"תפקידם של חוקי היסוד אינו לצורך תכלית פוליטית"
"תפקידם של חוקי היסוד אינו לצורך תכלית פוליטית"
את הדברים אמרה השופטת דפנה ברק-ארז בדיון בבג"ץ על חוק הנבצרות. עו"ד ענר הלמן נציג היועמ"שית חזר בו מדבריו בבוקר והבהיר "אפשר להוציא במקרים קיצוניים את רה"מ לנבצרות בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים". נשיאת העליון חיות לנציג נתניהו: "יש לרה"מ מחלוקת עם היועמ"שית, אז מחוקקים חוק יסוד?"
11 שופטי בג"ץ דנו מאז שעות הבוקר בעתירות המבקשות לפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, העוסק בהוצאתו לנבצרות של ראש הממשלה רק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית. עורך דינו של ראש הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, אמר לשופטים כי "לשיטתנו אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד". הנשיאה חיות: "כדי לרפא את הפגמים ואת הטענות שעלו - ניתן לקבוע שהחוק יחול מכאן והלאה". בראש ההרכב יושבת הנשיאה אסתר חיות, ולצידה המשנה עוזי פוגלמן, ענת ברון, יצחק עמית, נועם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, אלכס שטיין, יוסף אלרון, יעל וילנר ועופר גרוסקופף. זהו הדיון השני בעתירות.
הדיון התקיים לאחר שלפני כחודשיים הוציא בג"ץ צו על תנאי, שבו הורה למדינה לנמק מדוע לא לדחות את כניסתו לתוקף של החוק לכנסת הבאה. השופטים גרסו כי החוק חוקק באופן ברור עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו ולכן קיים בו אפקט פרסונלי.
18:12- אחרי 8 שעות מסתיים כעת הדיון. הנשיאה אסתר חיות מסיימת בצמד המילים: "חג שמח". פסק הדין, כידוע, יינתן לכל המאוחר 3 חודשים מפרישת הנשיאה חיות והשופטת ענת ברון, שתיהן יוצאות לגמלאות באמצע אוקטובר - כלומר פסק הדין, כמו בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות - עד אמצע ינואר 2024.
17:55 - עו"ד יצחק ברט, המייצג את הכנסת, מגיב אחרון. השופט יצחק עמית מעיר לו בציניות: "התיקון - מטרתו נפלאה, להבהיר משהו שמאז שנת 1968 לא היה ברור, על מנת להסיר כל חשש מראש הממשלה שמא מישהו יבוא ויפרש נבצרות כניגוד עניינים. מה לא נכון בפרשנות הזו לגבי תכלית החקיקה?"
עו"ד יצחק ברט: "צריך להעלים את המילה 'פרסונלי'. כשח"כ מחוקק חוק כדי שלא ידיחו את ראש הממשלה הוא לא דואג למשכורת של רה"מ אלא כי הוא דואג לממשלה שהוא חבר בה. לכן, כל מקום בדיון הזה שאמרנו מניע ותכלית פרסונלית - זה לא פרסונלי. זה פוליטי. המניע פוליטי. לאפשר את המשך חייה של הממשלה".
השופטת דפנה ברק-ארז בתגובה לדבריו של ברט: "השאלה אם נימוק כזה הוא תפקידם של חוקי היסוד, שמטרתם לקדם את המפעל החוקתי של מדינת ישראל ולא תכלית פוליטית". בהמשך דבריה הוסיפה: "זה גם לא מצב רגיל, בעת שמתקיים משפט נגד רה"מ".
עו"ד ברט: "יש חשיבות רבה להליך החקיקה. ככל שהוא רציני יותר, כך היקף הביקורת השיפוטית צריך להיות מצומצם. פה ההליך היה טוב". המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן מעיר, חצי בצחוק חצי ברצינות, מרפרר לחוק לביטול עילת הסבירות: "האם זה נכון גם לעוד חוקים שעברו?"
