החזית הירוקההגיהינום לא יקפא מעצמו: ישראל לא מוכנה לשריפות כמו ברודוס
החזית הירוקה
הגיהינום לא יקפא מעצמו: ישראל לא מוכנה לשריפות כמו ברודוס
לא שיש צורך בתמרורי אזהרה, אבל שריפות הענק באי היווני שוב מהדהדות את חוסר המוכנות של ישראל. הדרך היעילה ביותר להתמודד עם שריפות היא למנוע אותן מראש, אבל התוכניות להקמת אזורי חיץ ב־583 יישובים מועדים - לא רק שטרם נמצאו להן מקורות תקציביים, הן אפילו לא הגיעו לשלב התכנון. ושירות הכבאות? ממתין לתוספת כוח אדם
החופשות החלומיות ברודוס הפכו לחלום בלהות. האי היווני נאבק זה שבוע בשריפות ענק על רקע גל חום מתמשך, עם טמפרטורות של מעל 40 מעלות, וכ־20 אלף בני אדם, תיירים ותושבים מקומיים, פתחו במנוסה בעת שהם טובעים בתוך עשן סמיך ואובך כתום. על מבצע הפינוי היו אחראיות הרשויות ביוון, שטוענות שהוא הגדול ביותר אי פעם. התיירים נותבו ללינה בשדה התעופה, באולמות ספורט, במרכזי כנסים וברחובות, עד שנמצאה עבורם טיסה הביתה.
גם איים שכנים נאלצים להתמודד עם שריפות משמעותיות, וברחבי יוון משתוללות כ־90 שריפות. מהאי קורפו פונו כ־2,500 בני אדם בשל עשרות שריפות, והרשויות מזהירות שגם האי כרתים נמצא ב"סיכון קיצוני" לשריפות כעת. "בשבועות הקרובים עלינו להיות בכוננות מתמדת. אנחנו במלחמה, נבנה מחדש את מה שאיבדנו, נפצה את מי שנפגע. משבר האקלים כבר כאן, הוא יתבטא בכל מקום בים התיכון עם אסונות גדולים יותר", אמר לפרלמנט ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטקיס.
יוון כמובן אינה לבד. הבצורות ההולכות ומתרבות מגדילות את הסיכון לשריפות ענק ברחבי העולם, שכן ככל שהקרקע חמה ויבשה יותר השריפות מתרבות והופכות לפחות נשלטות. לפי דו"ח הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC), ההתחממות החזויה תגדיל ב־50%־70% את שטח השריפות הגלובלי, ותגדיל את תדירותן ב־30% בהשוואה להיום.
לפי הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית, היקף השטח שנשרף מדי שנה גדל מאז שנות השמונים, וביתר שאת מאז 2004. מחקר של אוניברסיטת UCLA שפורסם ב־2021 מצביע על שינויי האקלים כגורם מרכזי להתפשטות שריפות הענק בשני העשורים האחרונים במערב ארצות הברית.
בקנדה השטח שנשרף עד כה השנה, כ־27 מיליון דונם, עלה על השטח שנשרף ב־1989 כולה, שנת שיא השריפות במדינה. בחודשים האחרונים נהרו כבאים מרחבי העולם למדינה כדי לסייע לה להילחם בשריפות הענק, שהעשן שלהן כיסה את ניו יורק ונדד גם עד פורטוגל. באירופה השטח שנשרף אשתקד גדל פי שלושה בהשוואה לשנים 2006־2021.
ויש לכך גם מחיר כלכלי: המאבק בשריפות עולה לארצות הברית כמיליארד דולר בשנה, והנזק הכלכלי של שריפות בדרום אירופה מוערך ב־21 מיליארד יורו בעונה בממוצע.
