תנאי הפנסיה של קציני צה״ל נחשפים: 19 אלף שקל בחודש מגיל 45 בלי לעבוד
תנאי הפנסיה של קציני צה״ל נחשפים: 19 אלף שקל בחודש מגיל 45 בלי לעבוד
דו”ח הממונה על השכר על זרועות הביטחון חושף את התגמולים והקצבאות הגבוהים ואת המנגנונים שיצרו את העיוותים. חייבים לעצור את שיטת התגמול הבעייתית שפוגעת במדינה - וגם בצה”ל
טוב עושה הממונה על השכר באוצר קובי בר נתן, שבמקום לפרסם דו"ח עב־כרס שבו "נשפכים" שלל נתוני השכר לכל המגזר הציבורי והממשלתי, החל לפרסם דו"חות "רזים" יותר, עם מיקוד על כל מגזר ומקטע. דו"חות אלה מדגישים ומציפים את העיוותים הקשים בעולם התגמול וההעסקה הציבורי. היום הגיע תורה של "אלופת" העיוותים - מערכת הביטחון, לרבות צה"ל.
1. אחד הגרפים המעניינים שמחושבים לראשונה על ידי אגף הממונה על השכר בודק לא רק את גובה הפנסיה הממוצעת - שם זוכים קציני צה"ל "רק" במקום השני עם 19,404 שקל בחודש (נגדים "מסתפקים" ביותר מ־15 אלף שקל) - אלא מחשב גם את שווי הפנסיה התקציבית המהוונת. בקווים כלליים, מדובר במכפלת הקצבה החודשית במספר החודשים שאותו קצין יהיה בפנסיה, שכידוע הם רבים מאוד מאחר שגיל הפרישה הממוצע בצה"ל עומד על 45.4 לעומת 63.8 בשירות המדינה (פער של יותר מ־18 שנה).
המספרים מטלטלים: בזמן שעובד מדינה ממוצע יקבל 1.7 מיליון שקל מכספי הציבור בגין תשלומים פנסיוניים אחרי שיפרוש, הקצינים מכניסים פי 5.2 - סכום של 8.8 מיליון שקל בממוצע. הנגדים גם יוצאים מצה"ל ברווח נאה: מאחר שהם פורשים כארבע שנים מאוחר יותר ומרוויחים פחות, ערך הפנסיה המהוונת שלהם גדול "רק" פי 3.5 מעובד מדינה רגיל: 5.9 מיליון שקל. התופעה הזו גורמת לכך שהחבות האקטוארית של מדינת ישראל כלפי אותם קצינים זינקה, ולפי דו”חות מבקר המדינה, עלולה ביום מן הימים לערער את היציבות הפיסקאלית של הממשלה התורנית.
במסגרת הסכם "יעלון־כחלון" הכושל (שכן מאז קיבלה מערכת הביטחון תוספות, אבל ההתחייבויות של צה"ל התאיידו) התחייב הצבא ב־2015 להגיע לקצבה ממוצעת של 12 אלף שקל עד שנת 2022, השווים היום 13,363 שקל. ובכן, כפי שעולה מהדו”ח, הקצבה הממוצעת עומדת היום על יותר מ־19.4 אלף שקל - פער של יותר מ־6,000 שקל בממוצע (45%).
המסקנה ברורה: ההסכם שקידם בזמנו מנכ”ל משרד האוצר של כחלון, שי באב"ד - בניגוד לעמדת הדרגים המקצועיים במשרד - לא יתממש ב־2025, אם בכלל. לפיכך, החבות האקטוארית תמשיך לתפוח אחרי שהיא כבר הגיעה ב־2020 ל־261 מיליארד שקל - זינוק של 30% בתוך שנתיים.
הקצבה הממוצעת של 19.4 אלף שקל כוללת את "תוספת הרמטכ"ל" השערורייתית - והלא חוקית לפי כלל המשפטנים הבכירים בשירות המדינה, למעט אלו של צה"ל. היא נידונה כעת בבג"ץ, אחרי שהממשלה הנוכחית מבקשת לאשר אותה לא רק עבור בעלי פנסיה תקציבית, אלא גם עבור אלו שנהנים מפנסיה צוברת.
