"ההנחיה בנוגע לבדיקות תלמידים היא מפלה, פוגענית, מעליבה וצורבת"
"ההנחיה בנוגע לבדיקות תלמידים היא מפלה, פוגענית, מעליבה וצורבת"
מומחים מזהירים מהאפליה כלפי ילדים לא מחוסנים; פרופ' שושי אלטוביה: "מעולם לא נעשתה סלקציה כזו קשה נגד ילדים שאינם מחוסנים לשפעת למשל"; פרופ' אמנון להד: "צריך לבטל את הבידודים שאחרי חשיפה, למעט בילדים המצויים במגע קרוב עם אנשים בסיכון גבוה לתחלואה קשה"
1. גם אחרי שינוי המדיניות שעליה החליטה הממשלה, הבלגן ממשיך לחגוג, הציבור מבולבל לחלוטין והתורים האינסופיים לבדיקות קורונה (שמהווים בעצמם מחולל הדבקות) רק החליפו זהות: שורות שורות לבדיקות PCR, הוחלפו להמתנות נצחיות לבדיקות אנטיגן מוסדיות (בדיקות מהירות בפיקוח). טרלול הבדיקות לא נעצר. לקראת סוף השבוע (בסופי השבוע המספר יורד) המספר הכולל של בדיקות הגיע לכ־320 אלף ליום. בלחץ כבד של קופות החולים ושל משרד האוצר הודיע משרד הבריאות על שינוי מדיניות הבדיקות והבידודים אך מהר מאוד התגלה כי הבעיות של המתווה החדש לא שונות במהותן מאלו של המתווה הקודם.
זן האומיקרון שהתגלה כמדבק ביותר מאז התפרצות המגפה הוא גם הכי פחות אלים ומצריך מדיניות חדשה. משרד הבריאות ביצע שינויים קוסמטיים במתווה בדיקות־בידודים אבל לא החליף דיסקט ועם התקדמות ההדבקה באומיקרון, הבידודים מזנקים ומשתקים את המשק. החוליה החלשה ברורה: הילדים הלא מחוסנים בני 5–11 שהם הרוב המוחלט של ילדי ישראל (וכ־89% מהילדים בשכבת גיל זו לא התחסנו) והם, לפי המדיניות החדשה, יצטרכו לבצע בידוד ללא קשר לתוצאות בדיקה במקרה של חשיפה למאומת. ההבדל העיקרי הוא במשך הבידוד: מי שיצא חיובי לבדיקת אנטיגן (רק מוסדי במקרה של לא מחוסנים) יישאר בבידוד 10 ימים ואם יצא שלילי – גם יישאר בבידוד, 7 ימים "בלבד" (אם מבצע בדיקה ביום ה־7, שכן אחרת הבידוד הוא ל־14 יום).
כלומר, מבין 1.2 מיליון ילדים בני 5–11 המתגוררים בישראל לפי שנתון הלמ"ס, עשרות אלפים – אם לא מאות אלפים – עלולים להיכנס לבידוד בשבועיים הקרובים – של שבוע לפחות – אם הם נחשפים למאומת, גם כאשר לא נדבקו. גם אם וכאשר כלל הילדים שכבר קיבלו מנת חיסון ראשונה, יקבלו את המנה השנייה, עדיין כ־950 אלף ילדים לא מחוסנים (משרד הבריאות לא מחשיב כילדים מחוסנים את אלו שקיבלו רק את המנה הראשונה). יתרה מזו, יש להוסיף את 370 אלף הילדים בני ה־3–4 הנמצאים אף הם במסגרות, שאינם זכאים לחיסון אך בעיני משרד הבריאות הם נחשבים ללא מחוסנים לכל דבר ועניין ולכן חלים עליהם אותם כללי בדיקות־בידודים של לא מחוסן מתחת לגיל 60. מנגד, יש להפחית את מספר הילדים המחלימים בחצי שנה האחרונה. לכן, מדובר על כ־1 מיליון ילדים הנחשבים כ"לא מחוסנים/לא מחלימים" שממתינים להם שבועות לא פשוטים.
