מגזיןכשגלית רג'ואן עלתה לדוכן בהאג, הבנו את החשיבות העצומה של משרתי ציבור מעולים
מגזין
כשגלית רג'ואן עלתה לדוכן בהאג, הבנו את החשיבות העצומה של משרתי ציבור מעולים
את ההגנה של ישראל בהליך המשפטי הבינלאומי האגרסיבי ביותר נגדה ניהלה ד"ר גלית רג'ואן במקצועיות, רהיטות ונחישות שהזכירו את הנחיצות של פקידי ציבור איכותיים במיוחד
כל מי שצפה בד"ר גלית רג'ואן מופיעה ב־12 בינואר בפני בית הדין הבינלאומי בהאג יכול היה להבין בן רגע את החשיבות העצומה של משרתי ציבור מוכשרים, מחויבים, מקצועיים, בקיאים בחומר ורהוטים. במשך דקות ארוכות עמדה רג'ואן מול חבר השופטים והציגה בביטחון רב את גרסת ההגנה של ישראל בתביעה שהגישה נגדה דרום אפריקה בטענה לביצוע רצח עם בעזה.
לכל כתבות המגזין לחצו כאן
רג'ואן לא התגוננה, אלא תקפה. "התביעה מעוותת", הכריזה בדיון הדרמטי והציגה בשטף נתונים בליווי תמונות שהוכיחו כיצד חמאס משתמש במבנים אזרחיים למטרות צבאיות – מבתי חולים, דרך בתי ספר, מסגדים, מתקני או"ם, ואפילו מיטות ילדים, שמתחתן נמצאו אמצעי לחימה. "חמאס גורם למות אזרחים, אלפי רקטות שהם שיגרו נפלו בעזה", אמרה. כששיבחו לאחר מכן את הייצוג המרשים בידי הצוות הישראלי בהאג, התכוונו במידה רבה לרג'ואן, האישה היחידה שדיברה באותו היום באולם בשם ישראל.
זה לא קרה במקרה. רג'ואן, המכהנת כראש אשכול הליכים בין־לאומיים (בפועל) במחלקה למשפט בין־לאומי במשרד המשפטים, השלימה מסלול מקצועי ארוך והיא עתירת ניסיון בתחום. בשנים האחרונות היא מעורבת בהתמודדות האסטרטגית של מדינת ישראל מול הליכים משפטיים בטריבונלים בין-לאומיים, בדגש על בית הדין הפלילי הבין־לאומי (ICC) ובית הדין הבין־לאומי לצדק (ICJ). בין היתר, היא הובילה את הטיפול בתביעה האזרחית שהוגשה בחו"ל נגד בכירים ישראלים בידי פלסטיני אזרח הולנד, בעקבות פעילות מבצעית בעת מבצע "צוק איתן", שבמהלכה נהרגו בני משפחתו בהפצצה מהאוויר. התביעה נגד מי שהיו אז הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר, בני גנץ ואמיר אשל, נדחתה על הסף. כך גם הערעורים עליה.
רג'ואן היא ילידת הארץ, גדלה והתחנכה בתל אביב ובארצות הברית. לאחר שירותה הצבאי כקצינה בחיל המודיעין עבדה במשך זמן קצר כעוזרת נספח מודיעין בשגרירות ישראל בוושינגטון. לאחר שסיימה תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב התמחתה במשרד ש. הורוביץ, ובהמשך השלימה תואר שני במשפטים באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. עם חזרתה לארץ התגייסה שוב, הפעם למחלקת הדין הבין־לאומי בפרקליטות הצבאית, שם שירתה כיועצת משפטית בשנים 2007־2009, לאחריהן שבה לארצות הברית ללימודי דוקטורט. באותה תקופה הוקמה במשרד המשפטים מחלקה ייעודית להתמודדות עם הליכים משפטיים בחו"ל נגד ישראל ובכיריה, ורג'ואן הצטרפה אליה ב־2010 כיועצת משפטית כשזו עוד היתה בשלבי הקמה. ב־2012 השלימה דוקטורט שנושאו "ביקורת שיפוטית ביחס למדיניות ביטחונית — מבט השוואתי על ישראל וארצות הברית".
תחומי עיסוקה במחלקה כוללים דיני מלחמה, משפט בין־לאומי פומבי ופלילי והיבטים משפטיים של התמודדות עם טרור. שישה משמונה תפקידי הניהול במחלקה מאוישים בידי נשים. ב־2010 ליוותה את הטיפול המשפטי באירוע המשט לעזה בפני גופי בדיקה בין־לאומיים וכן את המשא המתן להסדרת היחסים בין ישראל לטורקיה בעקבות האירוע.
ב־2014 ריכזה רג'ואן את צוות היישום בראשות ד"ר יוסף צ'חנובר, שהוקם ליישום המלצות ועדת הבדיקה הציבורית לבחינת המנגנונים הישראליים לחקירה של טענות להפרת דיני המלחמה. בעבר לימדה באוניברסיטת תל אביב קורס שעסק בסוגיות משפטיות בהתמודדות עם לוחמה בטרור, והיא מרצה בפני פורומים שונים על אודות סוגיות שנוגעות לייעוץ המשפטי הציבורי בתחום המשפט הבין־לאומי. הביקור בהאג היה חשיפה פומבית נדירה של פעילותה המשפטית, שברוב המקרים נעשית מאחורי הקלעים.