למי שפספס בגלל מבול המספרים: פנסיה חודשית של 19.4 אלף שקל היא 80% יותר מהשכר הממוצע במשק בתחילת 2020, ערב התפרצות מגפת הקורונה.
2. אלא שהדו"ח חושף עיוותים לא רק בפנסיה של גופי הביטחון, אלא גם בשכר עצמו ולא פחות חשוב - במנגנון העדכון שלו. מאז 1979 הוא צמוד לעדכון של שירות המדינה. כלומר, כל מה שעובדי המדינה מקבלים, גם צה"ל מקבל, ומה שצה"ל מקבל, גם המשטרה והשב"ס מקבלים. ללא קשר לתוכן. את התוצאה של המנגנונים האלו ראינו באוקטובר 2018, כאשר שר האוצר כחלון נתן לשוטרים תוספת של 2 מיליארד שקל בגין הפיטורים ההמוניים של אנשי קבע בצה"ל (אף על פי שבמשטרה לא פוטר אף שוטר זה כמה עשורים טובים). באגף השכר ערכו סימולציה מעניינת: מה קורה לשכר של רפ״ק במשטרה עם ותק של 21.5 שנה, כאשר עובד מדינה בדרגה 40 (בדרגה המקבילה) מקבל תוספת בגין גמול השתלמות (קורס). התוצאה לא מפתיעה: בגלל כל מיני "הצמדות", "מנגנונים" ו"שיטות חישוב", השכר של עובד המדינה עולה בכ־3% ושל הרפ"ק במשטרה עולה ב־7.4%. פלא של ממש.
השאלה המהותית היא מדוע שוטר שעוסק בסיור צריך לקבל כסף בגין קורס. איך זה מיטיב עם האזרח? התשובה ברורה: אין קשר וגם לא יהיה. אבל, לשנות את המנגנונים הקיימים, שכבר גרמו נזקים רבים לקופת המדינה ולא שיפרו במאומה את השירות לאזרח, מצריך שינוי חקיקה. ומי רוצה להתחיל להתעסק עכשיו עם שוטרים?
השוואה חדשה בדו”ח היא בין קצינים ונגדים של צה"ל לבין מקביליהם בעולם. הרבה שנים טען צה"ל, כי אנשיו לא מקבלים הרבה יותר מבשאר הצבאות בעולם. בר נתן הרים את הכפפה וביקש מחברת מחקרים השוואתיים בינלאומית "לקסידייל" (בוגרי הרווארד וסטנדפורד) להשוות את צה”ל מול 10 צבאות בעולם (בהם ארה"ב, גרמניה, שוויץ ודרום קוריאה) - והוא ידע מדוע. מתברר כי קציני צה"ל מקבלים קצת פחות בתחילת דרכם ומיד אחר כך התמונה מתהפכת ובחדות (ראו גרפים). הפערים הגדולים ביותר נרשמו בקרב הפרקליטים הצבאיים: בשנתיים הראשונות הם מקבלים פחות מהזרים – ואף פחות מהשכר הממוצע במשק - אך המתמידים (אחרי 18 שנות שירות) מקבלים פי 4 מהשכר הממוצע במשק לעומת הממוצע בשאר צבאות העולם שמקבלים רק פי 2.8 מהשכר הממוצע באותן מדינות (הבנצ'מרק הוא השכר הממוצע במדינה כדי למנוע עיוותי שער חליפין). גם הפער בקרב קציני חיל האוויר הולך ומתרחב בצה"ל לעומת שאר הצבאות ומגיע בקרב הוותיקים ל־383% מהשכר הממוצע בישראל לעומת "רק" כ־278% מהשכר הממוצע במדינות המשתתפות בהשוואה. בקרב קציני חי"ר ישנה תופעה מעניינת: עד השנה השביעית בצה"ל מרוויחים פחות (153% לעומת 158% מהשכר הממוצע בצבאות הזרים). אך כבר בשנה העשירית התמונה מתהפכת והפערים מגיעים לממדים משמעותייים ביותר: 347% מהשכר הממוצע בישראל לעומת 261% מהשכר הממוצע בעולם. "בצה“ל ישנה תשואה גבוהה יותר לוותק", כותב הממונה, אך התופעה הזו ניכרת ללא קשר להשוואות בינלאומיות: קצין צעיר מתחיל עם שכר התחלתי של מתחת ל־10 אלף שקל אך מסיים (בגיל צעיר יחסית) עם שכר ממוצע של יותר מ־36 אלף שקל, שהוא יותר מפי שלושה השכר הממוצע במשק וכ־60% יותר מהשכר בהייטק.