מטבע הדברים, האפליה הזו כבר גורמת לתרעומת – ולא רק בקרב ההורים, אלא גם בקרב המומחים. "שני ילדים שנמצאו בבדיקה שליליים לנוכחות הווירוס, האחד מחוסן יחזור לכיתה, והשני לא מחוסן יישלח לביתו, לסגר. זו הוראה מפלה, פוגענית, מעליבה וצורבת", סבורה פרופ' שושי אלטוביה, חוקרת ומרצה בבית ספר לרפואה באוניברסיטה העברית. "אנחנו בפשיטת רגל ערכית מוסרית. ילדים בריאים צריכים לשהות בבית ספר עד אשר יוכח אחרת. מעולם לא נעשתה סלקציה כזו קשה נגד ילדים שאינם מחוסנים לשפעת למשל. אין לסלקציה הזו הצדקה אפידמיולוגית. כאשר דנים בילדים יש לחשוב על עתידם, ובחמלה ואף ראוי לקחת סיכון כדי שהם יתפתחו בריאים בנפשם". אלטוביה, שכיהנה בעבר כראש החוג למיקרוביולוגיה באוניברסיטה העברית, מפצירה בדור המבוגרים "לעשות דין וחשבון עם עצמו לשם איזו מטרה מקריבים את עתידם, אושרם ובריאותם הנפשית של ילדינו".
"אין סיבה רפואית להבדיל בין מחוסנים ללא מחוסנים במיתווה הבדיקות והבידודים, מפני שהם נדבקים ומדביקים באופן דומה", אומר ד''ר יואב יחזקאלי, מומחה לרפואה פנימית, ממקימי צוות הטיפול במגיפות ותוכניות הערכות לאירוע ביולוגי חריג. לדברי יחזקאלי, "נראה כי המטרה (של אותו מהלך) איננה לצמצם את ההעברה של הנגיף אלא להפעיל לחץ על ההורים לחסן את הילדים כדי לשחרר אותם מהבידודים, וזאת גם במחיר שיהיו עוד הדבקות". יחזקאלי, אשר כיהן בעברו כסגן מנהל בית חולים, רופא מחוזי, מנהל מחוז, ומנהל אגף בקופת חולים ועדיין מטפל בחולים, סבור כי "הפעלת לחץ לקבלת טיפול אינה עומדת בסטנדרטים של אתיקה רפואית".
2. גם פרופ' אמנון להד, מנהל המחלקה לרפואת המשפחה במחוז ירושלים של כללית, מזכיר כי "הילדים הם הקורבנות האמיתיים של מגפת הקורונה. בשנתיים האחרונות הלימודים נפגעו יותר מכל מרכיב אחר בחברה הישראלית. המשמעות היא גם בריאותית ומיליוני ילדים יאבדו שנות חיים רבות בעקבות השכלה פחותה, זאת בנוסף לנזק הפסיכולוגי והחברתי הגדול". גם להד מדגיש כי "הדבר איננו כורח המציאות שכן אין סכנה קיומית לישראל ואף לא למערכת הבריאות. מכיוון שהתחלואה הנגרמת ממנו קלה מאשר בזנים הקודמים, בדיקה ובידוד ילדים שאינם עם תסמינים כמעט ואינם מקטינים תחלואה, אבל גורמים להוצאה כלכלית ענקית, פוגעת במרקם החברתי והכלכלי של המדינה ואולי אפילו בטווח ארוך, מגדילה את איבוד שנות החיים ואיכותן" הוא טוען.
להד, המכהן כראש החוג לרפואת המשפחה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית משוכנע כי "צריך לבטל את הבידודים שאחרי חשיפה, למעט בילדים המצויים במגע קרוב עם אנשים בסיכון גבוה לתחלואה קשה. ילד חולה יישאר בבית כמו גם מבוגר חולה. השאר ימשיכו ללמוד".
לפי המספרים של משרד הבריאות, יותר מ־38% מהנדבקים בקורונה בחודש האחרון היו קטינים (בני 0–19), אך לפי אותם מספרים, נכון לכתיבת שורות אלו, מספר הילדים המאושפזים במצב קשה בגלל הקורונה עומד על 1 בלבד, ירידה של 50% לעומת השבוע שעבר, אז עמד מספר הילדים המאושפזים בשל קורונה על שניים. אגב, אם משרד הבריאות רוצה להשקיע בחיסון ילדים, כדאי – לפי המספרים הרשמיים של משרד הבריאות עצמו – לנווט את המאמצים לחיסון בשפעת: אם בשבוע ה־49 של 2021 היו 239 ילדים מאושפזים משפעת, בשבוע ה־50 המספר זינק ל־401, בשבוע ה־51 המספר טיפס ל־605, בשבוע האחרון של 2021 המספר כבר הגיע ל-863 ילדים – פי 3.6 לעומת תחילת דצמבר ופי 66.4 יתר מאשר קורונה (13 ילדים מאושפזים בסה"כ מקורונה נכון לאתמול).
