בית המשפט הורה לרבנות לבחון הענקת כשרות למוצרים מיובאים מחו"ל על ידי ארגון צהר
בית המשפט הורה לרבנות לבחון הענקת כשרות למוצרים מיובאים מחו"ל על ידי ארגון צהר
הרקע לבקשת הבחינה החוזרת של בית המשפט הוא סירוב "ועדת היבוא" של הרבנות הראשית לאפשר לצהר להיות גוף המעניק אישור כשרות למוצרים המיובאים מחו"ל. בצהר טוענים כי היום רוב הגופים המעניקים כשרות הם "חרדיים או חרד"לים"
בית המשפט הורה לרבנות הראשית לבחון מחדש את האפשרות לאפשר לארגון צהר להעניק אישור כשרות על מוצרים המיובאים מחו"ל. זאת לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה כי על הרבנות יהיה לאפשר לצהר להציג תשובות לטענות המקצועיות שהועלו נגדו.
הרקע להחלטה הוא סירוב "ועדת היבוא" של הרבנות הראשית לאפשר לצהר להיות גוף המעניק אישור כשרות למוצרים המיובאים מחו"ל. בעתירה של צהר מתואר כי הבקשה הוגשה באוגוסט 20, והיא נשללה על ידי ועדת היבוא ללא הצגה מפורטת של הנימוקים, תוך שימוש בנימוקים לא נכונים וללא מתן זכות שימוע. בהחלטה הקצרה בית המשפט נוזף ברבנות ברמיזה.
כיום יש 36 גופים פרטיים שאישור הכשרות שלהם מוכר לצורכי יבוא לארץ, מהם 12 גופים ישראליים. ארגון צהר מגדיר בעתירתו את הגופים המוכרים כיום כ"גופים שברובם חרדיים או חרד"לים", ומונה בין היתר את בד"צ העדה החרדית, בד"צ בעלזא, בד"צ חתם סופר, בד"צ בית יוסף וארגון כושרות. מעבר ל-36 הגופים הפרטיים, הרבנות מכירה באישורי כשרות של כ-100 קהילות ורבנים מקומיים בחו"ל.
ההחלטה שניתנה בבג"ץ אתמול לא אומרת בהכרח כי צהר יהפוך להיות גוף שיוכל לתת אישורי כשרות למוצרים מיובאים, אלא קובעת שעל הרבנות לבחון זאת מחדש. בהקשר זה התהליך (קבלת הכרה כגוף המעניק אישורי כשרות על יבוא) מורכב, וגופי כשרות קטנים בארץ נמנעו מלגשת אליו.
גם אם צהר יאושר, משמעות המהלך מבחינת שוק המזון ושוק הכשרות אינה ברורה, שכן ענף זה (אישורי כשרות על מזון מיובא) כבר היום מרובה שחקנים. ייתכן שכניסה של צהר - הנחשב לליברלי ומקל יותר מבחינה הלכתית - תביא לגידול מסוים בהיצע המוצרים העומדים לרשות הצרכן הישראלי.
