בלעדיהאוצר: רק בעוד 4 שנים הגירעון יחזור לרמה של 3% מהתוצר
בלעדי
האוצר: רק בעוד 4 שנים הגירעון יחזור לרמה של 3% מהתוצר
לפי התחזית המעודכנת התוספת לגירעון בשנים 2027-2025 צפויה לזנק ב-134 מיליארד שקל - מעבר לתכנון המקורי לפני המלחמה. המשמעות: שינוי כלשהו בהוצאות עלול לטלטל את המשק
הגירעון הממשלתי צפוי לזנק בעוד 134 מיליארד שקל בין השנים 2027-2025 (התוכנית התלת-שנתית) מעבר לתכנון המקורי ערב המלחמה, כך עולה ממסמך שגיבש אגף התקציבים באוצר ומתפרסם בכלכליסט לראשונה.
לפי האוצר, הגירעון הממוצע החזוי לשנות התוכנית התלת שנתית גדל בכ-2% (כ-40 מיליארד שקל כל שנה) - וכעת הוא צפוי לעמוד על 3.5% מהתוצר בשנת 2025 (43.4 מיליארד שקל יותר מהתחזית טרם המלחמה), 3.3% מהתוצר בשנת 2026 (תוספת של 42.1 מיליארד שקל) ו-3% מהתוצר בשנת 2027 (תוספת של 48.6 מיליארד שקל). גידול זה בגירעון נובע מחד בירידה בהכנסות של כ-21 מיליארד שקל בממוצע כל שנה בין 2027-2025 ומאידך מגידול בהוצאות של 26-20 מיליארד שקל בממוצע בשנה בתקופה זו.
באוצר מחלקים את ההוצאות לשלושה סוגים: הוצאות הביטחון, ההוצאות האזרחיות-חברתיות ותשלומי ריבית. באוצר מפרסמים לראשונה הערכה של העלייה בתשלומי הריבית: "תשלומי הריבית, לרבות החזרי הקרן לביטוח הלאומי, צפויים לעלות בכ-7 עד 13 מיליארד שקל בשנות התוכנית התלת-שנתית ביחס לעדכון הקודם של התוכנית, וזאת הן בשל העלייה בהיקף הגירעון והחוב כתוצאה מהמלחמה והשלכותיה ארוכות הטווח והן בשל סביבת הריבית הגבוהה ביותר מזה למעלה מעשור".
לדברי האוצר, "האצת העלייה בהיקף תשלומי הריבית יפחית את היקף התקציב הזמין להקצאה לשימושים אחרים, ובפרט לשימושים אזרחיים, מדי שנה. יש לציין כי בתרחיש בו נמשכת או מתעצמת המלחמה מעבר לתרחיש הבסיס עלול הגידול האמור בהוצאה השנתית על תשלומי ריבית בטווח הבינוני לעלות בהתאם לצרכי הגיוס ומשתנים מאקרו כלכליים".
באגף התקציבים ציינו כי תחזית הגירעון שלהם מבוססת על תרחיש בו הלחימה העצימה מסתיימת ברבעון הראשון של 2024. "ככל שהלחימה תהיה עצימה יותר או ממושכת יותר לעומת תרחיש הייחוס, ההשלכות על הצמיחה, ההכנסות וההוצאות הצפויות להחמיר", צוין במסמך. "ההיתכנות להתממשותם של תרחישים קשים יותר לעומת תרחיש הייחוס, והסיכון של התפתחות משברים כלכליים נוספים, מחדדים עוד יותר את חשיבותה של מדיניות פיסקלית אחראית".
עם זאת, בבנק ישראל פחות אופטימיים מהאוצר, לבטח בכל הקשור לשנה הבאה: לפי התחזית המעודכנת (ינואר 2024), הגירעון הממשלתי צפוי להסתכם ב-2025 ב-3.8% תמ"ג, גירעון גבוה ב-6 מיליארד שקל מזה שחזה האוצר. ייתכן כי הפער נובע מהעובדה שבבנק ישראל צופים צמיחה של 5% בלבד בשנה הבאה ובאוצר אופטימיים יותר: 5.6%, שיעור צמיחה גבוה מאוד שמניח התאוששות די מהירה.
לפי כלל אצבע של האוצר, גירעון של 3% תמ"ג הוא גירעון "מאזן": קרי, הוא לא מגדיל את החוב וגם לא מוריד אותו. כלומר, החוב יתחיל לרדת רק ב-2027. מהמסמך משתמע כי כל שינוי או עיכוב, גם אם מזערי, בגזרות שאושרו בממשלה יטלטל את מצבה הפיננסי של הממשלה ולפיכך את המשק כולו.
כמו כן, מסתמנת בעיה נוספת: התחזיות האלו מבוססות על הנחות יסוד לא פשוטות בכלל כגון קבלה של 32 מיליארד שקל סיוע אמריקאי, צמיחה גבוהה מאוד ב-2025 (5.6% בתרחיש הבסיס) וגם היעדר מיתון ב-2024.
נזכיר כי הממשלה כבר הזניקה את הגירעון ב-2023 לרמה של 4.2% תמ"ג (מעבר לתקרה המותרת שנקבע בחוק התקציב החדש של 3.7% תמ"ג), וגם השנה צפוי גירעון עתק של 6.6% תמ"ג, שספק אם הממשלה תוכל לעמוד בו (ישנן הערכות לפיהן הוא יגיע ל-8% תמ"ג).