אך כפי שלהד הזכיר, יש גם השלכות כלכליות למדיניות סגרי הילדים שקבעה הממשלה ומי שצריך להתחיל לדאוג הוא שר האוצר ובכירי משרדו. המספרים מטרידים כי בגילאים אלו, ההורים לא ישאירו כמובן את הילדים לבד, לפיכך, הטלת בידוד על הילדים משמעותה הקפאת שוק העבודה. לפי מספרים של משרד הבריאות, הממוצע הנע של ילדים מאומתים זינק פי 8 בחודש האחרון מ־250 ל־2017, כאשר מספר הילדים המבודדים בממוצע (נע 7 ימים) זינק פי 4 בחודש האחרון. בנוסף למספרים היבשים צריכים להוסיף את הדיווחים מכל רחבי הארץ על קריסת המערכות, מוקדים טלפונים, עיכובים ממושכים בקבלת התוצאות, נפילת מחשבים ומחסור בחלק מהמרכיבים של ערכות בדיקה – ומה לא. בקצב הזה צפוייים שבועות לא פשוטים בהם חלקים רחבים של המשק עלולים למצוא עצמם משותקים: או שהילדים יישארו בביבוד וההורים יצטרכו לשמור עליהם, או שההורים יכנסו אליו. זה סגר בלי סגר. אתמול היה נראה כי ראש הממשלה, נפתלי בנט, אשר כתב ספר שכותרותו "איך מנצחים מגיפה" התחיל להפנים כי הוא עלול לשלם מחירים כבדים אם ימשיך להקשיב רק לפקידי משרד הבריאות ומטה הקורונה והחליט כי המדינה היא זו שתממן את הבדיקות הביתיות (עבור מחוסנים ומחלימים) והזמין כ־50 מיליון בדיקות נוספות כדי להציף את השוק ולמנוע את העושק של רשתות הפארם והשיווק – וגם של החברות היבואניות שגורפות מיליונים.
3. "אני מקווה שגם יבואניות ומשווקות של בדיקות לא יבקשו ממני פיצויים אחרי שהאומיקרון יירגע", העיר אתמול שר האוצר אביגדור ליברמן בציניות. הוא ביקש לברך את שר הבריאות אך לא הסתיר את חילוקי הדעות בין המשרדים: "תו ירוק לא עוזר לשום דבר והוא מיותר – אפשר להסתפק בתו סגול. אין צורך ב־7 ימי בידוד, אפשר להסתפק ב־5 ימי בידוד כמו בארה"ב. עמדתי שונה מזו של הממשלה ואני לא מסתיר אותה. אנו יכולים להיות הרבה יותר רגועים".
לדבריו, "סיימנו את שנת 2021 במצב הרבה יותר טוב מאשר את 2019. אני מציע לא לזלזל ולא להיכנס להיסטריה. כל דבר צריך להיבחן בכובד ראש אבל אין להיכנס לפאניקה. פאניקה היא יועצת גרועה. כל עסק שנפגע – צריכים לעזור לו – כמו ענף התיירות ואל על – אבל רוב העסקים במצב מצוין ואני שמח על כך. תהיה עזרה ממוקדת רק לעסקים שנזוקו. לא תהיה חלוקת מתנות ולא שוחד בחירות. תפקידי כשר האוצר לשמור על המשק במצב טוב וגם על הקופה הציבורית". הוא הוסיף כי "ראיתי את אנשי העסקים מדברים על הפסדים. ראיתי את הדיבידנדים שהם משכו. אני מאחל לכולם אותו מצב ב־2022. כל עסק שייפגע צריך לעזור לו. כל העסקים במצב מצוין ואני שמח על כך. כל החנויות והמסעדות היו מלאות במודיעין. נכון להיום משיחות עם אנשי עסקים הבעיה היא מחסור בידיים עובדות".