17:40 - עו"ד ראבלו: "לראש הממשלה מותר לקרוא להרגעת הרוחות (סביב הרפורמה המשפטית, כלומר בלי להפר את הסדר ניגוד העניינים שלו ע.ק). הנשיאה חיות מעירה לו בציניות: "וכשהוא אמר שהוא 'עכשיו נכנס לאירוע' אחרי החקיקה של חוק הנבצרות אז בזה הוא רצה לקרוא להרגעת הרוחות?". השופטת ענת ברון מעירה לעו"ד ראבלו על כך: "הנאום שראש הממשלה נשא היה שעות ספורות אחרי שהחוק עבר. כלומר המניע התלכד עם התכלית. ומשהתכלית הושגה - הוסרו כל המחסומים".
17:25 - השופט יצחק עמית שואל את עו"ד ראבלו: "האם לא נכון שתכלית החוק היתה לתקן אותו כדי להסיר כל חשש להוצאה לנבצרות של רה"מ נתניהו?". ראבלו: "זה לא חשש רק לגבי רה"מ הספציפי הזה". הנשיאה חיות: "אבל אומרים העותרים שכל החוק הזה תפור טיילור מייד לחליפה של רה"מ הספציפי הזה - אז יש פה בעיה".
17:16 - חוזרים לשלב התגובות. עו"ד ענר הלמן נציג היועמ"שית מבקש להבהיר בפתח דבריו שהיועצת המשפטית לממשלה לא שוללת באופן קטגורי נסיבות קיצוניות שיאפשרו הוצאה לנבצרות, "כך שלא יישמע שלעולם משפט פלילי לא יאפשר הוצאה לנבצרות, כפי שאמרתי קודם. אף פעם אי אפשר לשלול זאת באופן קטגורי". עו"ד הלמן בעצם חזר בו מדברים נחרצים וחד משמעיים שאמר מוקדם יותר היום. כעת, הבהיר, בניגוד לדבריו בבוקר, שייתכן מצב, בנסיבות חריגות, שבו כן ניתן יהיה להוציא לנבצרות ראש ממשלה שפועל תוך הפרה של הסדר ניגוד עניינים שנועד להבטיח שלא יתערב במערכת המשפטית המנהלת את משפטו הפלילי.
עו"ד מיכאל ראבלו, המייצג את נתניהו, הגיב: "העותרים והיועמ"שית מבקשים שמדינת ישראל תישאר במתח ולא נדע בעצם מה היועצת המשפטית לממשלה חושבת לגבי האם ניגוד עניינים הוא כן או לא עילה להוצאה לנבצרות. זו עננה שמערפלת את המצב המשפטי".
16:46 - עו"ד הברמן: "מי שכשל פה להבנתי וחוקק חוק בדוחק ובלחץ זו הרשות המחוקקת, הכנסת, ויש לתת לה הזדמנות לתקן את ההסדר ולחוקק הסדר נכון". את ההסדר הזה כינה קודם עו"ד הברמן כ"טלאי על טלאי". הנשיאה חיות: "לא אופייני רק לחוק הזה שמחוקקים בחיפזון או שהחוק לא מושלם. זו לא עילה להתערב כאן".
16:27 - עו"ד הברמן אומר כי "קורה כאן תהליך רע. הכנסת משתמשת בחוקי היסוד כמו פלסטלינה, כחומר ביד היוצר, וכשבית המשפט בא לבקר אותה היא נזעקת, וזה מקומם. הכנסת ה-25 ראויה לאות קלון על השינויים החוקתיים הפרסונליים האלה. אני מדבר על חוק דרעי ועל חוק הנבצרות הנוכחי".
16:26 - עו"ד אורי הברמן, המייצג את ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו, העותרת הנוספת, טוען כעת. לדבריו, "חקיקת חוק יסוד הוא החוקה שבדרך. הוא ההסדר שתחתיו יחיו בנינו ונכדנו, ולכן צריך לתת לחקיקת יסוד, לסמכות המכוננת, כבוד עצום. זה השלד שעליו מונחים כל היסודות, והחקיקה צריכה להיות צופה פני עתיד". לפני דבריו אמר השופט נעם סולברג שהיות והוא מייצג חבר כנסת, לטעמו לא היה מקום לדון בעתירה של ח"כ עודד פורר, "שאף אחד לא הפריע לו להגיש הצעת חוק חדשה ולהשתמש בכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותו".
