דקות אחרי החשיפה: פורסם תזכיר החוק הרשמי לביטול חוק מילצ'ן
דקות אחרי החשיפה: פורסם תזכיר החוק הרשמי לביטול חוק מילצ'ן
זמן קצר אחרי חשיפת כלכליסט כי בכוונת האוצר לפעול לתיקון שורה של ליקויים שארגון ה-OECD התריע עליהם, פורסם תזכיר החוק בנושא. בין היתר, אמור התזכיר להוביל לבסוף לביטול "חוק מילצ'ן", שפוטר עולים חדשים ותושבים חוזרים מדיווח על הכנסות בחו"ל
פורסם תזכיר החוק לביטול חוק מילצ'ן. התזכיר פורסם דקות ספורות לאחר חשיפת כלכליסט כי בכוונת האוצר לפעול לתיקון שורה של ליקויים שארגון ה-OECD התריע עליהם בפני רשויות המס הישראליות.
תזכיר החוק מספק תמונה מלאה אף יותר של ההתפתחויות שהביאו לתיקונים הדרמטיים. לפי התזכיר, גוף מקצועי של ארגון ה-OECD, בשם 'הפורום העולמי לשקיפות וחילופי מידע למטרות מס' (הפורום הגלובלי), עורך ביקורת על מצב 'חילופי המידע בישראל' מאז 2019, כאשר במרץ 2023 הגיעו הנציגים לביקורת פיזית בישראל.
לקריאת הנוסח המלא של תזכיר החוק לחצו כאן
על פי התזכיר, הפורום גיבש שורה של המלצות לגבי ישראל, והוא אמור לפרסם אותן בסוף מרץ 2024. אם ישראל לא תתקן את החקיקה עד למועד זה, היא תוגדר כמדינה שלא מיישמת את המלצות הארגון באופן מלא ותוכנס ל'רשימה שחורה' של מדינות שנערכת על ידי האיחוד האירופי.
התיקונים כולם נוגעים לעולמות המידע והדיווח, כך שלא מדובר על שינוי חקיקת המס בישראל, אין שינוי של חבות המס או ביטול של פטור ממס. התיקונים נועדו רק להגביר את השקיפות.
מעבר לביטול סעיף 134ב' שנסקר בהרחבה בחשיפת כלכליסט, לפיו לא יהיה יותר פטור מדיווח על הכנסות של עולים חדשים, תזכיר החוק מטפל גם בסוגיית "מידע אודות נהנה סופי". כלומר, האירופים מבקשים שיהיה ברור מי הוא הבעלים ובעל הזכויות בכל תאגיד, ולשם כך יש צורך בדיווח מלא על כל נאמנות.
המהלך נועד למנוע מצב שבעצם מאחורי הבעלים הרשום של חברה כלשהי יש אדם אחר. בישראל יש כמה לקונות בהקשר הזה והוחלט לתקנן. ראשית, כיום אין צורך לדווח על נאמנות שכל יוצריה וכל הנהנים בה הם תושבים זרים, והוחלט לבטל פטור זה. שנית, הוחלט להטיל חובה על נאמנים ישראלים לצרף מדי שנה רשימה מפורטת של כל היחידים שמוגדרים כבעלי 'זכויות' על פי הנורמות הבינלאומיות.
מעניין לציין כי בתזכיר החוק מוזכר כי הממשלה בוחנת להקים מאגר שיהיה פתוח גם לציבור והוא יהיה חלק מהמרשם התאגידי ויהיה ניתן לדעת מי כל בעלי 'הזכויות שביושר' בתוך התאגיד. זאת בדומה לחלק ממדינות העולם. אך למרות זאת, הוחלט שלא להמתין לסיום הבחינה האמורה בגלל הלחץ של ה-OECD. אם יוקם המאגר, הרי שייתכן ויבטלו חלק מחובות הדיווח האחרות, כך שלא תהיה חובת דיווח כפולה.
בנוגע לפטור מחובת דיווח על הכנסות מחו"ל נכתב בדברי ההסבר כי "יש טענה שלפטור הזה יש תועלות מבחינת מדיניות עידוד עלייה ועידוד הגירה חוזרת לישראל, אבל הוא מעורר קשיים רבים, ליקויים רבים של ישראל במסגרת בינלאומית, ניצול לרעה של הפטור מדיווח, הלבנת הון באמצעותם, קושי ליישם הסכמים לחילופי מידע".
טיעון מעניין שמוזכר בדברי ההסבר הוא כי " כניסה לרשימה השחורה של האיחוד האירופי צפויה לפגוע בראש ובראשונה במי שהיו לתושבי ישראל שיש להם הכנסות מחוץ לישראל. זאת מכיוון, שתושבים אלה, במקרים רבים, יצטרכו להעביר כספים ממדינות ה-OECD לתוך ישראל. אם ישראל תיכנס לרשימה השחורה ייווצר קושי גדול להעביר כספים כאמור לישראל, והדבר יפגע בפעילות העסקית שלהם וביכולתם להשתמש בכספים בישראל. ייתכן שקשיים אלה אף ייצרו תמריץ שלילי לעלייה לישראל על ידי תושבי חוץ שומרי חוק".
תזכיר החוק כולל את ההקלות שנחשפו בכלכליסט, כך עולים חדשים לא יצטרכו לדווח על השנה הראשונה שהם עלו בה לישראל. כמו כן, בתזכיר החוק נכתב כי רשות המסים מתכוונת להקל ככל שניתן בקבלת הדוחות על ההכנסות פטורות.
כך לדוגמה, הרשות לא תדרוש תרגום לעברית של דוחות שמוגשים למדינה אחרת על הכנסות פטורות. כמו כן, החוק הנוכחי מציע כי חובת הדיווח תחול רק על עולים שיעלו מה-1 ביוני 2025 לישראל, מתוך "מדיניות כלכלית של הגנה על הציפיה לפטור מדיווח של מי שהגיע לישראל לפני תחילתו של חוק זה או מי שמתכנן מעבר בימים אלו". עם זאת, באוצר הבהירו, כי ההקלות הללו תלויות בכך שהן יאושרו באופן סופי על ידי ה-OECD.
