דעהרק עסקת חבילה תפתור את המשבר עם ממשלת פולין
דעה
רק עסקת חבילה תפתור את המשבר עם ממשלת פולין
לגיבוש העסקה ינוהל מו"מ של "תן וקח" כך שהתוצאה הסופית תהיה WIN-WIN לשני הצדדים. מהלך כזה יאפשר לשתי המדינות סולם לרדת ממנו במשבר השבת הרכוש היהודי
המשבר עם ממשלת פולין על רקע השבת רכוש יהודי מוצדק בגלל שוויו הגדול של הרכוש. פולין היא השנייה בשווי הרכוש היהודי שהיה בתחומה ערב מלחמת העולם השנייה, כשלפניה ניצבת גרמניה ואחריה ניצבות בסדר יורד צ'כיה, הונגריה ורומניה. רבע מכלל הרכוש היהודי באירופה היה בפולין, והוא נאמד ב-5-4 מיליארד דולר במחירי שנת 1938, וכיום נאמד בהרבה יותר.
המשבר מוצדק מאחר שפולין השיבה עד היום לכל היותר 2%-3% משוויו של הרכוש, ומסרבת בתוקף להשיב יותר. וכפי שמדווחת סוכנות רויטרס מפיו של ראש ממשלת פולין מטאוש מורביצקי, כל עוד הוא מכהן כראש ממשלה פולין לא תשלם עבור התביעות "אף לא זלוטי אחד, אף לא יורו אחד ואף לא דולר אחד".
לראשונה שר בכיר בממשלת ישראל, שר החוץ, מתייצב בריש גלי לטובת השבת הרכוש היהודי מתקופת השואה, עד כדי הקפאת היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. ניצולי השואה ראויים למידה של צדק בערוב ימיהם, ועל ממשלת פולין להפנים כי לשואה אין תאריך תפוגה, כדברי שר החוץ יאיר לפיד, ומאמצי ההשבה יימשכו עד שיבואו על פתרונם.
לדבריו של העיתונאי הפולני-יהודי קונסטנטי גברט, לממשלת פולין המתקרבת לבחירות אין סיבה לסגת מהחוק החדש הבולם השבת רכוש, כשהמרכיבים האנטישמים בין תומכיה הם בעדו, והם מתבטאים ברשתות החברתיות בסגנון "חבל שהיטלר לא גמר את העבודה". הממשלה איננה מודאגת מתגובה של האיחוד האירופי מאחר שהפסיקה להיות תומכת נלהבת של ישראל והתיישרה עם יתר מדינות האיחוד המבקרות את ישראל. היא גם לא חוששת מתגובתה של ארצות הברית מאחר שתומכי הממשלה ממילא אינם מחבבים את האמריקאים. הממשלה מצפה להתחזקות הרפובליקאים בבחירות אמצע הכהונה בארצות הברית ומקווה לשובם לשלטון, ובכלל צופה שביידן יהיה עסוק עד מעל הראש בנושאים אחרים.
גם אם ממשלת פולין תיענה לתביעה לבטל או לרכך את החוק החדש, זה לא יקדם את השבת הרכוש. גם אז תימשך הסחבת כפי שהיה עד היום, והממשלה תוכל לחזור ולחוקק את אותו החוק בזמן הנוח לה.
לכן על ישראל להציע עסקת חבילה לפתרון המשבר גם אם הסיכויים לה קטנים, וזאת על מנת לשמור את היוזמה בידיה. חשוב גם לזכור כי לא כל העם הפולני שונא יהודים, ויש בקרבו חסידי אומות עולם רבים יחסית לעמים אחרים.
לגיבוש העסקה ינוהל מו"מ של "תן וקח" כך שהתוצאה הסופית תהיה WIN-WIN לשני הצדדים. ישראל תציע בו שלושה מרכיבים מרכזיים: חוק מיוחד להשבת רכוש יהודי, סיוע לניצולי שואה נזקקים והקמה של קרן לשיתוף פעולה פולין-ישראל, כשבמהלך המו"מ יוכלו הצדדים להציע מרכיבים נוספים.
חוק מיוחד להשבת רכוש יהודי הוא מעקף אלגנטי לחוק החדש, שיחסוך את המבוכה הפוליטית מממשלת פולין בביטולו או בשינויו. בחקיקת החוק המיוחד יכולה ממשלת פולין להשתמש בעקרונות ועידת טרזין, שפולין הסכימה להם בזמנה, ולהיעזר במודל הקרן האוסטרית להשבת רכוש יהודי, שבזמנה הופקד בה מראש סכום כסף גדול, והתובעים קיבלו מתוכו פיצוי יחסי לפי גודל הרכוש הנתבע שאושר להם.