16:03 - עו"ד שרגא הזכיר: "אמרנו שהסדר ניגוד העניינים (עם נתניהו) לא יעבוד, ידענו עם מי יש לנו עסק. רה"מ חי בעולם אחר". בהמשך הוסיף כי "בעידן אחר בממשלה אחרת עם ראש ממשלה שלא מנסה להתחמק מהסדר ניגוד עניינים יכול להיות שישנו את החוק".
15:27 - אחרי כחמש וחצי שעות דיון (כולל הפסקה) כעת העותרים מתחילים לטעון. עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון: "בחוק הנבצרות יש פרסונליות באופן קיצוני".
15:42 - עו"ד ענר הלמן, בעת שביקר את מה שהממשלה הנוכחית עושה מחוקי היסוד, כאשר היא מחוקקת חוקי יסוד פרסונליים, אמר בין השאר, במהלך דבריו כי "העובדה שעושים מהחוקה שלנו פלסטלינה ואחרי זה עוד קוראים לזה חוקי יסוד - מכניסה את המערכת המשפטית כולה לבעיה קשה ביותר"
15:12 - השופטות ברון, ברק-ארז ווילנר שאלו את עו"ד הלמן מה המענה שלו לכך שדחיית כניסת החוק לתוקף תזרוק את המערכת הפוליטית לאי וודאות. הוא ענה ספציפית ואז ברמה עקרונית: "התחילו להיות חוקי יסוד ברמה הפרסונלית. זה כבר מקרה שני (אחרי החוק להכשרת כהונת דרעי - ע"ק) והמקרה הזה יותר חמור". כלומר, עו"ד הלמן אמר שחוק הנבצרות שנחקק לטובת הגנה על רה"מ בנימין נתניהו "חמור יותר" מאשר החוק - שכזכור נפסל בבג"ץ ברוב של 10 מול 1 - שחוקקה הכנסת לטובת הכשרת כהונתו של אריה דרעי כשר.
14:48 - חיות נזפה בעו"ד הלמן על האמירה לפיה רה"מ "עמד על רגליים אחוריות" בקידום החוק. לדבריה: "לרה"מ אין רגליים אחוריות, יש לו שתי רגליים. אני לא מקבלת את הביטוי הזה".
בשיח בין השופטים לעו"ד הלמן הקשו חלק מהשופטים על נציגת היועמ"שית. השופט נעם סולברג אמר לעו"ד הלמן: "אחרי כל עניין המניע והתכלית וכו' בסוף יצא יצור לעולם - חוק מתקן - אז בגלל הדרך נדחה הסדר ברור ומפורש?". השופטת יעל וילנר מנסה לברר עם עו"ד הלמן, מדוע בתיק הזה הייעוץ המשפטי לממשלה מתעקש שמדובר בשימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת. עו"ד הלמן המשיך להציג עמדה עקבית למרות הביקורת: "זו תכלית שאסור לקבל אותה, שאפשר לתכלית פרטית של רה"מ לתקן חוק יסוד, את החוקה של מדינת ישראל". השופט אלרון: "אתה אומר כאן דברים קשים. נושא טוהר המידות שאתם חוזרים עליו, וגם כתבתם כך, זה לא מרחיק לכת?". הלמן: עם כל הכבוד, רה"מ אמר שהוא הולך לקדם את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וזה בזמן שהוא עומד לדין מול 3 שופטים במחוזי בעבירות טוהר מידות".
עוד אמר עו"ד הלמן כי "למרות עמדת היועמ"שית, ייתכן ובית המשפט היה חושב אחרת בעתירות שהוגשו אליו (שקראו להוציא את נתניהו לנבצרות בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים שלו - ע.ק)". השופטת ברק-ארז: "אז מטרת חוק הנבצרות היתה למזער סיכונים?" הלמן: "כן. למנוע את האפשרות הזו... התכלית של החוק לשיטתנו היתה למנוע מבית המשפט את האפשרות לקבוע שנבצר מראש הממשלה להמשיך למלא את תפקידו בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים. התכלית הדומיננטית היא שראש הממשלה יוכל לעשות דברים שהיועצת המשפטית אסרה עליו".
