פרשנותעדות נתניהו: החלטת בית המשפט חילצה את רה"מ מסכנת הנבצרות
פרשנות
עדות נתניהו: החלטת בית המשפט חילצה את רה"מ מסכנת הנבצרות
שופטי המחוזי, שסירבו לבקשת נתניהו לדחות את עדותו, כאילו אמרו לו (ולנו) – "ביבי, כמו שאמרת בעצמך, אתה מוכשר מספיק כדי לנהל את המדינה וגם להעיד במשפט". ראש הממשלה לא בדיוק ייהנה מהמחמאה הזו. הוא כבר החל להתרגל למעמדו הדיקטטורי שהכל נעשה בדברו
צריך לקוות שהחלטת השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם לדחות את בקשת נתניהו לדחיית עדותו הגיעה מהמקומות הנכונים ולא למשל כתגובה לביקורת המוטחת בהם על "מריחה" אינסופית של המשפט. ביקורת שהפכה לבון-טון - השופטים מורתעים מנתניהו ולכן הם מדשדשים וגוררים רגליים. ביקורת שגוייה ושקרית, שבמקרה הטוב נובעת מחוסר הבנה איך מתנהל משפט פלילי (במיוחד תיק מורכב כזה שמכיל שלוש פרשות ומאות עדים), ובמקרה הגרוע, היא מתוזמרת בידי הצד שעד כה מצליח פחות במשפט. הדברים ידועים, וראויים להרחבה במקום אחר.
האם נתניהו יכול לשנות את ההחלטה? שלוש דרכים פתוחות בפניו. הראשונה, לעתור לבג"ץ. כיוון שאי אפשר לערער על ההחלטה אפשר לאתגר אותה בעתירה לבג"ץ. מסלול ייחודי ונדיר, אך אפשרי. שתי עילות אפשריות במקרה זה: פגיעה בזכות להליך הוגן וגם חוסר סבירות קיצוני. שתיהן נגזרות מאותה ליבה: העומס על ראש הממשלה הוא בלתי אפשרי, המלחמה גוזלת ממנו את כל זמנו, וטעו שופטי המחוזי שכתבו בחודש יולי בהחלטתם להעלותו לדוכן בבדצמבר, שלא חל שינוי בנסיבות. מלחמה היא עניין מתגלגל, בלתי צפוי, האתגרים נערמים מדי יום והנסיבות משתנות כל הזמן.
הדרך השנייה, היא לבקש מבית המשפט לשנות את סדר העדים כך שעדי הגנה אחרים יעלו לדוכן לפניו והוא יכול להרוויח כמה שבועות כפי שביקש.
הדרך השלישית, ואני מודע לקשיים האפשריים באימוצה היא לשנות דיסקט ולפרוץ נתיבות לעסקת חטופים. נתניהו יחליט שהוא נכנס לאירוע במלוא כוחו, ואז אפילו השופטים לא יוכלו לכתוב שלא "חל שינוי מהותי בנסיבות". ואז כולנו - סניגורים וקטיגורים, באולם וגם מחוצה לו – היינו רוצים את מלוא הקשב של נתניהו באירוע הגדול הזה. הבעיה של נתניהו (ושלנו) היא שמלחמה מתאימה לו יותר כסיבה לבקשות דחייה. עסקת חטופים הרבה פחות. עסקה אפשר לחתום, מלחמה לא בהכרח.
ההחלטה לגרום לנתניהו להעיד במועד שנקבע לפחות משרתת אותו, שלא לומר מצילה אותו מלהילכד במלתעותיה של עילת הנבצרות. בעולם מתוקן ונקי מתככים, נכלים ופוליטיקה, אי אפשר בו זמנית לנהל מדינה ולהעיד בבית משפט, בוודאי שלא במלחמה. השופטים החליטו שאפשר. אילו היו דוחים את העדות - היועצת המשפטית לממשלה ובהמשך בג"ץ היו מוצפים בבקשות ועתירות להכריז נבצרות בעניינו. החלטה כזו הייתה גם מכתימה וגם מחתימה את כישלונו לכהן בו זמנית כראש ממשלה ונאשם בפלילים. במצב הזה הוא היה מרוויח את הדחייה אבל "מפסיד" אולי בקרב על הנבצרות. שופטי המחוזי כאילו אמרו לו (ולנו) – ביבי, כמו שאמרת בעצמך, אתה מוכשר מספיק כדי לנהל את המדינה וגם להעיד במשפט. נתניהו לא בדיוק ייהנה מהמחמאה הזו. הוא כבר החל להתרגל למעמדו הדיקטטורי שהכל נעשה בדברו. ועכשיו הוא ייאלץ להגיע למפגש שממנו חשש יותר מכל - עם שלושת השופטים ועם נציגי התביעה שישאלו אותו שאלות קשות. המעבר ממראייני ערוץ 14 ליהודית תירוש ואלון גילדין עלול להיות קשוח. גם השופטים לא פראיירים. גם את זה הוא צפוי לגלות.
הרציונל של ההחלטה טמון בהסכמה מקיר לקיר – של השופטים, התביעה והסניגורים – שחייבים לסיים את המשפט מהר ככל שאפשר. נדלג כרגע על השאלה איך חולקים ביניהם אותם שלושת הגורמים את האחריות להתארכות המשפט - אבל צודק סניגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד שהטיח בנציגי התביעה ובעקיפין ביועצת המשפטית לממשלה: "אם הפרקליטות מעוניינת לקדם את המשפט שתקבל את הצעת בית המשפט בעניין אישום השוחד (כלומר לחזור בה בגלל הקשיים שהתגלעו בהוכחתו – מ"ג) או בעניין הליכה לגישור". סנגורם של בני הזוג אלוביץ', ז'ק חן, הוגה רעיון גישור שב והעלה שוב את הצעתו שנדחתה לפני כשנה וחצי בידי היועצת גלי בהרב־מיארה.
בבקשת הדחייה של נתניהו הוא לא חסך מהשופטים את הצלחותיו מול החמאס, החיזבאללה, איראן ואפילו מנה את המגעים לעסקת החטופים. כל אלה לא איפשרו את המפגשים עם הסניגורים כהכנה לעדות. "ואם תתפתח עוד מלחמה ועוד אירוע", טען חדד, "אז מה, המדינה לעזאזל והעיקר שראש הממשלה יעיד בבית המשפט?" כמובן שהשופטים לא שמעו סקירות ביטחוניות שיכולות לסתור את התבהלה שניסה חדד לזרוע. למשל, ההסדרה המסתמנת בצפון, על איראן שמקפיאה כרגע את תגובתה בגלל בחירת טראמפ, על התרוקנות בנק המטרות בעזה (חוץ מטרגדיית החטופים). בכל מקרה, נתניהו שפיטר את שר הביטחון שלו במהלך המלחמה כאילו אותת להם שהמצב נרגע ואפילו ישראל כ"ץ יוכל לטפל בו.
והכי חשוב, שמחתי לשמוע את עו"ד חדד מצהיר לפרוטוקול: "נתניהו שם את צורכי המדינה לפני הצרכים האישיים שלו". מצד שני, עורכי דין, להבדיל מעדים אינם מחוייבים בשבועת אמירת האמת, רק האמת ודבר מלבד האמת.