3. "ממצאים אלו דורשים מאיתנו לחשב מחדש את מבנה התמריצים בצה“ל כדי לאפשר התמודדות מיטיבה עם האתגרים הרבים. ניכר שיש להקצות באופן מושכל יותר את הוצאות השכר בגופים הביטחוניים ואנו עמלים על יצירת פתרונות חדשים", כותב הממונה על השכר בר נתן בהקדמה לדו”ח. חבל רק ששר האוצר אביגדור ליברמן, יחד עם ראש הממשלה נפתלי בנט, חושבים אחרת והסכימו על כניעה מוחלטת לשר הביטחון בני גנץ וחבריו בצה"ל ואישרו את כל העיוותים בשכר ובפנסיה שרק דרשו. היה ניתן לצפות מראשי "ממשלת השינוי" לחולל שינוי גם בסעיף התקציבי הגבוה ביותר בממשלה וזה שמחולל את החבות האקטוארית הגדולה ביותר במערכת. אין עוררין שקציני צה"ל חייבים להיות מתוגמלים היטב, אך השאלה היא האם הדרך שבה בוחרים בצה"ל לתגמל היא רלבנטית, מיטיבה עם ביטחון ישראל ולא פחות חשוב – מיטיבה עם צה"ל עצמו.
אם שואלים את סגן הרמטכ"ל, האלוף הרצל הלוי (שכר של מעל 70 אלף שקל בחודש), הסיבה שצה"ל לא זז מהמודל המיושן של "פנסיה מפנקת" היא ניהול סיכונים. כלומר, כבר יש מודל שעובד ויש סיכון באימוץ מודל חדש. וכך יוצא שהצבא הנועז, שמוכן לקחת על עצמו סיכון מול איראן וארגוני הטרור הרצחניים, חושש משינוי מודל התגמול. האם קצין בקבע ראשוני בשנות ה־20 לחייו, שהוצע לו שכר של כ־9,000 שקל , יישאר בצבא כאשר בשוק הפרטי מציעים לו כפול, רק כי צה"ל מבטיח לו פנסיה בעוד 22 שנה? התשובה ברורה וייתכן שגם עבור בכירי צה"ל.
הביקורת שחטף הצבא על התוספות שקיבל, לצד הוויתורים על התייעלות, ביחד עם גל האומיקרון, גרמו לצה"ל להמתין עם הגשת השינויים לאישור הכנסת, אחרי שכבר אושרו בממשלה. אבל, הם לא ויתרו. עדיין לא מאוחר ליצור מודל צודק, יעיל וחכם יותר, שייטיב בראש ובראשונה עם צה"ל, שהוא אחד המוסדות המוסכמים הבודדים שנותרו בחברה הישראלית הכה מפולגת.
מדובר צהל נמסר בתגובה: "השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תיעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה.
"כפי שנכתב בדו"ח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון ואף נמוך ביחס לצבאות אשר נמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה״ל. השוואת השכר לצבאות אחרים היא מגמתית לאור יוקר המחיה ורמת המחירים בכל מדינה, לאור היקף שעות העבודה בצה״ל ולאור העובדה שצה"ל הוא צבא המתבסס על כוח סדיר.
"בניגוד לנטען בדו״ח, אין כל פער בין בשכרם בצה״ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות.
"צר לנו, כי גם הפעם בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדו"ח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. בניגוד לכך, צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מידי חודש דו"חות שכר מלאים על-פי בקשתם".