14:15 - עו"ד ענר הלמן מהפרקליטות המייצג בדיון את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, אמר: "ליועמ"שית אין אפשרות על פי הדין בישראל להוציא ראש ממשלה לנבצרות. מי שקובע שנבצר מראש הממשלה לכהן בתפקידו זו הממשלה. התפקיד של היועצת המשפטית לממשלה הוא רק לתת חוות דעת משפטית בנושא.
לדבריו, "הסמכות המכוננת (של הכנסת) הפכה לכלי לקידום עניינים פרסונליים... ההסדר הזה (הנבצרות) נמצא עשרות שנים בספר החוקים, ואיש לא טרח לתקן את החוק. בעבר נתניהו לא חשב שצריך מהר לשנות את החוק. המניע פה כעת ברור לכולם - והוא זהה לתכלית". הלמן המשיך, "התכלית (של החוק) היא כדי שראש הממשלה יוכל לעשות את מה שהיועצת המשפטית אמרה לו בחודש פברואר שאסור לו לעשות (מתכוון לאיסור להתערב בחקיקת הרפורמה המשפטית - ע.ק). זו הסיבה שעשו את זה עכשיו. ראיית הזהב היא הנאום שלו אחרי החקיקה שבו הוא אמר 'אני נכנס לאירוע'". לדברי הלמן, "תיקון של חוק יסוד לצרכים פרטיים של ראש הממשלה שנועד לסכל בירור עתירות (עתירות שקראו להוציא את נתניהו לנבצרות - ע.ק) זה שימוש לרעה בסמכות המכוננת (של הכנסת)".
13:00 - עו"ד ראבלו מזכיר את נאום נתניהו מייד לאחר העברת הצעת החוק כשאמר לגבי המהפכה המשפטית "אני נכנס לאירוע". לדברי ראבלו, "הוא לא נכנס לסעיפי הרפורמה, אלא מסתכל מלמעלה על הדברים". השופטת דפנה ברק-ארז מעירה לו: "אז בעצם אתה אומר שזה פרסונלי, אבל פרסונלי ב'קטע טוב'?!" עו"ד ראבלו השיב כי בניגוד לטענות העותרים הנאום הזה של רה"מ בנימין נתניהו "הוא ממש לא ראיית זהב. רה"מ אמר שיפעל בניסיון להביא לפיתרון (סביב המחלוקות בנוגע לרפורמה המשפטית) ולא כדי לדאוג לענייניו האישיים המשפטיים. הרפורמה בוודאי לא עוזרת לכך". הנשיאה חיות שואלת בהקשר זה את עו"ד ראבלו מה היתה משמעות הביטוי של נתניהו באותו נאום מפורסם מיד לאחר העברת חוק הנבצרות לפיו "ידיי היו כבולות". בהמשך אמרה חיות לראבלו: "אז יש מחלוקת, אבל בגלל זה מחוקקים חוק יסוד?"
12:00 - עורך דינו של ראש הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, אמר לשופטים כי "לשיטתנו אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד. הכנסת לא הסתפקה בהצבעה רגילה, היתה הצבעה שמית. אני חושב שמעבר לפרשנות שיש תמיד, במקרה הספציפי הזה הכנסת הביעה את דעתה בצורה מפורשת. הכנסת הצביעה על הצו על תנאי. הכנסת התנגדה. העותרים מנסים להגיד היום שאנחנו בקריאה רביעית? אני סבור שמה שהעותרים מבקשים זו חקיקה שאין אפשרות לעשות אותה אחרי שהיתה הצבעה כזאת ברוב גדול".
