ליברמן: "הלוביסטים והאינטרסנטים פועלים, אבל רפורמת היבוא תורגש בכל כיס מיד"
ליברמן: "הלוביסטים והאינטרסנטים פועלים, אבל רפורמת היבוא תורגש בכל כיס מיד"
שר האוצר אמר את הדברים בדיון הראשון על רפורמת היבוא שהתקיים היום בוועדת הכלכלה; מנתונים שהוצגו בוועדה עולה כי המוצרים בקטגוריות אותן מבקשים לפתוח ליבוא יקרים בישראל בכ-30% לעומת אירופה
"מדובר בדיון קריטי למשק הישראלי. לא רצו להרים את הכפפה הזו קודם, אבל כאשר מדובר על שוק של חמישים מיליארד שקל שכולל מוצרים החייבים בתקן, ברור שיש אינטרסים. הרפורמה תביא לחסכון מיידי של 10% במחירים, כלומר של 5-6 מיליארד שקל. דאורדנט לגברים עולה בישראל 60% יותר מאשר באירופה, אין בכך היגיון. אני יודע שיש פעילות לא קטנה של לוביסטים ואינטרסנטים, אבל אין כאן שום עניין אדיאולוגי או פוליטי"; כך אמר שר האוצר אביגדור ליברמן, בדיון הראשון בנושא רפורמת היבוא שהתקיים היום (א') בוועדת הכלכלה.
רפורמת הייבוא המוצעת בחוק ההסדרים מורכבת משלושה נדבכים: התאמת התקינה הישראלית לתקינה האירופאית (וככל שזו לא תותאם, יהיה סעיף ברירת מחדל שיאפשר ליבואנים לייבא על סמך התקן האירופאי); מעבר למשטר ייבוא של הצהרה ואכיפה בשווקים (במקום בדיקה בכניסה לארץ); וביטול הדרישה למסמכי יצרן (בכדי לאפשר יבוא מקביל).
גם שרת הכלכלה, אורנה בריבאי, נכחה בדיון ואמרה כי "אנחנו רוצים לאפשר לאזרחי ישראל לחיות באיכות חיים שלא נופלת ברמתה משל כל מדינה אחרת ב-OECD. אנחנו לא רוצים לפגוע בתעשייה הישראלית, אבל האם בגלל זה אנחנו לא נפתח את ישראל לייבוא רחב?".
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, הדגיש כי קיימת אבחנה בין הדיון על רפורמת החקלאות לבין הדיון ברפורמת הייבוא: "הרפורמה בחקלאות נוגעת ליצרנים ישראלים, לערכים ולשאלות גדולות. כאן יש מוצרים שלפעמים כולם מבוססים על יבוא, כמו למשל אופניים. אין סיבה שישראלים ישלמו יותר".
30% יקר יותר
מנתונים שהוצגו בוועדה עולה כי המוצרים בקטגוריות אותן מבקשים לפתוח ליבוא באמצעות הצהרה ועמידה בתקן האירופה, יקרים בישראל בכ-30% לעומת אירופה. הקטגוריות בהן הרפורמה הנוכחית מבקשת לטפל הן: שמנים, משקאות קלים, לחם ודגנים, מוצרי חלב, ריהוט, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מוצרי בנייה ומוצרי תינוקות.
סגן הממונה על התקציבים אסף וסרצוג, אמר כי "הבעיה המרכזית היא שלישראל יש תקינה ייחודית, בזמן שאין יצרן עולמי שמייצר במיוחד בשביל בישראל. כל התוכניות בעבר, כמו רפורמת הקורנפלקס לדוגמה, התייחסו לכל דבר בצורה נקודתית. אנחנו עברנו למהלך של טופ-דאון, לזהות את הקשיים המערכתיים ביבוא לישראל מול היבוא בעולם".
רכז תעשיה ומסחר במשרד האוצר, הראל שליסל, הציג את החסמים העיקריים ביבוא לישראל כיום: "לישראל יש רגולציה ייחודית בהשוואה לעולם, יש לנו משטר אכיפה חריג לפיו כל משלוח וכל דגם צריך בדיקה ולא מסתפקים בהצהרה. בנוסף יש דרישות ייחודיות להצגת מסמכי יצרן, מה שמונע יבוא מקביל, שכן את המסמכים הללו מחזיק רק היבואן הבלעדי".