הנזקים הבריאותיים גם הם לא מאחרים להגיע. חשיפה לעשן כבד באזורים המקיפים שריפה עלולה לגרום לגירוי בעיניים ובעור, וגם להוביל להתפרצות או להחמרה של מחלות נשימה חריפות וכרוניות. חשיפה לעשן שריפות קשורה גם למחלות לב וכלי דם ולתמותה. מחקרים מצביעים על עלייה במספר מקרי מוות בטרם עת, מחלות בדרכי הנשימה ומספר מקרי דלקת ריאות לאחר שריפות.
ב־2005 זיהום האוויר שנגרם משריפות צמחייה ברחבי אירופה גרם ליותר מ־1,400 מקרי מוות בטרם עת, ובעקבות מספר שריפות ב־2002 ליד וילנה, ליטא, זינק מספר מקרי מחלות בדרכי הנשימה פי 20. ב־2015 נמצא בפורטוגל מתאם חזק בין פריצת שריפות למספר מקרי דלקת ריאות.
ומה בישראל? לפי נתונים עדכניים של השירות המטאורולוגי, ב־20 השנים האחרונות חלה עלייה במדד ההתפשטות של שריפות וגידול של פי שלושה במספר הימים שבהם פוטנציאל גבוה להתפשטות שריפה. כ־15% מהשטחים הטבעיים והמיוערים בחבל הים־תיכוני בישראל נשרפו לפחות פעם אחת בשנים 2021-2015.
רק השבוע, בעקבות גל החום המתמשך, נקראו שירותי הכבאות וההצלה להתמודד עם שריפות בהרי ירושלים, המאופיינים בטופוגרפיה בעייתית, צמחייה רבה יבשה ורוחות חזקות. בקיבוץ צובה פונו המלון, פארק קיפצובה וקו בתים ראשון, ובעין רפא פונה קו בתים ראשון. הסיכונים באזור הלכו וגברו עם השנים. לפי דו"ח שחיבר ב־2021 ד"ר עמיר גבעתי, מומחה לאקלים מהחוג למדעי סביבה באוניברסיטת תל אביב, לרשות הכבאות וההצלה, בין השנים 1986 ל־2019 חלה עלייה של כ־22% בפוטנציאל התפשטות השריפות באזור הרי ירושלים עקב שינויים אקלימיים.
הצפי להתרבות השריפות דורש היערכות, ואחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם הסכנה היא ניסיון למנוע את השריפות לפני שהן מתחילות. המשרד להגנת הסביבה הניח כבר ב־2017 תוכנית פעולה לאומית, שכללה דילול יערות ויצירת אזורי חיץ הקוטעים את רצף הצמחייה וגם מפרידים בינה לבין יישובים ומתקנים שונים.
לאחר שנים ארוכות של סחבת, ב־2022 התקבלו שתי החלטות ממשלה שנועדו לקדם הקמת אזורי חיץ ברשויות המקומיות ולהקצות לכך תקציב, אלא שלפי דו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת שפורסם השבוע, הביצוע לוקה בחסר משמעותי. עבודת המטה שבוצעה לקראת החלטת הממשלה העריכה את עלות הקמת אזורי חיץ ב־155 מיליון שקל, אך החלטת הממשלה מפרטת מקורות תקציביים ל־65 מיליון שקל בלבד (בפריסה לחמש שנים). החלטות הממשלה גם לא נותנות שום מענה תקציבי לתחזוקת אזורי החיץ.
לפי הדו"ח, הקמת אזורי החיץ לא התקדמה בכלל: ב־583 מקומות (אשר נדגמו במסגרת החלטת הממשלה) עדיין לא הוקמו אזורי החיץ. שלושה אזורים בחיפה נבחרו כיעד הראשון להקמת אזורי חיץ, אך נכון להיום אפילו שלב התכנון שלהם טרם הסתיים. עוד עלה במסמך כי לא נאסף מידע מתוכלל על הקמת אזורי חיץ, שנמצאת באחריות גורמים שונים.
