הממשלה הביעה נכונות לפשרה, בג"ץ נתן לה שבועיים לשנות את הליך מינוי הנציב
הממשלה הביעה נכונות לפשרה, בג"ץ נתן לה שבועיים לשנות את הליך מינוי הנציב
עו"ד דוד פטר המייצג את הממשלה אמר כי זו תסכים שוועדת המינויים תבחן את תנאי הסף המקצועיים של המועמד לנציב שירות המדינה. מ"מ הנשיא השופט עמית התייחס לדברי פטר ואמר לו כי משתמע כי עמדת הממשלה היא "מה שווה הנציבות אם אנחנו לא שולטים בה?
היום (ג') התקיים דיון בנוגע לעתירות שהוגשו נגד כוונת ראש הממשלה נתניהו למנות את נציב שירות המדינה הבא באופן אישי וללא צורך בתנאי סף מקצועיים, אלא רק באמצעות ועדת המינויים שבוחנת עמידה בטוהר המידות, וזאת כנגד עמדת היועצת המשפטית לממשלה עו"ד בהרה-מיארה.
העתירה הוגשה על ידי מכון ברנדייס במכללה למינהל, התנועה למען איכות השלטון וההסתדרות. השופטים שדנו בעתירה הם ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז.
בתחילת השבוע פורסמה עמדת היועמ"שית בנוגע לעתירה, לטענתה: "החלטת הממשלה בעניין דרך מינוי נציב שירות המדינה יוצרת מצב חדש שלפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציבים בעבר, אינה חוקית. מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי".
כהונת נציב שירות המדינה הנוכחי דניאל הרשקוביץ הייתה אמורה להסתיים בספטמבר, אלא שאי־ההסכמה על אופן מינוי הנציב הבא הובילה לכך שבממשלה אישרו את הארכת כהונתו בשלושה חודשים נוספים, עד לדצמבר. הרשקוביץ נחשב למינוי נוח יחסית לנתניהו, משלא הביע התנגדות משמעותית לניסינות הממשלה להשתלטות פוליטית על תפקידים בשירות המדינה. נציגת פרקליטות המדינה עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים ייצגה את עמדת היועמ"שית בדיון.
עו"ד גלעד ברנע שייצג את מכון ברנדייס במכללה למנהל אמר במהלך הדיון כי "בנקודת הזמן הזו צריך לקבוע כלל חדש שלא צריכה להיות זיקה פוליטית בכלל" לנציב הבא והשווה את עמדת הממשלה למדיניות המדינה בשנות ה-50, שאופיינה בהתנהלות פחות דמוקרטית מהיום שאיפשרה החלטות שרירותיות ולא מנומקות של הממשלה, "לא נחזור למצב הזה... שלממשלה יש כוח בלתי מרוסן ובלתי מוגבל" אמר ברנע. בנוסף, ברנע התנגד לעצם העובדה שהממשלה מקדמת מדיניות בניגוד לעמדת היועצת המשפטית.
עו"ד רותם בבלי דביר ייצגה את התנועה לאיכות השלטון והוסיפה כי החלטת הממשלה היא בלתי חוקית ודינה להתבטל מעצם זה שהתקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית. השופט סולברג שאל את עו"ד בבלי מדוע ניתן למנות באמצעות ועדת המינויים את נגיד בנק ישראל אך לא את נציב שירות המדינה, ובבלי הגיבה כי אכן הדבר עלול להוביל ל"אפקט דומינו" שבהמשך יגרום גם לפגיעה במינויים עתידיים.
עו"ד רונן ברומר שייצג את ההסתדרות קבע כי "השירות הציבורי עובר תהליך פוליטיזציה, הליך מסוכן שמחליש אותו". לפי ברומר, בשנת 1960 היו 11 משרות בשירות הציבורי עם פטור ממכרז, בשנת 1998 היו 35 משרות, בשנת 2016 היו כבר 360 משרות פטורות ממכרז ועל כך נכתב דוח מבקר המדינה שהתריע כי הדבר עלול לערער את יסודות שירות המדינה. ברומר התייחס לכך שלא ייתכן שנציב שירות המדינה יהיה משרת אמון, ועל כך ענה לו ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עמית בדיון העתירות על דרך מינוי נציב שירות המדינה הבא: "לא יכולה להיות מחלוקת שזה (נציב שירות המדינה) היא לא משרת אמון, לא יכולה להיות מחלוקת שצריכים מעמד עצמאי".
עו"ד דוד פטר ייצג את עמדת הממשלה, וקבע כי הממשלה פועלת לפי החוק וכי עד מאז קום המדינה מעולם לא מונה נציב שירות מדינה באמצעות ועדות מכרזים וציטט פסקי דין קודמים התומכים בעמדתו. השופטים העירו לעו"ד פטר כי המציאות המשפטית השתנתה מאז כמו גם מצב שירות המדינה כמו מספר המשרות הפטורות ממכרז. השופט סולברג שאל את עו"ד פטר מדוע ישנה התנגדות עקרונית לכך שייבחן הסף המקצועי של המינוי ולא רק עניין טוהר המידות וכי ייתכן כי מדובר על "מהומה רבה לא מאומה" מפני שהממשלה בכל מקרה רוצה למנות אדם ראוי מבחינה מקצועית, לדברי ההגנה וכי חבל להגיע למצב בו המינוי ייפסל בבג"ץ במידה והוא לא יעמוד בתנאי סף. פטר ענה על כך שממשלות שונות יכולות לבחור קריטריונים מקצועיים שונים. השופט עמית ענה על הדברים ואמר כי דבריו של פטר מדאיגים אותו ומזכירים לו אמירה דוגמת "מה שווה הנציבות אם אנחנו לא שולטים בה?". בהמשך להערה נוספת של סולברג ענה פטר כי הממשלה מוכנה לפשרה נקודתית שוועדת גרוניס תבדוק את תנאי הסף המקצועיים של המועמד לנציב שירות המדינה.
בהמשך הדיון פטר הציע הצעת פשרה נוספת, שבה הממשלה תמנה את הנציב הבא בהתאם להליך המינוי שנעשה במינוי הנציב הנוכחי הרשקוביץ. לאחר התייעצות בין השופטים, קבע מ"מ נשיא העליון עמית כי על הממשלה להחליט עד ה-28.10 אם בכוונתה לשנות את ההחלטה בעקבות העתירות והדיון בבית המשפט.
