פרסום ראשוןבכירים במשק עתרו לבג"ץ להוצאת נתניהו לנבצרות: "מצוי בניגוד עניינים חריג בניהול המלחמה"
פרסום ראשון
בכירים במשק עתרו לבג"ץ להוצאת נתניהו לנבצרות: "מצוי בניגוד עניינים חריג בניהול המלחמה"
28 בכירים הגישו את העתירה נגד בנימין נתניהו, הממשלה, הליכוד והיועמ"שית גלי בהרב מיארה. לטענתם, ניגוד העניינים הוא בין אחריות נתניהו לפעול לטובת המדינה בניהול המלחמה, לבין השימוש שהוא עושה בה, לכאורה, כדי לדחות ולעכב את משפטו הפלילי בתיקי האלפים, שבו הוא נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים
אחרי הקריאה הפומבית בשבוע שעבר של עשרות בכירים במשק, בהייטק, באקדמיה ואנשי מערכת הביטחון לשעבר להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות משום שהוא "שקוע עד צוואר בניגודי עניינים" – הבוקר 28 מחברי הקבוצה הגישו עתירה לבג"ץ בנושא.
בעתירה, המופנית נגד נתניהו, הממשלה, הליכוד והיועמ"שית גלי בהרב מיארה, הם מבקשים להוציא את נתניהו לנבצרות או לפסול את כהונתו בטענה כי "נתניהו מצוי בניגוד עניינים עוצמתי וחריג בניהול המלחמה ועל כן מתחייבת פסילת הכהונה וקביעת נבצרותו".
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר, נטען שניגוד העניינים שבו מצוי נתניהו הוא בין אחריותו לפעול לטובת המדינה בניהול המלחמה לבין השימוש שהוא עושה, לכאורה, במלחמה כדי לדחות ולעכב את משפטו הפלילי בתיקי האלפים, שבו הוא נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
בין העותרים, הנמנים על קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", נמצאים מייסדי אורמת וחתני פרס ישראל לתעשייה, יהודה ודיתה ברוניצקי; יזמי ומשקיעי ההייטק דב מורן, ינקי מרגלית ויובל רכבי; אלוף (במיל') נמרוד שפר, תא"ל (במיל') חיים גופן ותא"ל (במיל') עופר לפידות; חתן פרס ישראל פרופ' דוד הראל, הפרופסורים רבקה כרמי, מנחם מגידור, פרנסס רדאי, אהוד שפירא, ניב אחיטוב, ידין דודאי, שמעון ינקלביץ ועוד.
מדובר בעתירה המבקשת לפסול את נתניהו לא בגלל שהפר את הסדר ניגוד העניינים שגיבש עבורו הייעוץ המשפטי לממשלה אלא בגלל עצם הימצאותו של נתניהו, לכאורה, בניגוד עניינים מובנה בין תפקידו הציבורי לבין משפטו הפלילי. זאת, כך נטען בעתירה, על סמך פרוטוקולים מבית המשפט המחוזי בירושלים, שם מתנהל משפטו הפלילי. העותרים טוענים, כי נתניהו השתמש כמה פעמים מאז פרוץ המלחמה בעיסוקו סביב ניהולה כהצדקה להגשת בקשות לדחיות ולעיכובים במשפטו, ולטענתם, הדבר מחייב להורות על פסילת נתניהו מכהונתו או על הוצאתו לנבצרות. זאת, לאור פסיקת בית המשפט העליון בעבר בסוגיית ניגוד העניינים, ולפיה די בחשש סביר לניגוד עניינים כדי לפסול כהונה.
עוד מסתמכים העותרים על חוות דעת שהגישה בעבר היועמ"שית, שמשקפת את פסיקת העליון בנושא ואשר בה נקבע באופן עקרוני, כי אם לא ניתן למנוע ניגוד עניינים מצד בעל תפקיד ציבורי באמצעות הסדר ניגוד עניינים (מהסוג האוסר כיום על נתניהו לעסוק במערכת המשפט), הדרך לטפל בניגוד העניינים היא פסילת הכהונה. לדברי העותרים, לא ניתן להחיל על נתניהו הסדר ניגוד עניינים שימנע ממנו לעסוק במלחמה, ועל כן יש לדבריהם לפסול אותו מכהונתו.
בין השאר נטען בעתירה כי לנתניהו יש אינטרס בהמשך המלחמה, הארכתה והסלמתה, ועל כן הוא מצוי בניגוד עניינים זועק לשמיים: "בכל רגע ורגע, בכל יום ובכל שעה, מתקיים חשש לניגוד עניינים הנובע מהמתח המובנה והבלתי ניתן לגישור בין האינטרס הציבורי המחייב את נתניהו לנהל את המלחמה אך ורק על יסוד שיקולים ענייניים של טובת הציבור, המחייבים, בין היתר, כי ישאף בראש ובראשונה להסדרה ולמציאת פתרון למצב המלחמה, לבין האינטרסים האישיים של נתניהו במשפטו הפלילי, להאריך את מצב המלחמה ואולי לסבך אף יותר את מצבה הבטחוני של מדינת ישראל, בכדי לדחות את המשך המשפט הפלילי המתנהל נגדו ככל שניתן ובכך למנוע, או לכל הפחות לדחות, כל הכרעה שיפוטית בעניינו האישי... ניהול המשפט הפלילי מושפע בהכרח מניהול המלחמה וניהול המלחמה מושפע בהכרח מניהול המשפט, באופן שאינו ניתן להתרה ומכאן מצב ניגוד העניינים המחייב את פסילת הכהונה".
