ראיוןפרופ' מומי דהן: "מי שהכי נפגע מיוקר המחיה לא ייהנה ממנה וגם יממן אותה"
ראיון
פרופ' מומי דהן: "מי שהכי נפגע מיוקר המחיה לא ייהנה ממנה וגם יממן אותה"
פרופ' מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית באונ' העברית סבור שתוכנית הממשלה נועדה בעיקר לריכוך הציבור, היא לא מטפלת מספיק בשכבות הנמוכות וגם המדיניות ארוכת הטווח לא בכיוון: יש להעלות מסים ולהגדיל השירותים החברתיים
"עושים תוכנית שמנוגדת להיגיון הכלכלי. הרי היא ברובה תוכנית הטבות מס למשפחות עובדות שכדי ליהנות ממנה אותן משפחות חייבות להיות מעל סף המס. כלומר, כל עובד עם שכר נמוך לא ייהנה מהתוכנית הזו - לא באופן משמעותי — כי מבחינה תקציבית, עיקר התוכנית מבוססת על מתן נקודות זיכוי: קשישים לא ייהנו ממנה, אנשים שמקבלים קצבאות לא ייהנו ממנה. כלומר, החלשים ביותר – שהם אלו שיוקר המחיה מאוד פוגעני עבורם, אפילו הכי פוגעני – לא צפויים ליהנות מעיקר התוכנית". כך אומר פרופ' מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, בתגובה לחבילת הצעדים שהציגו ראש הממשלה ושר האוצר בסוף השבוע. דהן, הנחשב לאחד מהמאקרו־כלכלנים הבכירים בארץ המזוהים עם הגדלת ההוצאה הממשלתית והרחבת השירותים הציבוריים, מסביר מדוע אותה חבילה לוקה כמעט בכל פגם אפשרי.
מה עוד בעייתי בעיניך בתוכנית?
"הממשלה לא אמרה מאיפה יבוא הכסף. זה נראה משונה. דבר מאוד חשוב בתוכנית כלכלית – אפילו בסיסי ביותר – הוא להצביע על מקור. זה לא רק עניין של פרוצדורה אלא סוגיה מהותית כי אם אין מקור תקציבי, זה לא אומר שלא יהיה מימון, אלא שהמימון יהיה 'כללי'. כלומר, אני מעריך שיקצצו מתקציבים אחרים והמשמעות היא שייפגעו הבריאות, החינוך ומערכת הרווחה. כך שהחלשים לא צפויים ליהנות מהתוכנית אבל סביר להניח כי הם אלו שישלמו את המחיר שלה. זאת, דרך הפגיעה בהוצאה אזרחית. רק לפני כמה ימים, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) – שזה לא בדיוק 'מכון אדווה' – המליצה להעלות מסים. ההמלצה של גופים כמו הקרן היא בדרך כלל הפוכה: להפחית מסים. אבל לא בכדי המליצו שם על העלאת הכנסות המדינה כי הם מסבירים שהתשתיות והמערכות הציבוריות בישראל לא מספיק מפותחות. לכן גם ההיגיון ארוך הטווח של התוכנית לא מתאים להיגיון שאפילו קרן המטבע מציגה. זה כמו שתגיע לרופא והוא יגיד לך שאתה עושה יותר מדי פעילות ספורטיבית ואתה אוכל יותר מדי בריא. אנו לא בכיוון הנכון. התוכנית הולכת בניגוד למה שנדרש בטווח הארוך לכלכלה".
השימוש במסים ככלי מדיניות אינו מקובל עליך?
"יש סוג של 'רוורס' גם מהבחינה של איך משתמשים בכלי המס למדיניות ציבורית. הסיבה שמטילים מס על פחם היא כי מדובר במוצר מזהם. אותו כנ"ל לגבי דלק: הוא גם מזהם וגם גורם לצפיפות יתר בכבישים. עכשיו מגיעה הממשלה ומבקשת לסבסד את הזיהום ואת הפקק. זה משונה במיוחד כי בדיוק לפני כמה שבועות הגיעה אותה ממשלה וביקשה בצדק להטיל מס על כלים חד־פעמיים בטענה כי הם מזהמים. עכשיו באים עם התוכנית הזו – וההיגיון הזה נשכח".
נראה גם קשר חלש - אם בכלל - בין נקודות זיכוי והפחתות מס ליוקר מחיה...
"כדי להתמודד עם יוקר מחיה חייבים להתמודד עם בעיות תחרות בשווקים, ותוכנית מהסוג הזה לא מתאימה בכלל להתמודדות כזו. הפתרון ליוקר מחיה גבוה הוא ברפורמות קשות שפוגעות בשחקנים חזקים שמונעים את הרפורמות כבר שנים. מיוקר מחיה גבוה סובלים במיוחד החלשים ביותר. המחיר שמשלם אדם עני או עשיר על מוצר מסוים הוא אכן אותו מחיר באופן 'מוחלט' – אבל לא באופן יחסי. לכן רפורמה שמפחיתה יוקר מחיה היא בעלת חשיבות גבוהה יותר עבור אלו שנמצאים בתחתית הסולם כי אותו מחיר הוא בעל משמעות יותר גדולה אצל איש עני. אם מוזילים את משחת השיניים, הרווח היחסי של העני הוא גדול יותר לעומת העשיר. התוכנית הזו נועדה בעיקר לריכוך הציבור והיא לא באמת תוכנית כלכלית. העובדה שנולדה תוכנית כזו במהירות כזו מעידה יותר על מי שהכין אותה מאשר על התוכנית עצמה. העובדה שגיבשו חבילה בצורה כזו לחוצהמעידה גם על מרחב פוליטי מאוד מוגבל של הממשלה הנוכחית, תוך הבנה שכל רוח קלה עלולה להפוך לסערה. זו ממשלה שעומדת על חודו של קול".
