בלעדיתוך 3 שנים ובהשקעה של 30 מיליון שקל: אוניברסיטת ת"א עוברת לאנרגיה ירוקה
בלעדי
תוך 3 שנים ובהשקעה של 30 מיליון שקל: אוניברסיטת ת"א עוברת לאנרגיה ירוקה
ההחלטה התקבלה לאחר שדו"ח שהזמינה האוניברסיטה גילה כי 42% מפליטות גזי החממה שלה נובעות מצריכת חשמל. בסופו של התהליך, האוניברסיטה תפיק בעצמה שליש מהחשמל שהיא תצרוך, ואת השאר היא תרכוש מיצרן אנרגיה ירוקה. צעדים נוספים שנבחנים: איסור על הגשת בשר באירועים הפחתת השימוש בנייר והגדלת היקף המיחזור
אוניברסיטת תל אביב מתכוונת להעביר את כלל צריכת החשמל בקמפוס לאנרגיה סולארית תוך שלוש שנים, כך נודע ל"כלכליסט".
ההחלטה התקבלה לאחר שדו"ח ראשון מסוגו בארץ שהזמינה האוניברסיטה גילה ש-42% מפליטות גזי החממה שגורם הקמפוס שלה נובעות מצריכת חשמל. הדו"ח בחן את הפליטות הישירות שנגרמות ע"י הקמפוס והמעונות, וכן את הפליטות העקיפות של האוניברסיטה, למשל ייצור החשמל לצורך הקמפוס ותחבורת הסטודנטים והצוות. הדו"ח נערך על ידי חברת EcoTraders לפי פרוטוקול GHG, שהוא הסטנדרט הארגוני המקובל בעולם להערכת פליטות גזי חממה. הוא מתייחס ל-2019, השנה האחרונה לפני פרוץ משבר הקורונה שהביא לירידה גדולה בפעילות בקמפוס.
פליטת גזי החממה הוערכה בדו"ח בכ-70 אלף טון שווי ערך פחמן דו חמצני לשנה - כמעט אלפית מכלל פליטות גזי החממה של ישראל, וכמות שוות ערך ל-80 אלף טיסות הלוך ושוב בין תל אביב לניו יורק. 93% מהפליטות היו עקיפות, ורק 7% נבעו מפליטות ישירות בקמפוס.
הגורם העיקרי לפליטות גזי חממה, כאמור, הוא צריכת החשמל בקמפוס (42%). גורמים משמעותיים נוספים שנמצאו הם ייצור וניהול פסולת בקמפוס (11%), פעילות התחבורה של האוניברסיטה כולל הגעה לקמפוס של כ-40 אלף סטודנטים ואנשי סגל על בסיס יומי וכן טיסות של חוקרים לחו"ל (12%), צריכת מזון (7%) ושימוש בדלק ואנרגיה בקמפוס (4%).
21 אוניברסיטאות בעולם עברו תהליך דומה של הערכת פליטת גזי חממה. תל אביב ממוקמת באמצע - במקום ה-9 בפליטות למ"ר בנוי ובמקום ה-12 בפליטות לנפש. אוניברסיטת ת"א אחראית לפליטת גזי חממה בשווי 1.56 טון שווי פחמן דו-חמצני לנפש לשנה. זאת, בהשוואה ל-8.2 טון שווי פחמן דו-חמצני לנפש לשנה של אוניברסיטת ייל שמסכמת את הטבלה, 2.7 טון של אוניברסיטת מלבורן ו-0.73 טון של אוניברסיטת לונבורג בגרמניה שמובילה. פליטת גזי החממה למטר באוניברסיטת תל אביב היא 129 קילו שווי פחמן דו חמצני לשנה. האחרונה בטבלה היא אוניברסיטת פיטסבורג בפנסילבניה, עם 361 קילו למטר. בחישוב הזה, ייל רק במקום ה-12.
מנכ"ל אוניברסיטת תל אביב, גדי פרנק, אמר: "אנו פועלים לכך שתוך שנתיים כלל החשמל שמשמש את הקמפוס יופק מאנרגיה ירוקה". לדבריו, "כיום יש לנו בקמפוס יותר מ-5,000 מטר של תאים פוטו-וולטאיים, המטרה שלנו היא לשלש את הכמות הזו על גגות הקמפוס. בנוסף נתקין מתקני אגירה אשר יגדילו מאוד את ניצולת המערכת".
התקנת התאים הפוטו-וולטאיים הקיימים עלתה 10 מיליון שקל. התאים הנוספים שהאוניברסיטה מתכננת יעלו עוד 20 מיליון לפחות, ומתקני האגירה עוד 10 מיליון שקל.
בסופו של התהליך, האוניברסיטה תפיק בעצמה שליש מהחשמל שהיא תצרוך, ואת שני השלישים הנותרים היא תרכוש מיצרן אנרגיה ירוקה. באוניברסיטה טוענים שיש לזה שני יתרונות: האחד הוא שצרכן גדול כמו אוניברסיטת ת"א ישתלט על חלק גדול מקיבולת הייצור ויעודד את היצרן להגדיל אותה, והשני הוא שהמהלך ילחץ על גופים נוספים ללכת בעקבות האוניברסיטה.
במועצה הירוקה של האוניברסיטה יכינו תוכנית מפורטת להפחתת הפליטות. בין הצעדים הנשקלים: צמצום כמות המזון באירועים באוניברסיטה ואיסור על הגשת בשר, שגידולו גורם לפליטת גזי חממה רבים, באירועים וכנסים; הגדלת היקף מיחזור מים וחומרים, והפחתת השימוש בנייר למינימום.
נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, אמר כי "הפחתת פליטת גזי החממה היא תנאי הכרחי למניעת משבר האקלים. בכוותנו לגבש תכנית עבודה לעשר השנים הבאות, כדי להגיע בהמשך הדרך לניטרליות פחמנית".