מדובר בסיבוב שלישי של קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", באמצעות עו"ד הולץ-לכנר, לפסול את נתניהו מלכהן כראש ממשלה בשל משפטו הפלילי. הסיבוב הראשון נגע לבקשות שהגישה הקבוצה מבג"ץ, לצד עותרים נוספים, להוצאת צווים שימנעו את הטלת המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו, בקשות שאותן דחה בג"ץ הן ב-2020 והן ב-2021. הסיבוב השני היה עתירה שהוגשה ב-2023 להוצאת נתניהו לנבצרות בטענה להפרת הסדר ניגוד העניינים שנערך לו בכך שעסק במהפכה המשפטית. אולם, לאור שינוי הנסיבות בשל עצירת חקיקת הרפורמה המשפטית בצל המלחמה, בג"ץ מחק בתחילת 2024 את העתירה מבלי שדן בה לגופה.
כעת מבקשים העותרים שוב מבג"ץ הוצאת צווים על תנאי וצו ביניים ולקיים דיון דחוף בעתירה, "לשם מניעת המשך כהונת נתניהו בתפקיד ראש ממשלה לאחר פרוץ המלחמה הקשה ב-7 באוקטובר, וזאת בשל החשש הסביר להימצאותו בניגוד עניינים חריג בטיבו ובעוצמתו, כאשר בתוך כך הוא אחראי לקבלת החלטות הרות גורל לחיילי צה"ל, לחיי אזרחי המדינה ולעתידה של מדינת ישראל".
לדבריהם, "סעד זה הינו חיוני ביותר לשם ההגנה הדחופה הדרושה לטובת האינטרס הציבורי, בכל הקשור לפעולותיה של מדינת ישראל הן בנוגע לניהול המלחמה, הן בנוגע לניהול המו"מ להשבת החטופים, הן בנוגע ליחסי החוץ של מדינת ישראל עם בעלות בריתה והן בכל היבט נוסף הקשור במלחמה" – וזאת בשל אופי וטיב ההחלטות המתקבלות על ידי נתניהו בקשר לניהול המלחמה בכל רגע נתון. עוד נטען כי הדבר דרוש "לצורך השבת האמון הציבורי בעומד בראש קבינט המלחמה ובכך שהשיקולים שעל בסיסם מתקבלות ההחלטות הרות הגורל בימים קשים אלו, הינם שיקולים ענייניים בלבד וכי הם אינם נגועים בשיקולים זרים הכרוכים באינטרס האישי של נתניהו בהיותו נאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון המצוי בעיצומו של הליך ההוכחות במשפטו הפלילי".
העותרים מודעים לכך, שמדובר ב"עתירה חריגה ביותר ויוצאת דופן, בה מתבקש בית המשפט הנכבד לעשות את הצעד הקיצוני ביותר שעשה מימיו". ולמרות זאת, הם כותבים ש"צעד קיצוני זה מתבקש בשל מצב דברים חריג ויוצא דופן בו מצויה מדינת ישראל, כאשר סכנה קיומית של ממש מאיימת עליה, וזאת בשל הצטברותן של נסיבות נדירות ביותר. וכך - מצב חריג קורא לנקיטה בפעולה חריגה לא פחות".
בעתירה מוצגות דוגמאות רבות מתוך הפרוטוקולים מהמשפט נגד נתניהו לכך שבשל המלחמה יש קושי בניהול תקין ושוטף של המשפט נגד נתניהו ולבקשות הדחיות, ניסיונות המסמוס ושינויי לוח הזמנים שהתבקשו. לדבריהם, טענות סנגורי נתניהו בנוגע ליכולתו המוגבלת לנהל את הגנתו בהליך הפלילי המתנהל בעניינו מאז פרוץ המלחמה ולגבי הקושי ליצור קשר עמו ולהכינו להמשך הדיונים, מוכיחות את "הקשר הגורדי, הבלתי ניתן להתרה, בין ניהול המלחמה לבין היכולת לקיים ולנהל את ההליך הפלילי בעניינו של נתניהו באופן יעיל ואפקטיבי כמתחייב על פי דין".
לדבריהם, הימשכות המלחמה מהווה טיעון מרכזי במסגרת בקשות שהגיש נתניהו לדחיית שמיעתם של עדים, להאטת קצב הדיונים בהליך וכפועל יוצא מכך גם לדחיית מועד חקירתו הנגדית – התנהלות המבססת את החשש להימצאותו בניגוד עניינים מובנה וחריף, וזאת בו בזמן ש"בידי נתניהו כראש הממשלה העומד בראש קבינט המלחמה, נתונה הסמכות לשלוט ולקבוע את 'גובה הלהבות' במלחמה, קרי לקבל החלטות בנוגע למידת עצימותה של הלחימה, למשך הזמן עד לסיומה, לרוחב התפרסותה על פני זירות נוספות וכן כל החלטה אחרת, אשר משפיעה באופן ישיר ומיידי על עצימותו של ההליך הפלילי המתנהל בעניינו.
"בדרך זו זוכה נתניהו בשליטה משמעותית על התארכותו של ההליך, על היקף התפרסותו, על קצב שמיעת העדים במסגרתו ועל תדירות הדיונים. לפיכך, אין חולק כי קיים חשש ממשי ביותר להימצאותו בניגוד עניינים מובנה מעצם הגדרתו (אינהרנטי), עוצמתי, חריג ובלתי ניתן להתרה, בין היותו נאשם העומד לדין פלילי לבין כהונתו בתפקיד ראש ממשלה בזמן ניהול מלחמה, באופן שאינו ניתן למניעה ולגידור בכל דרך שהיא. בנסיבות אלו, אין מנוס ומתחייב לטובת האינטרס הציבורי, להורות על פסילת כהונתו בתפקידו הציבורי הרם".