11:47 - הנשיאה חיות לעו"ד ראבלו: "אם התכלית (של החוק) פרסונלית פר-סה, אז מדוע שלא נקבע שזה יחול מכאן והלאה, ובא לציון גואל. מה ההתלבטות? מה שבא לעולם זה תהליך חקיקה שנמצאו בו פגמים, כולל לדעת הייעוץ המשפטי לכנסת, שדעתו לא נוחה - וכדי לרפא את הפגמים האלה יש פיתרון מתון". לדברי חיות, "החלומות של העותרים (הכוונה להוצאת נתניהו לנבצרות - ע.ק) מתמזגים עם החרדות שלכם (הפרנויה של נתניהו - ע.ק). אבל כרגע יש חוק על השולחן ואנו רואים איך ולמה זה עבר ומה עשו כאן, ולכן אנו אומרים שכדי לרפא את הפגמים ואת הטענות שעלו - ניתן לקבוע שהחוק יחול מכאן ולהבא". עו"ד ראבלו עונה לדברים: "לבית המשפט אין סמכות לבוא ולקבוע דבר כזה, לגבי דחיית כניסת חוק היסוד לתוקף"
11:35 - עו"ד מיכאל ראבלו, המייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר בתחילת דבריו: "העותרים מבקשים להותיר תלויה באוויר אופציה שהיתה קיימת של הדחת ראש ממשלה. אופציה של התנגשות חזיתית עם רצון הבוחר ורמיסת מעמד הכנסת במשולש הרשויות". הוא הוסיף: "אין לבית המשפט סמכות לביטול חוק יסוד". הנשיאה חיות עונה לעו"ד ראבלו: "הצו על תנאי (שבג"ץ הוציא) לא מדבר על ביטול חוק יסוד אלא על דחיית כניסתו לתוקף". עו"ד ראבלו אומר שאין הבדל מבחינתו בין השניים.
11:20 - הנשיאה אסתר חיות: "השאלה מה הכורך והצורך המיידי בניגוד לכלל הרצוי שאתה בעצמך אומר (שיש לחוקק "מאחורי מסך בערות"), כשיש תיקון לחוק יסוד בעל השלכות רוחביות. האם יש צורך מאוד דחוף ומיידי לעשות את זה??". השופט יצחק עמית תוהה: "אז מה קו הגבול שלכם? אם זה לא, אז מתי, כן?"
10:58 - הנשיאה חיות מבקשת מעו"ד ברט להתמקד בנקודה העיקרית - שאלת הכניסה של החוק לתוקף (תחולת החוק), כפי שנדרש בצו על תנאי שהוציא בג"ץ בחודש אוגוסט. אז המדינה נדרשה לנמק מדוע החוק לא יוחל רק מהכנסת הבאה. עו"ד ברט משיב שבעיקרון חקיקת חוק יסוד הוא בתחולה מיידית. השופט גרוסקופף: "תחשוב על ממשלה שמחוקקת חוק שיקשה על הפלתה. להפעיל את זה מהכנסת הבאה זה עניין אחד, אבל להפעיל חקיקה כזו מיידית זה יוצר מצב של ניגוד עניינים. זו בעיה לראות ממשלה שמשנה את הכללים לגבי כהונתה תוך כדי המשחק".
10:52 - השופט יצחק עמית: "חוקקו את החוק הזה בשל החשש שהוצאה לנבצרות (לפי הנוסח הקיים) יכולה לחול גם על מקרה של פעולה בניגוד עניינים". מוקדם יותר בתחילת הדיון אמר השופט עמית גם כי "כאשר החוק טבול מכף רגל ועד ראש במניע פרסונלי השאלה אם זה לא מחלחל גם לתכלית החוק".
10:40 - השופטים צוללים לדיון על הפער שבין מניע החקיקה לתכלית החוק. השופט אלכס שטיין שואל את עו"ד ברט: "מה אני אמור לעשות כדי לדעת אם חוק פרסונלי או לא פרסונלי?". ברט מסביר את עמדתו לפיה, "מה שחשוב הוא תכלית החוק, ובחינה האם התכלית היא פרסונלית, ופה זה יחול על כל ראש ממשלה, לא רק על נתניהו". השופטת ברק-ארז מגיבה לדברי עו"ד ברט: "אז אם ככה, לפי אמת המידה הזו, אף פעם חקיקה לא תיחשב לפרסונלית, אלא אם יש כוכבית שבה כתוב השם המפורש של האדם?!"
