"האמון במדינה נשבר, לחזור לגור בעוטף יהיה חסר אחריות כלפי הילדים שלנו"
"האמון במדינה נשבר, לחזור לגור בעוטף יהיה חסר אחריות כלפי הילדים שלנו"
תושבים מהעוטף שלא מעוניינים לחזור לבתיהם לא זוכים למענה מהרשויות, אינם זכאים לכל פיצוי ולא יכולים למכור את בתיהם כדי לפתוח דף חדש. כעת הטאבו שמנע מהם לדבר בגלוי על כך נסדק: "לתת לגיטימציה לשיח הזה". והמדינה? לא מקימה ועדה לנושא ובונה על משיכת זמן
בזמן שקיבוצים בעוטף עזה מתחילים לתכנן את חזרת התושבים לשטחם והמדינה נערכת לשקם את אותם בתים ומבני ציבור הרוסים, תושבים שמבקשים שלא לחזור ליישובים אלה ולהתחיל לתכנן את חייהם במקומות אחרים נשארים ללא מענה.
הממשלה לא גיבשה עד עתה מודל שיאפשר למי שרוצה בכך להתחיל חיים חדשים באזור אחר, רחוק מאזור המלחמה וזיכרון הזוועות. ועדה שאמורה היתה לקום לגיבוש מתווה כזה – תחת משרד רה"מ ובראשות שופט עליון בדימוס – טרם הוקמה. בינתיים תושבים אלה עלולים למצוא את עצמם ללא פיצוי וללא יכולת למכור את בתיהם בעוטף – ולכן גם לא יכולים להמשיך את חייהם במקום אחר.
סוגיית התושבים שאינם מעוניינים לחזור לעוטף עזה עברה מאחריותו של משה אדרי, ראש מינהלת תקומה שאחראית על שיקום עוטף עזה, למשרד ראש הממשלה. הוועדה שתוכננה לקום בנושא אמורה לגבש כללים ולבחון כל בקשה באופן פרטני. בשיחות עם תושבים אדרי הסביר כי העיסוק בעזיבת עוטף עזה מנוגד למנדט שקיבלה המינהלת לשקם, לפתח ולהוביל לשגשוגו של חבל הארץ המדמם.
גורם בכיר שבקיא בעניין אומר כי במשרד ראש הממשלה לומדים את הסוגיה והשלכותיה, במטרה לנסח מתווה. ליישובים שבהם הנזקים כבדים יש פתרון מגורים לתקופת הביניים עד השיקום והחזרה לעוטף עזה, בשכונות זמניות או בבנייני מגורים. צפוי כי הם ישהו שם שנתיים ויותר לכן במשרד ראש הממשלה לא ממהרים לנסח מתווה לעוזבים אלה. אבל הבעיה עשויה לצוץ הרבה יותר מהר ביישובים אחרים, שהתושבים יוכלו לחזור אליהם בקרוב ויש כאלה שיבחרו שלא לעשות זאת. בלי פתרון הם לא מצליחים לתכנן את עתידם, זה נכון גם למי שיש לישוב שלו מגורים זמניים.
"עלול לקרות שוב טבח"
עד עתה הממשלה הצליחה לטאטא את הבעיה מכיוון שיש טאבו שאינו מאפשר לאנשים לדבר בגלוי על הרצון לא לחיות יותר בעוטף עזה. אולם הטאבו הזה נסדק בשבועות האחרונים. תושבים מהעוטף סיפרו ל"כלכליסט" על כמה קבוצות ווטסאפ שנפתחו בעניין - וכוללות עשרות משפחות ויותר. אלה קוראות, בין היתר, לדון בבעיה במליאת הקיבוצים. אלה אנשים שילדיהם והם איבדו חברים, שכנים, הסתגרו בממ"ד יממה ויותר, ראו גופות ובתים נשרפים. את ההחלטה לא לחזור לעוטף עזה הם מסבירים כך: "הפחד הוא שאנחנו מובילים את הילדים לקבוע את מרכז חייהם במקום שבו טבח דומה עלול לקרות עוד פעם", אומר אחד התושבים. אדם אחר אומר כי "אני רוצה לחזור אבל לא יכול. אין מקום שאני רוצה לחיות בו יותר מהיישוב שלי. לצערי, אחרי השנים האחרונות ובפרט אחרי 7 באוקטובר הגענו למסקנה שאנחנו לא יכולים. זה חוסר אחריות כלפי הילדים שלנו".
בעיני הממשלה החזרת התושבים ופיתוח חבל התקומה הם התשובה הציונית לחמאס, אולם אנשים ששוחחו עם "כלכליסט" איבדו אמון במדינה. "אני לא רוצה לחשוב על האינטרסים של ישראל, אני רוצה שידברו איתי על מה טוב עבורי. אצלי ואצל משפחות נוספות האמון במדינה כבר נשבר. לא הצלחתי לשיר התקווה ביום הזיכרון. עם כל הציונות והרצון לא לוותר ולא לתת להם לנצח בסוף אני מרגיש שאנחנו לבד במלחמה הזו. זה לא שמישהו בממשלה מאחוריך. כשאתה חי בעוטף עזה אתה מרגיש לבד".
בממשלה מעדיפים לא לעסוק בכך באופן פומבי כדי לא לעודד עזיבה המונית של תושבים, וכך גם ביישובים עצמם. התקווה היא כי בחלוף הזמן הטראומה תשקע, המלחמה תיפסק ורוב האנשים ירצו לחזור הביתה. במעטים שעוד יבקשו פתרון אחר - יטפלו באופן פרטני.