2 צפייה בגלריה
יאיר לפיד, שר החוץ. לראשונה שר בכיר בממשלה מתייצב בריש גלי לטובת השבת הרכוש היהודי מתקופת השואה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הסיוע לניצולי שואה נזקקים ייעשה מחלק מהרכוש ללא יורשים. קרן שיתוף הפעולה תוקם מחלק מהרכוש שהוא ללא יורשים. אפשר שגם ממשלת ישראל תתרום לה תרומה סמלית, ואפשר גם להציע לממשלות גרמניה וארצות הברית לתרום לה. הקרן תושתת על מבנה הקרן לשיתוף פעולה פולין-גרמניה, לה תרמה גרמניה, הפועלת בהצלחה זה 30 שנה. בהנהלת הקרן שישה חברים, שלושה מכל מדינה, והיא מחלקת מענקים בשתי המדינות בחמישה תחומים: חברה (כולל כלכלה וסביבה), תקשורת ודעת קהל, מדע, חינוך ותרבות, ובעבר חילקה מענקים בתחומים נוספים.
עסקת החבילה תאפשר לשתי המדינות סולם לרדת בו, וקרן שיתוף הפעולה תאפשר לחזק את היחסים בין שתי המדינות בטווח הארוך.
על ישראל לבקש מוועדות בקונגרס האמריקאי לערוך שימועים בזמן המו"מ על עסקת החבילה ולעקוב בהמשך אחר יישומה. ראשון המוזמנים לשמוע צריך להיות שגריר פולין בוושינגטון. הקונגרס חופשי לעשות שימועים בעקבות דו"ח Just Act Report, שהוגש לו לבקשתו בשנה שעברה על ידי משרד החוץ האמריקאי, המציג סטטוס של השבת רכוש יהודי ב-43 מדינות שחתמו על הצהרת טרזין, ובהן פולין.
כלכלת פולין יכולה לשאת בתשלום עבור השבת הרכוש היהודי. השליח המיוחד לענייני שואה במשרד החוץ האמריקאי לשעבר פרנק קנדי סיפר לי בזמן הדיונים על הצהרת טרזין כי הציע לפולין לשלם על הרכוש היהודי באמצעות הנפקת איגרות חוב ממשלתיות לטווח ארוך. הצעה כזאת רלוונטית גם כיום, כשפולין עומדת פחות או יותר בכללים האירופיים ליחס חוב-תוצר, והיחס הזה טוב אפילו מזה של ישראל.
על ממשלת ישראל להיות ערה להתנגדות בקרב יוצאי עדות המזרח על השבת רכוש לאשכנזים בלבד, מאחר שיוצאי ארצות ערב ייהנו מפיצוי על רכושם רק במקביל להסדר לגבי הרכוש הפלסטיני. בנוסף על הממשלה לעשות בדק בית בהיערכותה להשבת רכוש יהודי. אמנם דו"ח מיוחד של מבקר המדינה על התנהלותה של הממשלה בנושא מוכן זה שנה, אך המבקר מתניהו אנגלמן מסרב לפרסם אפילו את החלק הגלוי שבו. יש להקים מחדש את ועדת השרים לנושא שהיתה קיימת בעבר על מנת לתכלל את המאמצים הבין-משרדיים ולתת להם תוקף של החלטות ממשלה. בוועדה היו חברים משרדי החוץ, המשפטים, שוויון חברתי, תפוצות, תרבות ואוצר.
נקווה שהמשבר הזה לא יסתיים בקול ענות חלושה, כפי שהסתיים המשבר הקודם שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו. אז הסכימה ישראל לנרטיב הפולני לשואה בלי לקבל כל תמורה בהשבת הרכוש היהודי, ושר החוץ טוען היום כי ההסכם הזה הוא שהוביל לחקיקת החוק החדש. פרופ' יהודה באואר, היסטוריון השואה וזוכה פרס ישראל, כינה בזמנו את ההסכם בריאיון ב"הארץ" בשם "בגידה". בכל מקרה העובדה שההסכם הזה לא הובא בפני הממשלה או בפני הכנסת אומרת דרשני.
ד"ר אהרון מור שימש יועץ בכיר להשבת רכוש יהודי במשרד ראש הממשלה, מנהל אגף בכיר להשבת רכוש יהודי במשרד לאזרחים ותיקים, וחקר את הנושא בעבודת הדוקטורט שלו
