בלעדיתורים ללא מוצא: עד 2029 נתב״ג צפוי להיסתם
בלעדי
תורים ללא מוצא: עד 2029 נתב״ג צפוי להיסתם
בתוך 7 שנים נתב"ג לא יצליח להכיל את ההיקף הצפוי של נוסעים וטיסות. צוות ההיגוי שאמור להמליץ לממשלה היכן לבנות את שדה התעופה הבינלאומי הנוסף מתקשה להגיע להסכמות. חלק מההמלצות המסתמנות יספקו רק פתרון לטווח קצר: הגדלת נתב"ג והשמשת השדה בחיפה
העומסים בנמל התעופה בן־גוריון הם רק קדימון לכאוס תעופתי שצפוי בישראל בעוד כמה שנים. ממשלת ישראל הגדירה כבר ב־2011 שהקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג היא צורך לאומי דחוף וזאת עקב עלייה משמעותית בהיקף הטיסות וכפתרון למקרה חירום של השבתת נתב"ג. לפי רשות התעופה האזרחית, התחזית הנוכחית היא שעד שנת 2029 נתב"ג יגיע לקצה גבול היכולת שלו: 40 מיליון נוסעים ו־250 אלף תנועות מטוסים בשנה. נמל התעופה בן גוריון, נזכיר, הורחב במסגרת פרויקט נתב"ג 2000, היה רלבנטי לנתוני אותה תקופה, ונפתח ב־2004 לפני כמעט 20 שנה.
בשבועות הקרובים צפוי צוות ההיגוי שהקימה שרת התחבורה מרב מיכאלי לפרסם את המלצותיו להקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף בישראל. באופן רשמי, הצוות צפוי להודיע על שתי המלצות - אחת "רשמית" של רוב חברי הצוות, ואחת שמוגדרת כ"דעת המיעוט".
אם לא יהיו הפתעות, הצוות צפוי להמליץ על השמשת שדה התעופה בחיפה לטובת טיסות בינלאומיות קצרות טווח ליעדים כמו יוון, טורקיה, סיציליה, מצרים, גיאורגיה, מלטה ואולי אף איחוד האמירויות. שדה כזה יוכל לשמש בין 3 ל־4 מיליון טסים בשנה, אך לא יהווה אלטרנטיבה אמיתית לנתב"ג ולא יוכל לשמש כפתרון לטווח ארוך לביקוש המאמיר לטיסות בישראל. המלצה נוספת שגם היא ודאי תזכה להסכמה כללית היא ניסיון להרחיב עוד את היקף הטיסות הנוכחי בנתב"ג כדי שזה אכן יצליח להגיע לשיא הקיבולת שלו.
ההסכמות בצוות ההיגוי נגמרות ברגע שמתחילים לדון בהקמה של שדה תעופה בינלאומי חדש בישראל. לפני כחודשיים נחשפו ב"כלכליסט" עשרת המקומות שסומנו על ידי צוות ההיגוי כמקומות אופציונליים לשדות תעופה בינלאומיים. באופן רשמי, בימים אלו נבחנות החלופות השונות וניתנות להן ציונים שונים בפרמטרים של כלכלה, תעופה, תחבורה, סביבה וביטחון.
בפועל, בשלב זה ניתן כבר לחלק באופן גס את חברי צוות ההיגוי לשני מחנות. מחנה אחד דוחף לכיוון חלופה דרומית, ובמחנה השני סבורים שאופציית רמת דוד נשארה האופציה הריאלית הכמעט יחידה. בתווך נמצאים חברי צוות שאינם שייכים לאף מחנה, שחלקם תומכים עדיין באופציית הקמת אי בים שלתפיסתם לא נשקלה מספיק ברצינות.
ברקע דיוני צוות ההיגוי נמצאים מאבקי התושבים בעד ונגד הקמה של שדה תעופה בצפון ובדרום, כאשר המאבק המרכזי והבולט הוא של תושבי עמק יזרעאל המתנגדים לשדה ברמת דוד ותושבי הדרום המעוניינים בהקמת שדה בנבטים. עם זאת, בסקר שנערך על ידי נתיבי ישראל בסוף שנת 2019 נמצא כי 80% מראשי הרשויות בצפון תומכים בהקמה של שדה תעופה ברמת דוד, כאשר אלו מייצגים 76% מהתושבים במרחב.
