לשכת עוה"ד לעליון: באין הסדרה בחוק לרוגלות יש להדק את הפיקוח השיפוטי
לשכת עוה"ד לעליון: באין הסדרה בחוק לרוגלות יש להדק את הפיקוח השיפוטי
הלשכה ביקשה להצטרף כ"ידיד בית משפט" לערעור שהוגש בתיק הצוללות על החלטת המחוזי בת"א לפיה רשויות האכיפה יכולות להטיל חיסיון על צווי בית משפט שהוצאו במסגרת חקירות בטענה שמדובר בחומר מודיעיני סודי. הלשכה: "סתירה של המגמה להידוק פיקוח על שימוש בטכנולוגיות מתקדמות"
לשכת עורכי הדין הגישה היום (ד') לבית המשפט העליון בקשה להצטרף כ"ידיד בית משפט" בערעור העקרוני שהוגש בתיק הצוללות: האם המדינה רשאית לא למסור להגנה צווים שיפוטיים – למשל להפעלת רוגלות או התקנת אמצעי האזנת סתר – בטענה שמדובר בחומר מודיעני סודי. על פי החלטתה של השופטת דפנה ברק-ארז, שדנה בערעור, העתירה שהוגשה על ידי סנגוריו של סגן ראש המל"ל לשעבר אבריאל בר-יוסף, שמואשם בפרשת הצוללות, תעבור להכרעת הרכב שיכלול גם את השופטים יצחק עמית ועופר גרוסקופף ויקיים דיון בנושא ביום ב' הקרוב.
הערעור שהוגש לעליון בחודש יוני עוסק בהחלטת שופטת המחוזי בת"א, טלי חיימוביץ', לפיה צו שיפוטי שהוצא בעניינו של חשוד יכול להיחשב כחומר מודיעיני החסוי לפי חוק. עניין זה התברר במהלך הדיונים בתיק, אז נחשף כי הפרקליטות והמשטרה סיווגו צווי בית משפט – ביניהם כאלה שלשיטתם הצדיקו הפעלת כלי האזנת סתר או רוגלות – כחומר מודיעיני חסוי. לאחר שהדבר התגלה, דרשו הסנגורים בתיק לקבל את כל הצווים השיפוטיים בטענה שהם אינם יכולים להיות מסווגים כחומר מודיעיני. במהלך הדיונים שנערכו בעליון בפני ברק-ארז התברר כי מדובר ב-63 צווים.
הפרקטיקה לפיה צווי בית משפט, שהוצאו לטובת יחידת המודיעין הטכנולוגי של המשטרה (סייבר-סיגינט) האחראית על הפעלת כלי האזנת סתר ורוגלות, מסווגים כחומר מודיעיני, וכך סנגורים כלל אינם יכולים לדעת על לקיומם, קיבלה כאמור חותמת רשמית מהמחוזי ת"א. זאת לאחר שהשופטת חיימוביץ' קיבלה בהחלטה שנתנה את עמדת המדינה לפיה צווים יסומנו ברשימת חומר החקירה שעוברת לסנגורים ויותר בהם עיון, רק באחד מאלה: הם חומר המתייחס לעובדות כתב האישום, או לתוכן עדות שתשמע לבירור האשמה; או המתייחס לראיה שאמורה להיות מוגשת או למהימנות של עד מרכזי.
"המציאות בה נעשה שימוש בפעולות חקירה חסרות תקדים", נכתב בערעור שהגיש צוות ההגנה של בר יוסף הכולל את עוה"ד ז'ק חן, אורנה פינטו-גפסון, ינון סרטל וניר לזר, "כאשר גם לאחר הגשת כתב אישום הן מוסתרות מהנאשם ובאי כוחו היא בלתי נסבלת. היא עומדת בניגוד מוחלט לכללי יסוד של ההליך הפלילי ושוללת למעשה את הזכות להליך הוגן".
הם הוסיפו כי: "התנהלות זו של המדינה 'קשרה את עיני' ההגנה והפכה את מלאכת העיון ולימוד חומר החקירה עבורה לסיזיפית. האופן בו מצא חומר מודיעין ביטוי ברשימת החומר שנאסף אינו אלא כתב חידה". לערר הצטרפו גם סנגורי נאשמים נוספים: עורכי הדין רוית צמח ועמית ניר מטעם מיקי גנור, ועו"ד עדו לוין מטעם דוד שרן.
לקראת הדיון בשבוע הבא, גם לשכת עורכי הדין מבקשת להיות צד בהליך. "החלטת בית המשפט מבוססת על פרשנות מפתיעה וחסרת תקדים" נכתב בבקשה שהוגשה באמצעות עוה"ד איל רוזובסקי וד"ר נחשון שוחט. "הלשכה סבורה כי המהלך הלוגי המוצע הוא שגוי מבחינה משפטית, ומרחיק לכת. התייחסות אל צווי בית מפשט ואל פרטי הדיון (פרוטוקול הדיון במעמד צד אחד שבו הוצא הצו, ת.ג) כאל 'חומר מודיעיני' היא פרשנות שלא ניתן ליישבה עם לשון החקיקה, עם תכליתה ועם החזקות המשקפות את ההגנה על זכויות אדם, שלטון חוק ותפקידו של בית המשפט המפקח על פעולות הרשויות במשטר דמוקרטי".
עמדת הלשכה, לפי אין לחסות צווים שיפוטיים, נסמכת גם על העדר הסדרה חקיקתית של השימוש של המשטרה באמצעי חקירה מיוחדים, כגון תוכנת הפגסוס של חברת NSO (סייפן בכינוי המשטרתי) שהשימוש הלא חוקי, לא מבוקר ולא מפוקח בה נחשף בתחקירי "כלכליסט".
"בישראל טרם בוצעה הסדרה חקיקתית ספציפית של השימוש בהאזנת סתר בין מחשבים (הפעלת רוגלות). במצב זה חשיבות של השקיפות ביחס לשימוש בכלים אלה – גוברת". הלשכה מביאה כדוגמה לפיקוח בנושא את המלצות ועדה החקירה לעניין השימוש ברוגלות דוגמת הפגסוס של האיחוד האירופאי, שאומצה על ידי הפרלמנט ב- 15.6.2023.
"במסגרת עבודת הועדה ועל פי הזמנתה בוצע מחקר משפטי אודות השימוש ברוגלות במדינות האיחוד", נכתב בבקשה. "על פי הסקירה, חובה על רשות חוקרת להודיע בהקדם האפשרי לאנשים שניתנו בעניינם צווי surveillance spyware, כשהוסר הסיכון לפגוע בחקירה. החובה קיימת בדין הגרמני, האיטלקי ותנאים מסוימים בדין ההולנדי".
"אימוצו של כלל לפיו חל חיסיון על צווים המאשרים פעולת חקירה הפוגעת באופן משמעותי בפרטיותו של אדם, ועל פרטי האזנה שאושרו" כותבים בלשכה, "סותר באופן חזיתי את המגמה של הידוק הפיקוח על השימוש בטכנולוגיות מתקדמות. לאור העדרה הסדרה חוקית ספציפית להאזנה בין מחשבים בישראל", סיכמו בלשכה, "החשיבות של הקפדה על שקיפות בנוגע לפעולות חקירה שאושרו מקבלת משנה חשיבות".
