דווקא בערים העשירות: מימוש הפוטנציאל הסולארי מזדחל מאחור
דווקא בערים העשירות: מימוש הפוטנציאל הסולארי מזדחל מאחור
מדד האנרגיה של משרד האנרגיה חושף: בעוד רשויות מוחלשות מקדמות במהירות מתקנים סולאריים על גגות, הרשויות העשירות והחזקות מממשות רק 17% מהפוטנציאל שלהן. תל אביב וירושלים מציגות נתונים עגומים במיוחד, עם מימוש של 4%-5% בלבד, למרות תכניות אקלימיות שאפתניות
רשויות פריפריאליות ממדרג סוציו אקונומי נמוך ממהרות לקדם קירוי של אנרגיה סולארית בשטחן, בעוד שהרשויות החזקות והעשירות בישראל מדדות הרחק מאחור ונמנעות מכך, כך עולה ממדד הרשויות המקומיות של משרד האנרגיה. בתל אביב ובירושלים, כמעט וכלל לא קיימים פרויקטים סולאריים.
המדד מציג את הנתונים לגבי מתקנים קטנים בדו שימוש עד 700 קילו-וואט, את פוטנציאל ייצור האנרגיה המתחדשת על גגות מבנים בשטחי הרשויות המקומיות ואת אחוז המימוש בפועל נכון לסוף שנת 2023.
לפי המדד, בראייה כלל ארצית, ערי ישראל ממשות רק 23% מהפוטנציאל הגלום בהן לגגות סולאריים (עלייה שנתית של 21%). בישראל כ-900 אלף מבני מגורים, צמודי קרקע ובתים משותפים, בעלי פוטנציאל לתוספת משמעותית של ייצור אנרגיה סולארית. מרבית הפוטנציאל ניצב מעל בתי מגורים, אולם נכון לסוף שנת 2023 הותקנו מערכות סולאריות על כ-25,000 מבני מגורים בלבד, שעה שעיקר הגגות ניצבים מעל בתים פרטיים (כ-30 אלף מערכות). לפי נתוני ארגון ״שמש לכולם״, בנייני מגורים (בתים משותפים) נמצאים הרחק מחוץ לזירה – כאשר בישראל כולה פחות מ-20 מהם עוטים גג סולארי ומממשים את פוטנציאל השמש הקופחת על הגג.
ישראל לא מצליחה לעמוד ביעדי האנרגיה הצנועים שהציבה לעצמה, מזה שנים. בשנה שעברה, רק כ-12% מהחשמל בישראל יוצר באמצעים נקיים שאינם מזיקים לבריאות האדם ולסביבה, וישראל חצתה באיחור של כשנתיים את היעד שהציבה. בסוף העשור הגדירה הממשלה כי 30% מהחשמל שייוצר בישראל יהיה חשמל נקי, אולם גורמי המקצוע בממשלה ובשוק הפרטי מתקשים להאמין שישראל תצליח לעמוד ביעד. קידום גגות סולאריים במרחב הבנוי הוא קריטי לשם כך, שכן אלו חוסכים הולכה של חשמל ממוקדים רחוקים, מאפשרים התייעלות אנרגטית משמעותית וחוסכים הפקעה של שטחים פתוחים לטובת פרוייקטי תשתית.
עיריות אשר ממהרות להתקין על גגות מבני הציבור פאנלים סולאריים, אף יכולות לייצר מקור הכנסה נוסף לקופת העירייה, עד כדי איפוס חשבונות החשמל שלה. בחלק מהמקרים, המדינה אף תומכת ומסייעת באמצעות קולות קוראים להקמת פרויקטים כאלה. מדד משרד האנרגיה מגלה כי המוטיבציה של עיריות שלא מקבלות סיוע מדינתי לפרויקטים האלו, נמוכה, ובכך מצביע על החשיבות של מעורבות והשקעה של המדינה בקידום התחום. כך, מתברר שברשויות באשכול סציו אקונומי גבוה (אשכולות 8-10), רק 21% מהפוטנציאל הסולארי ממומש. ברשויות החזקות ביותר, הנמצאות באשכול 10, מדובר ב-17% בלבד, למרות שכמעט כלל הרשויות הללו מאופיינות בצמודי קרקע (בכפר שמריהו מדובר בכ-2%). באשכול סוציו אקונומי 5, מדובר ב-29% מימוש פוטנציאל.
הגידול במערכות הסולאריות בישראל בשנת 2023 עמד על כ-450 מגה וואט בשטחים המבונים (שווה ערך למערכת סולארית קרקעית בשטח של כ-4,500 דונם), שיספקו את צריכת החשמל השנתית של כ-100,000 יחידות דיור. יש לציין כי תוספת זו, באמצעות מתקנים סולאריים קטנים ברשויות המקומיות, מהווה נדבך משמעותי של כ-%42 מסך ההספק המותקן של אנרגיה מתחדשת שהתווסף בישראל בשנת 2023.
