האם אפסה תקוותו של יורש מהפרנטלה הרביעית?
האם אפסה תקוותו של יורש מהפרנטלה הרביעית?
מאמר זה עוסק בזכות לירושה של קרובי משפחה רחוקים של המוריש שאינם יורשים עפ"י דין
ירושה על פי דין הינה ברירת המחדל של מי שאין לו צוואה. למעשה מדובר ב"תחזית" של רצון המנוח שאם לא עשה צוואה- זה מה שרצה. אך מה הדין אם המנוח לא הותיר אחריו יורשים על פי דין מהפרנטלה השנייה (אחים, בני הוריו) ולא מהפרנטלה השלישית שהם אחים של הוריו (וצאצאיהם)? במקרה זה על פי החוק המדינה יורשת את כל רכושו של הנפטר. כך נקבע בסעיף 17 לחוק הירושה, שאם אין יורש מהקרובים הנ"ל תירש המדינה כיורשת על פי דין. יחד עם זאת נקבע בחוק כי שר האוצר, הוא ולא אחר, רשאי להעניק נכס מנכסי העיזבון או מענק כספי או אפילו תשלומים חוזרים לבן משפחה של המוריש ואפילו לבן זוגו של בן המשפחה שאינו מיורשיו על פי דין.
כאן למעשה מדובר בבן משפחה שאינו יורש על פי דין מהפרנטלה הרביעית- אחים וצאצאיהם של הסבא והסבתא ואפילו תתכן אפשרות מהפרנטלה החמישית. אך האם לאותו יורש, צאצא של אחיו של הסבא של המוריש או בן זוגו, יש מעמד להגיש בקשה לצו ירושה כשהיורשת היא המדינה? בעניין ת"ע (כ"ס) 3380/02 (פורסם בנבו) נקבע כי מדיניות שיפוטיות ראויה היא שיש להקנות למבקש את הזכות להניע גלגל הליך משפטי כאשר המדינה שוקטת על שמריה. למבקש ענין מעשי במתן צו ירושה לטובת המדינה כי רק לאחר מתן צו ירושה לפיו המדינה יורשת הוא יוכל לפנות לשר האוצר.
אך מהם שיקוליו של שר האוצר? ברור ששר האוצר רוצה לשמור בידיו את האוצר שנפל בידיו מן השמים, שיכול להיות רכוש רב? אכן ניגוד אינטרסים ברור. לכן בתזכיר חוק הירושה מוצע להחליף את שר האוצר בבית המשפט. זהו תיקון נכון וראוי. וכדי שלא יהיו תקלות יש לתקן את הוראת החוק כבר עכשיו כי שמא והתזכיר יישאר על המדף שנים רבות יחד עם הקודיפיקציה האזרחית המעלה מזה שנים אבק. במקרים רבים בהם המוריש הינו ערירי, ללא ילדים או אחים, קיים קושי לאיתור יורשים מהפרנטלה השלישית (צאצאי האחים של ההורים) וכל שכן מהפרנטלה הרביעית (צאצאי אחים של הסבא והסבתא). לצורך איתורם נעזרים במומחה גניאולוגי שעלותו יקרה והוצאותיו רבות. גניאולוג הוא מומחה לחקר הדורות אשר ינסה לבנות עץ משפחתי כ 100 שנים ויותר לאחור. במקרה אחד ניתנה חוו"ד של גניאולוג על משפחה ותולדותיה משנת 1850 ועד היום. יוצא איפוא שהמבקש נדרש להשקיע כספים רבים כדי להשיג צו ירושה ורק לאחר מכן יוכל לפנות לשר האוצר כדי לקבל מן העיזבון של המוריש.
בסעיף 17 לחוק הירושה חידוש נוסף והוא הרחבת הירושה גם לבן הזוג של היורש בעוד שבירושה עפ"י דין אין לבן הזוג של היורש כל מעמד ואפילו אינו יכול להגיש בקשה לצו ירושה בשם בן זוגו וזאת בשל כך שאין לו קרבת דם עם המוריש. דווקא כאן בבקשה עפ"י סעיף 17 לחוק הירושה, יש לבן הזוג מעמד ואפילו סיכוי לקבל מהירושה על אף שאין לו שום קרבת משפחה עם המוריש. ראוי לציין כי בתזכיר חוק הירושה קיימת הרחבה לטובת בן הזוג של היורש והפיכתו ליורש על פי דין.
עו"ד אורי צפת, הינו מומחה לענייני ירושה ועיזבונות בעל ותק של 45 שנה.