ביטוי לחשש לדבר על הנושא אפשר למצוא בפוסט שהופיע לפני כמה ימים בקבוצת פייסבוק סגורה של קיבוצניקים: "אנחנו שלוש משפחות מפונות מהעוטף, לא מעוניינות לחזור לקיבוץ שבאזור מלחמה. מחפשים קיבוץ שבו נוכל להתחיל מחדש. הפוסט אנונימי בעקבות המצב הרגיש". מאותה סיבה גם המרואיינים לכתבה ביקשו להישאר בעילום שם.
"בממשלה וגם ובהנהלות היישובים המדיניות היא לא לעסוק בבעיה מתוך הערכה שהזמן אולי יגרום לאנשים להתרחק מהטראומה ולחזור ליישוב", אומר אחד התושבים ל"כלכליסט", "יש טאבו על הקול הזה שאומר 'אנחנו לא חוזרים', הוא שונה מהנרטיב של 'ביחד ננצח' והחלוציות החדשה. אבל חוסר הדיבור על הדבר הזה פוגע רגשית במשפחות. צריך לתת לגיטימציה לשיח הזה. יש מלא משפחות כמונו שאוחזות בדעה כזו".
"צריך מודל פיצויים כמו בגוש קטיף"
הפגיעה במשפחות אלה היא, בין היתר, מכיוון שעד עתה הן לא יודעות איך ייראה העתיד שלהן, ואיפה יבנו בית. הנטל הכלכלי הוא סיבה מרכזית שמונעת מאנשים לעבור ליישוב מרוחק מעוטף עזה. בעוד מתווה הפיצויים לתושבים שחוזרים לעוטף עזה גובש, אין מתווה כזה למי שאינו חוזר. המצב המשפטי היום אינו מאפשר לקרן הפיצויים של מס רכוש לשלם כסף למי שאינו משתמש בו לשם שיפוץ הבית. מינהלת תקומה יצרה מתווה שמגדיל את התקציב שמגיע לכל יישוב מקרן הפיצויים ב־60%-20%, אבל התקציב הזה ישמש רק לשיקום ובניית בתים ביישובים שנפגעו. יש רק מקרה אחד בלבד, חריג ויוצא דופן שבו קרן הפיצויים שילמה כסף על הרס של בית, אף על פי שהכסף לא ישמש לבנייתו מחדש. האישור החריג הזה התקבל משום שההורים נרצחו והילדים עברו לגור עם בני משפחה שאינם תושבי העוטף.
בקרב המבקשים לעזוב את עוטף עזה יש גם אנשים שביתם לא נפגע, ועל פי הכללים לא זכאים כלל לפיצוי או לפיצוי קטן בשל נזק קל. גם הם במלכוד מכיוון שאינם יכולים למכור את ביתם, בוודאי לא כעת כאשר מרבית היישובים ריקים מתושבים. אך גם בעתיד לא ברור האם יהיה ביקוש למגורים בישובים אלה. בנוסף, במחיר של בית בעוטף עזה קשה לקנות בית דומה ביישובים צפוניים יותר. המודל שמזכירים בשיחות הוא הפיצויים שקיבלו מפוני גוש קטיף. מכיוון שאי אפשר היה למכור את הבתים שננטשו בגוש קטיף, חישוב גובה הפיצוי היה מבוסס על ערכו של בית דומה בארץ.
2 צפייה בגלריה
מימין: ראש מינהלת תקומה משה אדרי ומנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי. לא גובש מודל
(צילומים: תומר שונם הלוי, חיים צח / לע"מ)
מכשול נוסף נובע מכך שיש קבוצות של משפחות שמבקשות לעבור יחד, להישאר כקהילה אך ביישוב אחר ומרוחק מאזור המלחמה. "יש משמעות אדירה בהתמודדות עם הטראומה יחד עם קהילה שעברה את אותו אירוע", אמרו ל"כלכליסט".
הבעיה מסתבכת בקיבוצים שיתופיים שבהם בתים בבעלות הקיבוץ, כך שאם יתקבל פיצוי, לא ברור מי בדיוק זכאי לו, הרי הדייר בבית אינו בעל הנכס. ויש גם תושבים שחיו בקיבוצים אך עדיין לא השלימו את תהליך הקבלה לחברות ולכן גם מעמדם לא ברור. "המדינה לא יכולה להרשות לעצמה לפרסם מתווה, כי הוא יפגע במטרה שלה. יש הרבה משפחות שלא יחזרו לעוטף אם יפורסם מודל שנותן להן פיצוי ומאפשר להן לקבל את מה שהיה להן, רק ביישוב אחר ומרוחק יותר".
ממינהלת תקומה נמסר: "מינהלת תקומה רואה חשיבות עליונה במתן מענים לכלל תושבי העוטף, לרבות אלו שיבחרו מסיבותיהם הם שלא לשוב לחבל. המינהלת מספקת פתרונות דיור זמניים לקהילות שלא יכולות לחזור לבתיהן בשלב זה, מתוך הרצון והכוונה לאפשר להן לחזור לבתיהן בחבל כקהילה לאחר תהליך שיקום ופיתוח. במסגרת חשיבה שנערכה יחד עם גורמי הממשלה על מנת לספק מענים עבור פרטים וקבוצות שיבחרו להתפצל מקהילתם ולא לחזור ליישובי חבל התקומה, הוחלט על הקמת ועדה בין־משרדית בראשות שופט/ת שתוקם על ידי מנכ"ל רה"מ, שמתפקידה להכין קריטריונים חברתיים, כלכליים ומשפטיים כדי לבחון מקרים כגון אלה".