משרד האנרגיה ניתח את פריסת האנרגיה המתחדשת ברשויות ברחבי הארץ, בפילוח לפי גודל הרשות. הניתוח הזה, מראה עד כמה אנרגיה מתחדשת עדיין מהווה נתח זעום מאוד ברוב המקרים מהחשמל העירוני, ועד כמה המדינה מתקשה לקדם את הנושא. בקטגורית העיריות בהן מתגוררים מעל ל-100 אלף תושבים, ניצבת במקום הראשון עיריית באר שבה, עם 58 מגה וואט. כלומר, בבאר שבע, אחת הערים הגדולות בישראל (218 אלף תושבים) והמובילה ברשימת הערים הגדולות של משרד האנרגיה – אנרגיה נקיה מספקת חשמל רק ל-12 אלף יחידות דיור (כרבע מתושבי העיר, לפי ממוצע של 3.5 תושבים למשק בית). במקום השני ניצבת אשדוד, עם 33.57 מגה וואט. כלומר, 7500 יחידות דיור הנהנות לאורך השנה כולה מחשמל נקי. במקום השלישי נמצאת אשקלון עם 30.67 מגה וואט (6800 יחידות דיור), ובמקום הרביעי חיפה עם 30.6 מגה וואט.
ביתר הארץ, המצב טוב פחות. כך למשל, בקטגורית העיריות עם 50-100 אלף תושבים, נמצאת במקום הראשון מודיעין-מכבים-רעות עם 23.49 מגה וואט (5,200 יחידות דיור), ולאחריה עפולה, קריית גת, אילת ויבנה. בקטגורית העיריות עם 25-50 אלף תושבים, נמצאות בראש כרמיאל, מעלה אדומים, שדרות, נתיבות וערד. בתל אביב, העיר הגדולה והעשירה, המצב עגום במיוחד. רק 11,680 קילו וואט של אנרגיה סולארית מותקנים בעיר (כלומר, חשמל נקי מספק תצרוכת של 2,600 יחידות דיור בעיר. בירושלים המצב מעט טוב יותר: חשמל סולארי מספק תצרוכת של כ-4,980 יחידות דיור.
אחד המרכיבים החשובים במדד הוא הצגת אחוז מימוש הפוטנציאל לייצור אנרגיה סולארית הקיים על גגות המבנים בכל אחת מהרשות המקומיות. המידע יסייע בידי רשויות מקומיות המעוניינות בכך, לתעדף קידום צעדי מדיניות לעידוד ייצור אנרגיה מתחדשת במגזרים השונים בשטחיהן. בית שמש נמצאת במקום הראשון במימוש הפוטנציאל מבין הערים הגדולות, עם 27% מימוש. אחריה באר שבע עם 25% מימוש ואשדוד עם 24% מימוש. המצב חמור במיוחד בערים הגדולות והעשירות בישראל. בתל אביב, אשר פרסמה כבר לפני שנים ארוכות תוכנית להתמודדות עם משבר האקלים, רק 4% מהפוטנציאל לאנרגיה מתחדשת ממומש. בירושלים המצב כמעט זהה: רק 5% מימוש של הפוטנציאל. כלומר, דווקא בשתי הרשויות הגדולות בהן צריכת החשמל גבוהה יותר, מימוש הפוטנציאל הוא נמוך יותר.
המצב צורם במיוחד ברשויות העשירות בישראל, בהן תושבים יכולים להתקין בקלות יתרה מערכות סולאריות על הגג. כך למשל, בסביון מממשים רק 6% מהפוטנציאל. לשם השוואה: בעפולה מדובר ב-36% מימוש, באילת 26% מימוש, בחריש 44%, בנתיבות 36%, ובבני עי״ש כמעט 50% מימוש.
המדד מאפשר להציג גם את אותן רשויות שעשו את קפיצת המדרגה המשמעותיות ביותר ביחס לשנה הקודמת. בקטגוריה זו נכללו רשויות מקומיות בהן הוקמו מתקנים בהספק מינימאלי של 2,000 קילו-וואט לפחות בשנת 2022. בקטגורית העיריות, נמצאת במקום הראשון טירה, עם גידול של 96% ביחס לשנה קודמת. בקטגורית המועצות המקומיות נמצאת ראשונה גדרה, עם גידול שם 69% ובקטגורית המועצות האזוריות נמצאת מקום הראשון רמת נגב, עם גידול של 60%. שיפור גדול נרשם השנה במועצות הערביות ובערים שמצבן בשנה שעברה היה גרוע במיוחד. אחוז הגידול בהספק משנה קודמת ביפיע למשל עמד על 1150%, ובטובא זנגרייה 90%. בסאג׳ור נרשם גידול של 497%.