שליסל הוסיף כי "רמת היבוא בישראל נמצאת בירידה עקבית מאז 2009, אז היבוא היה שווה ל-40% מהתוצר; היום אנחנו ב-27% מהתוצר. זה נמוך בהשוואה לאירופה וזו מגמה מדאיגה. זה כמובן אומר שהישראלים נהנים ממגוון נמוך יותר של מוצרים, אבל זה גם משפיע על היצוא, כי היבוא והיצוא נעים יחד: היבוא מגדיל את הביקוש לדולרים, וכך גורם לפיחות בשקל, מגדיל את היצוא ועוזר ליצרנים המקומיים".
נציג רשות התחרות בדיון, צחי ברקוביץ', הציג נתונים לגבי עלויות הרגולציה הנוכחית ולגבי הריכוזיות בענפים שהרפורמה מבקשת לפתוח לייבוא. "רק העלות של הבדיקות עומדת על 150 מיליון שקל, וזה עוד לפני עלויות האחסנה וזמן ההמתנה לבדיקות שעומד בממוצע על 30 יום, ובמוצרים מסוימים על 100 יום. הריכוזיות בתחומים הללו היא גבוהה מאוד", אמר ברקוביץ'. כך לדוגמה, ניתן לראות בנתונים שהציג ברקוביץ' כי שלושת השחקנים הגדולים בסקטורים הבאים: משקה הקולה, גבינות צהובות, מעדנים, מים בבקבוקים, תחליפי חלב אם, חיתולים, ואקונומיקה - מחזיקים בנתח של למעלה מ-90% מסך המכירות.
ההחרגות, החששות, וסוגיית האכיפה
הרפורמה הנוכחית עברה מספר קיצוצים עוד בטרם הגיעה לוועדה. כך, בסוגיית יבוא התמרוקים הגיעו האוצר ומשרד הבריאות להסכמות לפיהן תמרוקים מסוימים (חלל הפה, איפור, קרם הגנה, דאודרנטים ועוד) לא יהנו מכל ההקלות שמבקשת הרפורמה להטיל על שאר הסקטורים, ויהיה קושי משמעותי בייבוא מקביל שלהם. ח"כ ביטון נטה לתמוך בהחרגה הזו, אך סגן השר אביר קארה ביקש מחברי הכנסת לשקול אותה מחדש, ועמד על כך שהתנאים שמשרד הבריאות מעמיד כעת בכדי לאפשר ייבוא מקביל של תמרוקים לא קיימים בשום מקום בעולם.
שאלה קריטית נוספת שעומדת על הפרק היא רשימת התקנים שיישארו בקבוצה א' - קבוצת המוצרים שעליה תמשיך לחול חובת בדיקה של כל מוצר ודגם, כפי שהיא קיימת היום. כיום יש כ-600 תקנים כאלו, והרשימה תצומצם ל-13 מוצרים בלבד, כאשר מתקיימים ויכוחים גדולים באשר למספר מוצרים, וביניהם דודי שמש, קרמיקה וצמנט. הרשימה מתגבשת בימים אלו על ידי השרה ברביבאי.
הסוגיה המרכזית שעולה לדיון היא סוגיית האכיפה, שכן המשטר החדש של היבוא משנה את האופן בו יפקחו על בטיחות המוצרים בישראל. השרה בריבאי אמרה בנושא כי "מההתחלה האוצר הבין שיש כאן צורך בהגברת אכיפה, זה היה ברור לכולם שהרפורמה לא תקודם אם תהיה בעיה של בטיחות. יש דרכים רבות לשנות את האכיפה". האוצר הציג שורה של צעדים שהוא מבקש לעשות בכדי להגביר האכיפה, וביניהם: הגדלת סמכויות, הגדלת משאבים ותקנים ויצירת כלי אכיפה חכמים. נציג משרד הכלכלה בדיון, איגור דוסקולביץ, אמר כי "במדינות המפותחות יש שימוש רב ב'אכיפה אזרחית'. בישראל זה לא קיים בכלל, וצריך לפתח את זה".
