חשיפההבעיות בחינוך החרדי נחשפו לפני עשור, אבל שום דבר לא נעשה
חשיפה
הבעיות בחינוך החרדי נחשפו לפני עשור, אבל שום דבר לא נעשה
מסמכים של היועץ המשפטי של משרד האוצר לשעבר יואל בריס התריעו כבר לפני עשור על אי הסדרים הקשים ברשתות החינוך החרדיות ועל חוסר האונים של חשבת האוצר ברשתות. שורת דיונים על הנושא הסתיימה ללא שינוי
מסמכים של משרד האוצר שחושף "כלכליסט" מגלים שכבר ב־2014 היה ידוע שקיומו של חשב ממשלתי ברשתות החינוך החרדיות אינו מונע את אי־הסדרים הקשים בהן, אלא להיפך, מכשיר אותם. המסמכים שכתב יועמ"ש האוצר דאז יואל בריס, מפרטים את אי־הסדרים הקשים שהיו כבר ברשתות ודנים בהוצאת החשבת או בהטלת סנקציות על הרשתות בשל פעילות בלתי חוקית. הדיון נשמע זהה כמעט לזה שנערך היום, אבל בפועל לא נעשה מאז דבר, מה שאפשר את ההתדרדרות למצב הנוכחי.
שתי רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס, מתוקצבות על פי חוק באופן שווה לחינוך הממלכתי למרות שהן חינוך פרטי. בשנת הלימודים הקודמת למדו בהן כ־180 אלף ילדים ותקציבן עמד על מעל ל־3.5 מיליארדי שקלים. בתקציב 2024 נכללו 600 מיליון שקל קואליציוניים לתוספות שכר למורים ברשתות, שמתעכבים בשל סירובן לפיקוח.
בשתי הרשתות פועל חשב של האוצר ל"הגברת הבקרה", אבל מתברר שהתוצאה הפוכה. למרות התקצוב הגבוה, מתגלים בהן שוב ושוב אי־סדרים קשים ועבירות על החוק. באמצע פברואר שלח החשב הכללי יהלי רוטנברג מכתב לשר הממונה על החינוך החרדי חיים ביטון מש"ס ובו אולטימטום לשתי הרשתות להקמת מערכת חשבות כספית מסודרת עד 1 במאי - אחרת יוציא את חשבת האוצר מהרשתות. במכתב רוטנברג מאשים את הרשתות בהוצאת כספים בניגוד לחוק בהיקף של עשרות מילוני שקלים. כמו כן הוא קובע שמערך החשבות הדל ברשתות "מגדיל את הסיכון למעילות".
שיטת הצ'ק הפתוח
מסמכים שהגיעו לידי כלכליסט חושפים שהבעיות האלו, בגרסתן המוקדמת, נדונו כבר ב־2014 ולמרות זאת לא נפתרו, החשב נשאר ברשתות ולא הוטלו עליהן סנקציות משמעותיות. בעיית יסוד במערכת היחסים בין הממשלה לרשתות היא מערכת היחסים של הצ'ק הפתוח שנוצרה, במסגרתה הממשלה מכסה בעצם כל הוצאה של הרשתות, חוקית או לא. זאת, בטענה שהממשלה אינה יכולה להלין את שכרם של מורי הרשתות.
ב־10 בספטמבר 2013 שלח היועץ המשפטי דאז עו"ד יואל בריס מכתב למשנה ליועצת המשפטית לממשלה אז אורית קורן, בו ביקש הנחיה בשאלה הזו בדיוק. בריס כותב ש"תקציבי מדינה בסכומים של מיליארדי שקלים מוזרמים לתוך ארגונים הנקלעים פעם אחר פעם לבעיות כספיות המאיימות על המשך פעילותם. אין מי שיקבל אחריות ויסיים את הפעילות הלא תקינה ואף הלא חוקית של הרשתות".
"התקשרויות נעשות שלא בידיעת החשב ואחר כך הרשתות עומדות בפני תביעות של נושים... תקציבי מדינה של מיליארדי שקלים מוזרמים לארגונים הנקלעים לבעיות כספיות המאיימות על המשך פעילותם"
כבר אז החשב היה עובד המדינה היחיד ברשתות. לדברי בריס, הדבר מכניס את החשב "למצב בלתי אפשרי, שבו בפועל האורגנים המוסמכים של הרשת פועלים שלא כדין ויוצרים התחייבויות כלפי עובדים המועסקים בבית ספר שכל פעולתו אינה כדין". לדבריו, הדילמה שעומדת בפני החשב היא להלין שכר או לממן מוסד לא חוקי. בריס מציין שעד אותו זמן הועדפה חובת תשלום השכר, אבל אם אנשי היועמ"ש ינחו אחרת הוא יהיה מוכן לעצור תשלומים למוסדות לא חוקיים.