החברים המובהקים במחנה "הדרומי" הם ראש צוות ההיגוי, המשנה למנכ"לית משרד התחבורה עילם שגיא ומנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי נעמה שולץ. הטיעונים של התומכים בהקמה של שדה תעופה משלים בדרום הם חברתיים, סביבתיים ופוליטיים. אך יש סיבה נוספת ולא מוצהרת לתמיכה בחלופה זו והיא "ייהוד" הנגב ומניעת התפשטות הפזורה הבדואית במרחב.
לפני כחודשיים אמרה שולץ ל"כלכליסט" כי משרדה תומך ב"אופציה דרומית כלשהי" וזאת מתוך הבנה שמהסתכלות עתידית על מדינת ישראל שנים קדימה, האפשרות שלנו להתרחב היא לדרום. "אי אפשר לדבר כל הזמן על הנגב בלי פעם אחת לעשות את הדבר הנכון תהליכית, להביא קודם תשתיות ותעסוקה ואז את החברה, האזרחים והיישובים לצמיחה".
טענות אלו זוכות לגיבוי מלא מהקואליציה — שביטלה את החלטת הממשלה שהורתה על הקמת שדה תעופה ברמת דוד בעקבות הבטחות בחירות של חברי הכנסת של העבודה, יש עתיד וכחול לבן, אך גם לתמיכת גורמים אופוזיציוניים כמו מפלגת הליכוד שתומכת גם היא בהקמה של שדה בינלאומי בנגב.
משיחות עם חברי צוות ההיגוי שתומכים באופציה הדרומית, מסתמן כי האפשרויות שנותרו בפניהם הן חצור או צקלג (רהט). שאר האפשרויות הדרומיות (ערד, דימונה ורתמים) נפסלו דה־פקטו עקב מרחק מהמרכז שיהפוך אותם ללא־כלכליים, וחלופת נבטים שזוכה לווטו שלילי ממשרד הביטחון. בחצור פועל כעת שדה תעופה צבאי ואילו אופציית צקלג תחייב בנייה של שדה חדש מאפס, אך חלק מחברי הוועדה סבורים כי זו האופציה הדרומית שזוכה להתנגדות הפחותה ביותר מצד מערכת הביטחון.
בצד השני של המתרס נמצאים נציגי רשות התעופה האזרחית (רת"א), רשות שדות התעופה, חברת נתיבי ישראל (נת"י), שנבחרה להיות הזרוע הביצועית למימוש פרויקט שדה התעופה המשלים, מינהל התכנון, משרד האוצר ומשרד הביטחון. משיחות עם חברים בצוות ההיגוי, מסתמן כי לתפיסת הגופים הללו, שמגדירים את עצמם כ"אנשי מקצוע" לעומת "הפוליטיקאים", ההחלטה ההגיונית היא לסובב את הגלגל לאחור ולהקים את שדה התעופה החדש ברמת דוד שבעמק יזרעאל.
במצגת שהוכנה על ידי נת"י ורת"א והוצגה לשרה מיכאלי עם כניסתה לתפקיד הוצגו עבודות קודמות שנעשו בחמש השנים האחרונות על ידי השרים ישראל כץ ומירי רגב, ביניהן בחינה של הקמת שדה על אי בים ובחינת אתרים בנגב.
כמו כן, הוצגו ממצאי דו"ח שפרן משנת 2017 שקבע כי "לרמת דוד עדיפות מובהקת בתחום האווירי והכלכלי, לנבטים מגבלות אוויריות אך עדיפות מבחינת השפעה סביבתית בהיבט רעש. מכיוון שטיפול ברעש הוא נושא פתיר, ההמלצה היא לקדם בשלב ראשון תכנית מפורטת לשדה משלים ברמת דוד". במצגת מוצגים גם עמדות הגופים המקצועיים מבחינות קודמות — עמדת המל"ל ומערכת הביטחון הסבורות שאין היתכנות לנבטים מטעמי ביטחון, ועמדת משרדי האוצר, התחבורה, נת"י ורת"א הסבורים שחלופת רמת דוד נותנת מענה לצרכים ונבטים לא.