10:35 - נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה בדיון על חוק הנבצרות בבג"ץ כי ישנו ניסיון לומר שהחוק "נוגע לעתיד הממשלה. כלומר שיש זהות אינטרסים בין המחוקקים לממשלה שרוצה לשמור על שלטונה". לדברי חיות, "מסתמן שהממשלה, בשל העובדה שיש לה שליטה במה שהכנסת מחוקקת, דאגה שהכנסת תשריין את מעמדה".
10:30 - השופטת דפנה ברק-ארז: "מועד החקיקה גורם לכך שזה נותן חסינות לממשלה מכהנת... החוק פה יותר בעייתי מהחקיקה לפני ממשלת החילופים, היות ושם זה נחקק לפני הקמת הממשלה". עו"ד ברט טוען שלהיפך היות שבממשלת החילופים שינו את הכללים כדי להקים ממשלה ובמקרה הזה הממשלה הוקמה לפי הכללים.
10:00 - עו"ד יצחק ברט, המייצג את הכנסת בדיון, אמר כי ההכרעה בהליך צריכה ליפול לפי האנליזה של החוק ולא של המחוקק. כלומר, לשיטתו, המניע הפרסונלי לחקיקת החוק אינו רלוונטי. ברט מודה: "אחד המניעים העיקריים לכינון חוק היסוד במועד שבו הוא נחקק היה מניע פרסונלי-פוליטי לטובת רה"מ".
"העותרים מבקשים לשים סוף לשלטון הימין"
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין אמר הבוקר כי "הדיון שמתקיים היום בבית המשפט הוא הלכה למעשה דיון בביטול תוצאות הבחירות. אף שם מכובס אחר לא יסתיר את האמת הפשוטה הזו. משמעות דחיית תחולת חוק הנבצרות היא שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יוכל לקחת לעצמו יש מאין סמכויות שמעולם לא ניתנו לו, ולדון באפשרות ההזויה כשלעצמה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, וכל זאת בניגוד מוחלט לתוצאות הבחירות.
"העותרים מבקשים למעשה להדיח את ראש הממשלה נתניהו, כדי לשים סוף לשלטון הימין. נכשלו בקלפי, וכעת מבקשים לבטל את תוצאות הבחירות. תוצאת הדבר היא שבישראל לא תהיה יותר דמוקרטיה, אלא שלטון של אנשים ששמו עצמם מעל העם. מעל הכרעת הבוחר בקלפי. בית המשפט שוב מבקש להתערב בחוסר סמכות מוחלט בחוק יסוד. הוא שוב שם עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל החוק. זו לא דמוקרטיה".
כזכור, היועמ"שית גלי בהרב מיארה הגישה עמדתה לבג"ץ לפיה יש לדחות את כניסתו לתוקף של החוק לפחות לכנסת הבאה, בעוד הייעוץ המשפטי של הכנסת אינו תומך בכך, וכמובן שגם נתניהו מתנגד לכך ומבקש שהחוק יוותר על כנו ללא כל דחייה.
מדובר בחוק שעבר בחודש מרץ בכנסת לאחר שחוקק במהירות בתגובה לעתירה לבג"ץ שביקשה להוציא את נתניהו לנבצרות בטענה שהפר את הסדר ניגוד העניינים שחתם עליו כתנאי לאישור שקיבל מבית המשפט לכהן כראש ממשלה חרף ההליך הפלילי המתנהל נגדו - וזאת כאשר עסק במהפכה המשפטית.
לפי התיקון בחוק, הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאינו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו, או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא אותו לנבצרות בניגוד לרצונו - אז תובא הבקשה להצבעה בכנסת - שם יידרש רוב של 80 ח"כים למהלך. בנוסף, התיקון לא מתייחס להוצאת ראש ממשלה לנבצרות בשל הליך פלילי – החשש הגדול של נתניהו כיום - ולמעשה נוטל מהיועצת המשפטית לממשלה את הסמכות להוצאת רה"מ לנבצרות מסיבה זו.
