1.4 מיליארד שקל מחכים לשר שיעביר אותם לקופת המדינה
1.4 מיליארד שקל מחכים לשר שיעביר אותם לקופת המדינה
גם כשאפשר להביא כסף, הממשלה מצליחה להיכשל: דוד אמסלם ובצלאל סמוטריץ' מתמהמהים בהעברת דיבידנדים בהיקף של יותר ממיליארד שקל מהחברות הממשלתיות - והכספים הנחוצים תקועים כבר מעל שלושה חודשים
שורה אחת בולטת במיוחד בדו"ח ביצוע תקציב המדינה ל־2023 שפירסם החשב הכללי אתמול. הסיבה היא כי בעמודת ה"ביצוע" רשומה הספרה 0 המסמנת אי ביצוע מוחלט. כאשר מדובר בהוצאה, המשמעות היא כי לא יצא שקל. כאשר מדובר בהכנסה, המשמעות היא כי לא נכנס שקל. השורה הבולטת היא "דיבידנדים מחברות ממשלתיות" בסעיף הכנסות המדינה. הסכום שהמדינה היתה צריכה לקבל ב־2023 היה 1.4 מיליארד שקלים, כאשר הדיווחים הראשונים עמדו על 2 מיליארד שקלים.
הסכום היה אמור להגיע מכמה חברות ממשלתיות, לרבות החברות הביטחוניות שנהנו מזינוק בסכסוכים המזוינים בעולם ורשמו רווחי שיא. אחת מהן, לדוגמה, היא התעשייה האווירית (תע"א) שרשמה רווח נקי שנתי של כ־318 מיליון דולר – זינוק חד של כ־50% בהשוואה ל־2022, כאשר הרווח הנקי של החטיבות הצבאיות קפץ אף הוא בשיעור חד, של כ־38% בהשוואה ל־2022, לכמעט 387 מיליון דולר. לפי הדו"חות הכספיים של החברה, הדיבידנד הוכרז. כלומר, כבר יצא מהמאזן (ייתרת העודפים) ומוכן להעברה. הוא חייב כינוס של אסיפת בעלי המניות ואישורם. בעלי המניות בחברות ממשלתיות הם השרים. כלומר, מדובר רק בשם קוד לאישור השרים הרלבנטים.
בממשלה הקודמת ולמעשה ברוב הממשלות השר המוביל הוא שר האוצר, שכן רשות החברות נמצאת תחת אחריותו של משרד האוצר. אלא שלממשלה הנוכחית היה רעיון אחר - למנות את השר דוד אמסלם לאחראי על החברות הממשלתיות. הסיבה לכך לא קשורה ליכולות הניהוליות שלו, אלא לכוח הפוליטי הטמון בחברות האלו. תע"א היא דוגמה קלאסית, שכן ועד העובדים בראשות יאיר כץ (בנו של חיים כץ, שר התיירות ויו"ר ועד העובדים בדימוס) שולט בחברה ביד רמה, וכץ הוא איש ליכוד מובהק בעל כוח רב במרכז מפלגה. מכיוון שאמסלם קיבל את הסמכות על החברות הממשלתיות, הוא אחראי לסכם עם שר הביטחון (כשמדובר בחברות ביטחוניות) או האנרגיה (כשמדובר על חברות כמו נתג"ז) על העברת דיבידנדים.
2 צפייה בגלריה
משמאל: מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן ומנכ"ל תע"א בועז לוי. החברות הביטחוניות נהנו מהעלייה בעימותים המזוינים בעולם
(צילומים: התעשייה האווירית)
כאמור, שקל אחד לא הגיע לקופת המדינה, כשהגירעון הממשלתי המצטבר זינק בחודש האחרון לרמת 117.3 מיליארד שקל (שהם כ־6.2% מהתוצר) והמדינה זקוקה לכל שקל, בין היתר כדי לשלם למפונים ולמילואימניקים. השאלה הגדולה היא מדוע הסכום המשמעותי לא עבר עד כה. לדוגמה, תע"א, שכבר הפרישה 168.2 מיליון דולר בגין השנים 2023-2020, הכריזה על דיבידנד לפני כמעט שנה במאי 2023.
