הסיוע שקיבלה שסטוביץ לא מנע העלאת מחירים
הסיוע שקיבלה שסטוביץ לא מנע העלאת מחירים
באוצר חשפו כי בין היבואנים בלט יבואן אחד שהוציא מאות עובדים לחל"ת על חשבון המדינה ולא היסס להעלות מחירים. כלכליסט חושף כי מדובר בשסטוביץ, היחיד שגם לא מוכן לסגת מהעלאות המחירים
יבואניות המזון והטואלטיקה, שהודיעו בשבועות האחרונים כי בכוונתן להעלות מחירים, נכנסו למשבר הקורונה עם רווחיות חריגה בגובהה ביחס לענף המסחר הסיטונאי. כך קובע ניתוח מקצועי שנעשה באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. למרות זאת, אותן החברות לא היססו להודיע בשבועות האחרונים על כוונתן לבצע התייקרות מחירים במוצריהן.
באגף הכלכלנית הראשית לא יכלו להסתיר את הזעם על חברה אחת מבין היבואנית הגדולות וכתבו “רובם ככולם של העובדים שהוצאו לחל”ת מהיבואנים הגדולים התרכזו באחת מהחברות הגדולות, המשמעות היא כי לאותן חברות נחסכו תשלומי שכר בהיקפים לא מבוטלים, בתקופה בה נהנו מגידול במכירות”.
באוצר סירבו להגיד על איזו חברה מדובר אך ל”כלכליסט” נודע כי מדובר ביבואנית שסטוביץ, שמעסיקה כ־1,100 עובדים ואכן שלחה לחל”ת מאות עובדים בקורונה, למרות שהיקפי העבודה שלה כמשווקת רק עלו.
בשסטוביץ הסבירו כי “כל העובדים בענפי הטואלטיקה והמזון הועסקו לכל אורך תקופת הקורונה. במהלך הסגרים בלבד, יצאו לחל”ת יועצות יופי, שעבדו ברשתות אשר היו סגורות לחלוטין. גם במהלך התקופה הזאת המשכנו להעסיק יועצות יופי ברשתות שנותרו פתוחות”.
במאבק שבין הצרכנים לבין ספקי המזון בישראל, יש לספקי המזון יתרון גדול. הם מחזיקים במידע המלא לגבי שיעור הרווחיות שלהם, ולציבור אין יכולת להתמודד עם הטענות בדבר “התייקרות המחירים העולמית”. זאת מכיוון שמרבית היבואנים הם פרטיים ואינם חייבים בחובות דיווח, וגם חובות הדיווח של החברות הציבוריות לא נותנות תמונה מלאה.
את מסך הערפל סביב הרווחיות של החברות הפרטיות הללו פיזר הדו"ח של הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, ובו ניתוח המבוסס על הדו”חות של החברות לרשות המסים. ל”כלכליסט” נודע כי על היבואניות הגדולות שהאוצר בדק את הרווחיות שלהן נמנות החברות דיפלומט, שסטוביץ, יוניליוור (מזון וטואלטיקה), אסם־נסטלה, ליימן שליסל, קימברלי קלארק, יבואנית האלכוהול אקרמן ועוד. חברות אלה הן יבואניות גדולות של מזון וטואלטיקה, ומלבד דיפלומט הציבורית, היתר בבעלות פרטית.
רווח של 6.6 מיליארד שקל בתוך עשור
על פי הדו"ח, שיעורי הרווחיות של עשרת היבואנים הפרטיים הגדולים בתחומי המזון (ללא חלב ובשר) והטואלטיקה עמד על 12.5% בשנת 2019. שיעור רווחיות שמכונה על ידי האוצר "חריג לענף מסחר סיטונאי", על אף ירידה מסוימת בשיעור הרווחיות בשנים האחרונות. מדובר ברווחיות הגבוהה פי 2.3 משאר השחקנים בענף. סך הרווח של החברות האלו עמד על 600 מיליון שקל ב־2019 במצטבר. בין השנים 2009 עד 2019 צברו עשר היבואנים הגדולים רווח לפני מס של 6.6 מיליארד שקל. בין 2017 ל־2019 נרשמה ירידה ברווחיות יבואני המזון והטואלטיקה, בפרט היבואנים הגדולים - שינוי מגמה לאחר שמשנת 2005 רשמו החברות זינוק חד ברווחיות, עד לשיא בשנת 2013.
5 צפייה בגלריה
המאבק על עליות המחיר. מימין: מנכ"ל דיפלומט נעם וימן, שר האוצר אביגדור ליברמן, מנכ"ל שסטוביץ יוני שסטוביץ
(צילומים: לם וליץ סטודיו, אלעד גרשגורן, קרן בן ציון)
את שיעור הרווחיות מחשבים באוצר באופן מעניין: לוקחים את הרווח לפני מס ומוסיפים לו את שכר המנהלים שהם בעלי מניות בחברה, ומחלקים אותו בהכנסות. קורא תמים שפותח את הדו"ח האחרון של דיפלומט עשוי לחשוב כי הרווח התפעולי של החברה עומד על 4.5% בלבד. אלא שאם מכניסים את המענק המיוחד של המנכ"ל נעם וימן – כ־11.5 מיליון שקל – שיעור הרווחיות עולה בכ־1%.
דרך טובה להבין את עוצמת השחקנים בשוק היא בהשוואה של נתח השוק של היבואנים, מול הנתח שלהם ברווחים. נתח השוק של עשרת היבואנים הגדולים בענפי המזון והטואלטיקה הוא כ־20% מסך המחזור אך נתח השוק שלהם ברווחים הוא 35.7%. עם זאת, מדובר בירידה משמעותית לעומת השנים הקודמות שבהם הגיעו רווחי היבואנים הגדולים לשיא של 53.7%.
שכר ממוצע של 12 אלף שקל בחודש
חלק נוסף בדו”ח עוסק בתעסוקה בחברות ולפיו השכר החודשי הממוצע בכלל היבואנים הוא כ־9,800 שקל. לעומת זאת, עשרת היבואנים העסיקו את העובדים בשכר ממוצע של 12.1 אלף שקל, שיעור הגבוה ב־33% משאר החברות בענף. על פניו, מדובר בפרמיה נאה לעובדים שעובדים בחברה רווחית כל כך, אלא שכשנזכרים בכך שהרווחיות בחברות הללו גבוהה פי 2.3 משאר המתחרות, מבינים כי "חברות אלו חולקות באופן מצומצם את הרנטה שהם גורפים עם יתר העובדים המועסקים בחברות אלו".
בהתייחס לקורונה, הדו"ח של האוצר מדווח כי בשנת 2020 נרשמה ירידה של 4.9% במספר המועסקים בקרב היבואנים הגדולים. זו ירידה נמוכה בהשוואה לשאר ענפי המשק, אך עדיין מפתיעה כי ענפי המזון והטואלטיקה הוחרגו מהמגבלות, ותקופת הקורונה הביאה דווקא לעלייה במכירות.
הדו"ח מציין כי 17% מהעובדים בקרב עשרת היבואנים הגדולים הוצאו לחל"ת של שלושה חודשים בממוצע. המשמעות היא שנחסכו לחברה מיליוני שקלים רבים בהוצאות שכר שהגדילו את הרווחיות של החברה לשנת 2020.
בדו"ח מציינים כי למרות עלייה של 30% ביבוא מזון, הרי שסך המזון המיובא עומד על 1.4% תוצר, שיעור נמוך בהשוואה בינלאומית. מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלה בשני העשורים האחרונים ב־50% לעומת 33% במדד המחירים לצרכן.
