ניתוחהמדיניות הממשלתית המופקרת גורמת נזק של מאות מיליארדים
ניתוח
המדיניות הממשלתית המופקרת גורמת נזק של מאות מיליארדים
נתוני האוצר וצה"ל מגלים שהממשלה עושה הכל כדי להשאיר את החרדים מחוץ לשוק העבודה. הכלכלנית הראשית קובעת שהכספים הקואליציוניים יפגעו בהשתלבותם בשוק העבודה ובצמיחה במשק. צה"ל מגלה שהוא מגייס רק 10% מהגברים החרדים
שורת נתונים והערכות של האוצר והצבא שהתפרסמו אתמול חשפה איך הממשלה הנוכחית עושה הכל כדי להשאיר את האברכים בישיבה ולמנוע מהם להתגייס ולצאת לשוק העבודה. בשל הגידול הטבעי העצום של המגזר החרדי המשמעות הברורה היא חבלה בעתיד המשק, הגדלה דרמטית של מספר האברכים הלא עובדים והתלויים בקצבאות ודחיפתה של ישראל לכיוון כלכלת עולם השלישי.
המיליארדים של ההקצבות לאברכים ולחינוך החרדי הם הכסף הקטן בסיפור הזה. הנזק האמיתי הוא הנזק ארוך הטווח של עשרות ובעתיד מאות מיליארדים לתוצר וכמובן העלות המקבילה של קצבאות וסיוע אחר. הנסיקה של אומת ההייטק מנעה בעשורים האחרונים משבר כלכלי גדול בגלל חברת הלומדים החרדית. עכשיו הממשלה גם פוגעת בהייטק וגם מעודדת את האברכים להישאר בישיבות. כשהמשבר יגיע, עם קיצוצים בקצבאות ובסיוע הרווחה, הם ייפגעו יותר מכולם.
הכלכלנית הראשית שירה גרינברג פרסמה אתמול סקירה בנושא השפעת השכלה על פערים בתעסוקה. אלא שהיא השתמשה בסקירה כדי לתקוף בחריפות את החלטות הממשלה להקצות 4 מיליארד שקל לחינוך החרדי. מתוכם 1.4 מיליארד שקל לחינוך החרדי היסודי שבחלק גדול ממנו לא מלמדים את הבנים תוכני ליבה ועוד 2.5 מיליארד שקל לישיבות לגברים החרדים.
בדצמבר 2019 פרסם משרד האוצר מחקר שלפיו ההטבות שמפסיד גבר חרדי שיוצא לעבודה מגיעות ל־5,400 שקל בחודש. התוצאה היא שהאברך מפסיד בעצם סכום השווה לשני שלישים מהשכר הצפוי לו בהיקף 8,800 שקל. החוקרים מסכמים כי "הכדאיות של הצטרפות לשוק העבודה נמוכה יחסית לאברכים בשל אובדן משמעותי של הכנסות".
הממשלה מתכוונת עכשיו להגדיל את קצבת האברך ב־50% ל־1,000 שקל לחודש ובמקביל ביטלה את הכוונה של הממשלה הקודמת לשלול מאברכים הנחות במעונות היום. הכלכלנית קובעת ש"הגדלת קצבאות האברך והפעלת תוכניות סיוע כמו מתן תלושי מזון ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות, צפויות להוביל לירידה בפוטנציאל ההשתכרות של גברים חרדים ובמידת השתלבותם בשוק העבודה ובכך לפגוע בצמיחה ארוכת הטווח".
על הכוונה להזרים סכומי עתק למוסדות חינוך ללא ליבה היא כותבת שההחלטה צפויה להגדיל את מספר התלמידים שאינם לומדים תכנים כמו אנגלית וחשבון, ולכן "צפויה להמשיך ולהעמיק את הירידה ברמות ההשכלה של הגברים החרדים". כלומר גם מי שירצה להשתלב בשוק העבודה יתקשה מאוד.
ראש תחום חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר גלעד מלאך, הציג בשנה שעברה למשלחת של ארגון ה־OECD נתונים על אובדן התוצר כתוצאה משיעור התעסוקה הנמוך של גברים חרדים ושכרם הנמוך יחסית, אובדן תוצר שעומד כיום על כ־29 מיליארד שקל. אם שיעור ההשתתפות שלהם בשוק העבודה לא יגדל, כלומר אם תימשך מדיניות ההפקרות של ממשלת נתניהו, אובדן התוצר צפוי להגיע ל־80 מיליארד שקל עד 2035 ו־220 מיליארד שקל עד שנת 2050. אלא שמתברר שגם אם שיעור התעסוקה של גברים חרדים יעלה מ־52% היום ל־72% ב־2050, כלומר שיפור חלקי, עדיין ייגרם למשק אובדן תוצר של 119 מיליארד שקל, כלומר גם תהליך שיפור איטי רחוק מלהספיק.
בנובמבר חישב מלאך שההטבות החדשות הרבות לאברכים יורידו את שיעור התעסוקה החרדי שמדשדש בשנים האחרונות בין 50% ל־52% ל־48%. לדבריו, "זה כעשרת אלפים גברים עובדים פחות והמשמעות השנתית היא נזק של 2 מיליארד שקל לתוצר. זה כמובן לפני הנזק בשל אובדן מסים, תשלומי ביטוח לאומי ובריאות ותשלום יתר הקצבאות".
ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם באגף כוח אדם בצה"ל (תומכ"א) תא"ל אמיר ודמני הציג אתמול נתונים קשים בוועדת המשנה למשאבי אנוש של אגף כוח אדם בנושא גיוס חרדים לצה"ל. מתברר שבשנים 2021-2019 עמד מספר החרדים שגייס צה"ל על 1,200 לשנה ודרך במקום. מכיוון שהאוכלוסייה החרדית גדלה ב־4% בשנה, מדובר בירידה ריאלית של 8%.