גם טיוטת תקנות שנכתבו בשירות הכבאות וההצלה והיו יכולות לזרז הקמת אזורי חיץ מתייבשת על המדף כבר מ־2017, זאת בין השאר משום שמשרדי הממשלה הרלבנטיים לא הגיעו להסכמות על המקור התקציבי להקמת אזורי חיץ וליישום העקרונות המנחים שניסחה הרשות הארצית לכיבוי והצלה.
לעת עתה גם היקף כוח האדם בשירותי הכבאות וההצלה לוקה בחסר משמעותי. לאחרונה אמנם התקבלה תוספת תקנים של 250 לוחמי אש, אך זה רחוק מלהספיק למצב של מוכנות. ב־2021 התריע מבקר המדינה כי ישנו מחסור משמעותי של כ־1,695 לוחמי אש בהשוואה ליעד שקבעה רשות הכבאות וההצלה. ומה בנוגע למספר תחנות כיבוי האש? פריסתן דורשת עיבוי משמעותי. 126 תחנות הפרוסות ברחבי הארץ מכסות כ־50% בלבד מהאזור האורבני בזמן תגובה של 11 דקות.
ד"ר שי לוי, ראש ענף שטחים פתוחים, שינויי אקלים ושריפות יער במערך הכבאות וההצלה, מסביר כי נעשים היום מאמצים גדולים לגשר על הפערים הקיימים בצורות שונות. לדבריו, "כבר היום מורגשת עלייה בימי הקיצון השנתיים, שבהם גוברת הסכנה להתפשטות שריפות מסכנות חיים. השיבוש של מזג האוויר גורם לכך שממרץ ועד סוף נובמבר נוצרה עונת שריפות ארוכה ומסוכנת המהווה אתגר מבצעי משמעותי למערך הכבאות.
"רוב מוחלט של השריפות בישראל נגרם ממעשה ידי אדם, אם ברשלנות או במזיד, אבל השילוב של הגורם האנושי עם תנאי השטח - צמחים שהתייבשו ועברו עקה, משטר רוחות וחום עז – מוביל להתפשטות מהירה של שריפות. אנו עובדים בשיתוף רשויות שונות, למשל בקמפיינים של איסור הדלקת אש בימים שבהם הסיכון גבוה.
"הפרויקט הכי משמעותי שאנחנו עובדים עליו היום הוא כיפת אש, וזה יהיה מכפיל כוח משמעותי. זה פרויקט של יער חכם, במסגרתו יוצבו ביערות מצלמות וסנסורים מיוחדים שיזהו עשן מיד בהתחלה, רחפן ישוגר למקום ויכוון את כלי כיבוי, ובעתיד הרחפנים גם יפעלו לכיבוי השריפה באופן אוטונומי כשהיא בראשיתה".
ד"ר עמיר גבעתי, מומחה לאקלים מהחוג למדעי סביבה באוניברסיטת תל אביב, אומר כי ישראל חייבת להיערך בהקדם להתמודדות עם סיכוני השריפות. לדבריו, "שריפות הענק בשנים האחרונות במדינות הים התיכון, כמו אלה שפוקדות אזורים בעלי אקלים דומה לשלנו כגון איי יוון ודרום איטליה, צריכות להוות תמרור אזהרה מהדהד גם למדינת ישראל. תנאים המשלבים טמפרטורות גבוהות, יובש קיצוני ורוחות עזות צפויים להיות יותר ויותר שכיחים ולהעמיד בפני גורמי הכיבוי וההצלה אתגר עצום. כדאי כבר לנתח את התרחישים שיציבו בפנינו שינויי האקלים ולהכין להם מענה מבצעי הולם. במדינה קטנה כמו ישראל, בה כל שריפה כמעט מתפתחת לאיום על יישובים בשל הקרבה בין היישובים למוקדי השריפות, נדרשת בין היתר היערכות של הגדלת כוח האדם בשירותי הכבאות כך שיינתן מענה מספק ומהיר למצבי הסיכון".