בריס ציין ש"יכולת השליטה, הבקרה והפיקוח של החשב מוגבלת ביותר. אין בידו לתקן כל מצב של חריגה מכללי מינהל תקין ומהוראות הדין". הוא חושף מציאות מדהימה, במסגרתה החשב מזמין ביקורת רואה חשבון ועובדי הרשת מסכלים אותה. "במקרים אחרים התקשרויות נעשות שלא בידיעת החשב כאשר לאחר מכן הרשתות עומדות בפני תביעות משפטיות של נושים בשל הזמנות עבודה או שירותים שלא כדין וללא מקור תקציבי".
עוד כותב בריס ש"קיימות תביעות שמקורן בכשלים משפטיים או ניהוליים ברשתות המשיתות עלויות ניכרות על תקציב המדינה. דווקא קיומו של חשב עובד מדינה עלול להחריף את המצב, שכן פעמים רבות לא קיימת אחריותיות מצד נושאי משרה ברשתות ואין מחיר לכשלים". לדבריו, על מנת שהחשב יוכל לבצע את תפקידו, יש לתת לו סנקציות כנגד מי שמתחייבים שלא כדין ולאפשר לו שלא לשלם כנגד התחייבויות לא חוקיות. כידוע שני הדברים לא קרו.
ויכוח בתוך האוצר
הדיונים שפתח בריס נמשכו יותר משנה. במכתב ששלחו המשנים ליועץ המשפטי אז אורית קורן ואבי ליכט הם קבעו ש"על פניו החשב הפנימי במתכונתו הנוכחית אינו פתרון מתאים". למרות זאת, בתום שורת דיונים קבעה החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו כי "בהתחשב בכך שעיקר תקציב הרשתות מגיע מתקציב המדינה נכון יהיה לעת הזאת להשאיר את החשב לצורך פיקוח ובקרה על התנהלות הרשתות". כלומר, החשכ"לית סברה שפיקוח מוגבל עדיף על העדר פיקוח בכלל, בין היתר בגלל ההנחה שהיעדר פיקוח יזמין שחיתות.
במכתב ששלח בריס לקורן וליכט ב־7.10.2014 הוא מגלה כי "בכוונת החשב הכללי לעבות את מערך החשבות ברשת בשני עובדי מדינה נוספים בתפקידי סגן חשב ובקר כלכלה ותקציבים". כוונה זו כידוע לא יצאה לפעול עד היום. באוצר לא היו מעוניינים להגיב רישמית למסמכים. סביר שתורם לכך המצב שבו החשב הכללי מעונין לעבות את החשבות במסגרת הסדר עם הרשתות. באגף התקציבים סבורים שדווקא הימצאות החשבת מעודדת אי־סדרים ומאלצת את המדינה לשלם על חריגות תקציביות ומעוניינים להוציא את החשבת שושי שוורץ כליל.
מתברר שבדיון בהשתתפות בריס, קורן וליכט ב־2014 קיבלו אנשי היועץ המשפטי את עמדת משרד האוצר "כי כל עוד עובדי הוראה עובדים בפועל אף שמדובר במוסד בלא רישיון, החשב אינו רשאי למנוע את שכרם". כדי שהחשב לא יהיה חסר אונים לחלוטין, נדונו סנקציות אפשריות על הפרות חוק וחריגות מתקציב של הרשתות, אבל התגלו מחלוקות לגבי הסנקציות שניתן להטיל. השאלה היתה "האם ניתן לקזז תקציב שמשמש לתשלום שכר עובדי הוראה המועסקים ברשת בשל הפעלת מוסדות ללא רישיון או אי עמידה בתנאי של לימודי ליבה והפעלת כיתות לא תקניות". בריס מציין שברור שניתן לקזז מתקציבים אחרים של הרשתות כמו הנהלה והסעות – מה שגם הוא לא קורה עד היום בפועל.
מיכל עבאדי בויאנג'ו מסרה בתגובה: "החשב ברשתות הוא שומר סף. הוא מייצר בקרה והרתעה מהמעלה הראשונה. זו הסיבה שב־2014 החליט אגף החשב הכללי בראשותי כי לא נכון להוציא את החשב מהרשתות, שלהן פעילות כספית משמעותית. המטרה בהשארת החשב היתה להשאיר מידה של פיקוח ובקרה, גם אם לא מלאה. הפתרון לחלקיות הפיקוח הוא הגברתו ולא נסיגה ממנו. הוצאת החשב היא הצעה קיצונית ושוברת כלים שהתוצאה שלה היא אפס ביקורת ולכן איננה סבירה". היא משווה את זה להצעה להוציא את חשב משרד הביטחון כי אין פיקוח של החשב הכללי על המשכורות בצה״ל. "האוצר צריך למצוא פתרון להגברת הפיקוח והבקרה על ידי עיבוי החשבות ברשתות ולהשתמש בכלי של הסכם הבראה".
מהחינוך העצמאי ובני יוסף לא נמסרה תגובה.