צה"ל טוען שהגדרת החרדי על פי חוק שירות ביטחון (מי שלמד שנתיים בישיבה קטנה, כלומר ישיבה חרדית לגילאי תיכון ללא לימודי ליבה) מצמצמת מדי. ההגדרה שלו כוללת גם ישיבות קטנות חדשות שעוד לא נכנסו לרשימה, וכן מוסדות חרדיים שאינם ישיבות, למשל בתי ספר מקצועיים. לפי הגדרה זו גויסו 1,700 חרדים מדי שנה. אלא שוודמני הודה שמתוכם כמה מאות הם בכלל יוצאים בשאלה.
מחזור הגברים בני ה־18 החרדי עומד על כ־12 אלף איש. כלומר, לפי ההגדרה המצמצמת התגייסו כ־10% מהמחזור ולפי ההגדרה המרחיבה כ־15%. לשם השוואה, שיעור הגיוס בקרב הציבור היהודי הלא חרדי עומד על יותר מ־85%. נושא ההשתמטות משירות חזר לאחרונה לדעת הקהל אחרי שהתברר שמבחינת החרדים, הסיבה העיקרית להפיכה המשטרית היא הרצון בפסקת התגברות שתאפשר לקבע לתמיד את האפליה.
היום עומד גיל הפטור משירות צבאי לתלמיד ישיבה, שמאפשר לא לצאת לעבוד באופן חוקי, על 26, אף שרבים מאוד מצפצפים ויוצאים לעבוד הרבה קודם בהיעדר אכיפה. האוצר מוביל יוזמה להורדת גיל הפטור ל־22 ואף ל־21. זאת בטענה שצריך לאפשר לתלמידי הישיבות לצאת ללמוד מקצוע לפני שהם מתחתנים. ודמני הבהיר שעמדת צה"ל היא שיש להוריד את גיל הפטור ל־23 ולשמור על העיקרון שגיל הפטור גבוה מגיל השחרור של חיילי החובה, כולל חיילי ישיבות הסדר.
מלאך הוא מהתומכים הגדולים בהורדת גיל הפטור כדי לשלב את החרדים בעבודה תוך ויתור כואב על השוויון. אתמול ביטא מלאך את הייאוש מהתמונה הכוללת. "אם נוקטים את כל הצעדים כדי לא לשלב תלמידי ישיבות בתעסוקה, אז הורדת הגיל הפטור הופכת להיות צעד עקר. אי אפשר לטעון שחוק הגיוס הוא חוק שיש לו תכלית תעסוקתית, כאשר עושים שורת צעדים שמעודדים את הצעירים החרדים לא להיכנס לשוק התעסוקה". הקיצוץ הדרמטי בקצבאות הילדים על ידי שר האוצר בנימין נתניהו בתחילת שנות האלפיים הוא הגורם העיקרי לנסיקה בשיעור התעסוקה ולעלייה מסוימת גם בשיעור התעסוקה של גברים חרדים שעמד בשנה שעברה על 53%. כלומר, נתניהו מבין את הנזקים וגם בעניין זה מקריב את המדינה למען טובתו.
גרינברג מקדישה תשומת לב מיוחדת לכוונה לחלק בשנתיים הקרובות 850 מיליון שקל באמצעות כרטיסי המזון המזוהים עם יו"ר ש"ס אריה דרעי. הכוונה היא לחלק לכ־350 אלף משפחות מענק של עד 2,400 שקל לקראת ראש השנה ופסח. גם כרטיסי המזון צפויים, לדבריה, "להוביל לירידה בפוטנציאל ההשתכרות של גברים חרדים ובמידת השתלבותם בשוק העבודה ובכך לפגוע בצמיחה ארוכת הטווח".
הקריטריון העיקרי לקבלת כרטיסי המזון הוא הנחה גדולה בארנונה, הטבה שניתנת לפי הכנסה לנפש ולכן תפורה למידותיהן של משפחות האברכים מרובות הילדים. מחקר שמפרסם היום מרכז טאוב למחקר כלכלי חברתי מגלה גם פערים גדולים בין מקבלי הכרטיסים לאוכלוסייה הענייה ולא רק לרעבים. כך נקבע מבחן הכנסות שמנע את הכרטיס ממשפחות עניות רבות עד 4 נפשות. לעומת זאת הוא העניק את הכרטיס למשפחות מרובות ילדים מעל קו העוני. באופן זה מכניסים למעגל מקבלי הכרטיסים משפחות של בוחרים חרדים ומשאירים משפחות חד־הוריות או מבוגרות שמאפיינות את הציבור החילוני בחוץ.
מה שמקשה בינתיים על היערכות לחלוקת הכספים היא חוות דעת של היועץ המשפטי של האוצר עו"ד אסי מסינג שקובע שלא ניתן להקצות את הכספים לפי הקריטריונים הקודמים, המתבססים על הנחה בארנונה. מסינג חושף שלפי נתוני עמותת אשל ירושלים שהפעילה את מיזם הכרטיסים, רק 16% ממקבלי הסיוע היו משפחות רעבות. המשמעות היא שכ־200 אלף משפחות רעבות לא קיבלו סיוע. מסינג מונה סיבות נוספות: העובדה שאין זה תפקידו של משרד הפנים לחלק סיוע לרעבים והחשש לכפל תמיכות עם משרד הרווחה. הבעיה היא שחלוקת הכרטיסים מתוכננת לקראת ראש השנה ועד אז דרעי בוודאי ימצא דרך לחלקם בעדיפות לקהל הבוחרים.
