זיגזג טורקי: במשרד המסחר הסירו מגבלות, השר הממונה מכחיש
זיגזג טורקי: במשרד המסחר הסירו מגבלות, השר הממונה מכחיש
לפי דיווחים, משרד המסחר הטורקי יעניק אישורים ספציפיים והחרגות לספקים המבקשים להמשיך ולעבוד עם ישראל; עם זאת שר המסחר מכחיש: "הדיווחים דמיוניים ואינם קשורים למציאות. החרם יימשך עד להפסקת אש קבועה בעזה". במשרד הכלכלה הישראלי טוענים כי החרם פוגע בטורקיה יותר מאשר בישראל, ומציעים ליבואנים חלופות כגון רוסיה, עומאן ויוון
סדקים בחרם המסחר של טורקיה על ישראל? משרד המסחר הטורקי החל לחדש חלק מהסחר בין המדינות, ויעניק אישורים ספציפים והחרגות לספקים טורקיים המבקשים להמשיך ולעבוד עם ישראל. כך עולה ממסרים שהעביר המשרד אל הלשכות המחוזיות שלו הפועלות במדינה, שם נטען כי תחת תנאים מסוימים יימשך הסחר למשך שלושה חודשים, וכי למשרד המרכזי ולהנהלת המחוזות יש אפשרות להעניק היתר לתקופה נוספת.
עם זאת, כמה שעות לאחר הפרסומים, צייץ שר המסחר הטורקי עומר בולאט כי "הדיווחים בישראל על הקלת חרם המסחר דמיוניים ואינם קשורים למציאות. החרם יימשך עד להפסקת אש קבועה בעזה".
לפי הדיווחים משעות הצהריים, בין השאר, יינתנו החרגות לעסקים טורקיים שנפגעו מירידה בהיקף הסחר דרך תעלת סואץ (בעקבות המצור החות'י) כמו גם עסקים שחתמו על חוזים עם ישראל בטווח חודשים מסוים. במשרדי הממשלה בישראל לא מכירים שינוי מדיניות רשמי מצד טורקיה.
יצוין כי תעשיינים ישראלים מדווחים כי למרות ההקלות הנקודתיות הם עדיין לא מצליחים לייבא סחורה מטורקיה, וגם גישושים ופניות שנעשו היום לא צלחו.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בשנת 2023 ישראל ייבאה סחורות מטורקיה בהיקף של כ־4.6 מיליארד דולר, 5% מכלל הייבוא הישראלי, מה שהופך את טורקיה ליבואנית החמישית בגודלה מבחינת ישראל והיא ניצבת רק אחרי סין, ארה"ב, גרמניה ושוויץ.
טורקיה היא שוק פחות מרכזי בכל הקשור לייצוא סחורות ישראליות, כאשר כמות הסחורות שיצאו מישראל לטורקיה עמד ב־2023 על כ־1.56 מיליארד דולר מה שממקם את השוק הטורקי במקום העשירי מבחינת הייצוא הישראלי. טורקיה המשיכה להוות יעד סחר מרכזי גם לאחר פרוץ המלחמה, ולפי הלמ"ס, יבוא הסחורות של ישראל מטורקיה היווה ברבעון הראשון של השנה 4.8% מסך היבוא הכללי, לעומת 5.3% ברבעון המקביל אשתקד (כ־1.1 מיליארד דולר באותה תקופה).
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר בתגובה להקלות הזמניות בסחר מול טורקיה: "בזכות עבודה מאחורי הקלעים מול המגזר העסקי בטורקיה, שהפעיל מצידו לחץ על ממשלת טורקיה, הוסרו חלק מהמגבלות מול המגזר העסקי בישראל. אנחנו נמשיך ונקדם שיח ענייני מול הגורמים השונים בכדי לשמור על נתיב המסחר מול הטורקים. מי שיוקר המחיה חשוב לו, לא יכול לוותר על יבוא סחורות מטורקיה. אנחנו מאמינים שהזמני ייהפך לקבוע וגם המשבר הנוכחי יהיה מאחורינו"
מרוסיה ועד עומאן: החלופות של משרד הכלכלה
משרד הכלכלה הציג היום (ה') רשימה של מדינות שיכולות להוות חלופה לסחורות שיובאו עד כה מטורקיה. כך, הוא מציע ליבואנים שייבאו עד כה מוצרי מלט מטורקיה, לייבא מירדן, יוון ומצרים. מקורות יבוא חלופיים למוצרי נחושת הם איחוד האמירויות, ספרד ווייטנאם. באשר ליבוא של מוצרי פלדה וברזל, משרד הכלכלה מציע חלופות יבוא ברוסיה, ירדן, איחוד האמירויות, איטליה ויוון. מוצרי אבן ושיש ניתן לייבא גם מאיטליה, מצרים, עומאן, יוון וסין.
במשרד הכלכלה לא מתייחסים למחירי הסחורות במקורות החלופיים שהם מציעים, כמו גם לעלויות השינוע שלהן, שיגולגלו בסופו של דבר אל הצרכן. עם זאת, גורמים במשרד אומרים כי אפשר שברכש מרוכז ובכמויות גדולות היבואנים יוכלו להוריד מחירים אל מול הספקים. זאת, לצד ניסיון להרחיב את מקורות היבוא החלופיים כך שיהיו ממדינות אגן הים התיכון ושותפות סחר אמינות כמו איטליה ויוון, שעלויות השינוע של סחורות מהן לא יהיו גבוהות באופן משמעותי.
ב-2023 היבוא של מכוניות לישראל דרך טורקיה היווה כ-5.5% מכלל היבוא ממנה בסכום של כ-160 מיליון דולר. במשרד הכלכלה אומרים כי נציגיו מקיימים שיח עם יצרניות רכב בינלאומיות שמפעילות קווי ייצור בטורקיה במטרה למצוא מקורות יבוא חלופיים של כלי רכב אלה. לצד מהלכים אלה, משרד הכלכלה הצהיר כי יעמיד תקציב של 5 מיליון שקל כדי להיטיב עם יצואנים ישראליים שייצאו סחורות לטורקיה, כדי להתקשר עם לקוחות חלופיים בעולם.
אל מול החששות במשק מפני חרם הסחורות הטורקי, במשרד הכלכלה טענו היום כי הנזק שהוא מסב לכלכלת טורקיה משמעותי הרבה יותר. מדובר בפגיעה משמעותית בהכנסות ממטבע זר, פגיעה בפעילות התעשייתית המקומית ונזק כבד לתדמיתה הבינלאומית ולאמינותה מול הקהיליה העסקית הבינלאומית.