יותר משגורמי המקצוע סבורים כי חלופת רמת דוד היא חלופה טובה, הם בטוחים בכך שהחלופות הדרומיות אינן ישימות משתי סיבות מרכזיות: תעופתית וביטחונית. מבחינה תעופתית, המרחב האווירי הישראלי מוגבל מאוד, עקב הקרבה למדינות אויב ולעזה ולמרחב האווירי של קפריסין, מצרים וירדן.
כתוצאה מכך, מטוסים המגיעים לנתב"ג ממערב עוברים דרך "שרוול" צר במרכז הארץ שנמתח מגוש דן במערב לירושלים ויהודה ושומרון במזרח. כל שדה תעופה שייבנה בדרום הארץ יעבור דרך אותו מרחב אווירי - מפני שלא ניתן לטוס מעל עזה - ויבצע "קניבליזציה" למרחב האווירי של נתב"ג — באופן שיוביל לירידה משמעותית בקיבולת המטוסים של נתב"ג לטובת שדה חדש. לעומת זאת, שדה תעופה צפוני לא יסבול מבעיות במרחב האווירי.
מבחינה ביטחונית המצב עוד יותר מורכב. משרד הביטחון וחיל האוויר מטילים וטו לא רשמי על נבטים, וזאת מפני שמטוסים יעברו מעל מתקנים רגישים כמו הכור בדימונה ומתקני רפא"ל. סיבה נוספת היא שהמרחב האווירי בנבטים חופף את זה של בית הספר לטיסה בחצרים, ולטענתם הקמה של שדה אזרחי במרחב יחייב פינוי של שדות חיל אוויר קיימים ולא יאפשר "חיים בצוותא" של חיל האוויר עם תעופה אזרחית כמו שהיו בעבר בשדה התעופה עובדה ויכולים להתקיים ברמת דוד. בדיון מקצועי סגור של צוות ההיגוי שהתקיים לאחרונה, קבע בכיר במערכת הביטחון כי "לא יהיה שדה בנבטים".
עניין בטחוני נוסף הוא המרחק מרצועת עזה. סא"ל אלון ישעיהו, המייצג את משרד הביטחון בדיונים, אמר לפני חודשיים כי במשרד ממליצים על מרחק של 45 ק"מ קרקעי מרצועת עזה, לטובת התרעת דקה של צבע אדום. מצב זה משאיר את חברי צוות ההיגוי עם אפשרויות מוגבלות מאוד להקמת שדה תעופה משלים.
כאמור, כל האופציות הדרומיות כוללות התנגשות עם המרחב האווירי של נתב"ג, כאשר אופציית חצור (הסמוכה לקרית מלאכי) חופפת אותו כמעט לחלוטין. חלופת צקלג הסמוכה לרהט חופפת את המרחב האווירי של נתב"ג בדומה לשאר החלופות הדרומיות, והקמה של שדה במרחב זה תאפשר תנועה של כ־10 מיליון נוסעים בשנה שחלקם יבואו על חשבון נתב"ג.
עם זאת, הבעיה האמיתית עם חלופה זו, שכנראה תהפוך אותה לבלתי אפשרית מבחינה בטחונית, היא העובדה שהיא נמצאת כ־20 קילומטר בלבד מהמרחב האווירי של רצועת עזה וזה ייצר בעיה עם מערך ההגנה האווירי.
האפשרויות הנוספות שנותרו הן שדה תעופה ברמת דוד שיוכל לאפשר תנועה של 32 מיליון נוסעים בשנה אך הממשלה לא מעוניינת בו. אפשרות נוספת שנשקלת היא הקמה של שדה תעופה בינלאומי במזרח חדרה, אפשרות זו גם מתנגשת במרחב האווירי של נתב"ג אך תוכל לספק פתרון ל־6-5 מיליון נוסעים בשנה. עם זאת, בחדרה מתוכנן שדה תעופה אזרחי שיחליף את השדה בהרצליה, וגם שם מתנהל מאבק ער של תושבים וארגוני סביב נגד הקמת השדה.
בשלב זה נותרו שבועות בודדים עד לגיבוש המלצות, וחברים בצוות ההיגוי אמרו ל"כלכליסט" כי הם צופים שיתנהל עכשיו מאבק על כתיבת הדו"ח המסכם. "יש אנשי מקצוע רציניים בוועדה, מקווה שלא ינסו לרבע את המעגל", אמר אחד החברים ל"כלכליסט".