התשובה ההתחלתית לשאלה הזו ידועה: פרויקט הדגל של מנהלת רשות החברות הממשלתיות לשעבר מיכל רוזנבוים היה חלוקת דיבידנד של החברות. השר אמסלם ניהל מלחמת חורמה נגדה ורשם את "הניצחון המוחלט" - רוזנבוים עזבה. אלא ש"על הדרך" הותיר אמסלם רשות הרוסה, אפילו ללא דוברת לפנות אליה לקבלת תגובות. גם דו"ח לסיכום 2023 אין עדיין. כלומר, אמסלם לקח את הכסף השייך לציבור כבן ערובה כחלק מהמלחמה שלו מול רוזנבוים. אבל המלחמה הסתיימה והכסף איננו. ולא מדובר רק בחברה כזו או אחרת. הנתון מהחשב הכללי ברור: היו צריכים להגיע 1.4 מיליארד שקלים. העובדה שלא הגיע שקל אינה תקלה טכנית או אירוע בודד של חברה אחת.
דובר השר אמסלם מסר בתגובה כי: "פועלים בהתאם להחלטת הממשלה. מועד המשיכה יעשה בתיאום עם משרד האוצר". גם מטעמו של מנהל רשות החברות הממשלתיות הנוכחי ינקי קוינט נשמע הסבר דומה, שמבקש לקשר את משרד האוצר לאירוע אי קבלת הכסף: "ההחלטה על עיתוי המשיכה היא של משרד האוצר. אנחנו פועלים בהתאם להחלטת הממשלה ודואגים להכרזות על דיבידנד בחברות. זה נעשה כבר בחלקן, כמו בנמל אשדוד ונתג"ז, ומתנהל שיח עם התעשיות הביטחוניות על היקף ההכרזה".
ההסברים מרשות החברות והשר הממונה לא ברורים במיוחד. על איזו היערכות מדובר? נפשית? פסיכולוגית? האם ייתכן כי משרד האוצר לא יודע לגבות כספים? גם במשרד האוצר, שם ביקשו להתנתק לגמרי מהאירוע, הסבירו כי הם ממתינים לכסף.
באוצר גם הפנו להחלטת הממשלה מספר 1267 מ־14.01.2024 ובה כתוב במפורש כי יש "להנחות את מנהל הרשות לבחון את החלטת הדירקטוריון ולפעול ככל הניתן לביצוע החלטה זו", כלומר על מנהל הרשות לפעול על מנת להשלים חלוקה של הכספים אשר החליט דירקטוריון של חברה ממשלתית לחלק כדיבידנד למדינה. כלומר, גם בינואר האחרון התעקשה הממשלה לקבל את הכסף מהחברות הממשלתיות.
"כלכליסט" פנה אתמול למשרד האוצר כדי לוודא שהכסף לא הגיע עד כה. דו"ח החשכ"ל מתייחס ל־2023, אך מאז חלפו שלושה חודשים ו־10 ימים וייתכן כי הכסף כבר בקופה ויופיע רק בדו"ח הבא. באוצר אישרו כי הכסף לא נכנס. אפשר לנשום לרווחה.
למרות הנסיונות לערבב את האוצר, בכל החלטה 1267 צמד המילים "משרד האוצר" או כל ביטוי נגזר ממנו לא מופיע ומתברר כי אין לאוצר צורך ל"היערכות". כך שלמשרד האוצר אין אחריות על הדבר, למעט איש אחד - בצלאל סמוטריץ', שר האוצר של מדינת ישראל. הוא יכול להתקשר לשר אמסלם, לשקף לו את דחיפות קבלת הכספים שמתעכבים זה שנה שלמה ולדרוש תשלום מיידי. הרי הכסף קיים, החברות כבר הפרישו אותו והוא מוכן ומזומן - בלשון המעטה. אך כנראה שלסמוטריץ' לא בוער: בעזרת השם, הכסף יגיע.
