פרשנותשיעור הונגרי בהפיכה ושחיתות
פרשנות
שיעור הונגרי בהפיכה ושחיתות
עשור אחרי שראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן השלים את ההפיכה המשטרית במדינה, היא הפכה לאחת החלשות במערב. דו"ח של ה־OECD חושף: השחיתות פושה בכל, הגירעון רק מעמיק. הנתונים צריכים להדאיג את ישראל, שהולכת בעקבותיה
אחרי ש־50 שנה נחשבה ישראל ל"דמוקרטיה ליברלית" במדד ה־V-DEM הבינלאומי, היא איבדה לאחרונה את מעמדה. מחברי המדד מצביעים על הניסיון של ממשלת נתניהו־לוין־בן גביר־סמוטריץ' לבצע הפיכה משטרית, לרבות "רפורמות משפטיות" והתקפות על מערכת המשפט וכן ירידה בחופש מעינויים - כסיבה המרכזית לתפנית. ישראל נחשבת היום ל"דמוקרטיה אלקטורלית", שבה נערכות בחירות אך חירויות האזרח ושוויון בפני החוק אינם נשמרים.
מאז החלו ניסיונות ההפיכה המשטרית בישראל, נכתב רבות על ההשלכות הכלכליות ההרסניות של פגיעה במוסדות הדמוקרטיים. עם זאת, קיים קושי אמיתי להוכיח זאת אמפירית בזמן אמת, מאחר שמדובר בתהליכים ארוכי טווח. מי שהצליח לספק תשובה חלקית לתופעה היה מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, ד''ר עדי ברנדר, שכמה שבועות אחרי שהוצגו עקרונות ההפיכה המשטרית התייחס בכנס "כלכליסט" לכלכלת הונגריה, שם התבצעה לפני עשור הפיכה דומה על ידי ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, שנחשב לידידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הדברים לא תמיד קורים מיד", אמר ברנדר, "בהונגריה היו לאורך התקופה אפיזודות מוצלחות יותר ומוצלחות פחות. החולשה בלטה בעיקר כשהיה צריך להתמודד עם משברים. הונגריה היא המדינה המובילה באינפלציה כיום (פברואר 2023 — א"פ) באירופה בצורה חריגה, זה קשור לחולשה של המוסדות. היה שם ניסיון להקים מועצה פיסקאלית, שזה גוף שמפקח על הצורה שבה התקציבים מתנהלים. ראש המועצה הפיסקאלית, הכלכלן המוערך ג'ורג' קופיס, מיהר להגיע לשדה התעופה ביום שעזב את התפקיד. הדברים הגיעו שם למקומות מאוד קיצוניים". ברנדר תיאר את הקושי לתאר נזקים ארוכי טווח באמצעות מדדי מאקרו מיידיים, כגון צמיחה ואינפלציה - משתנים שהם בעלי אופי תנודתי ומושפעים מאינספור משתנים. את 2023 סיימה הונגריה עם צמיחה שלילית של כ־1% ואינפלציה של יותר מ־17%. עם זאת, כעת האינפלציה שבה ל־3.6% והצמיחה ב־2024 צפויה להיות חיובית – 2.4%, לפי דו"ח של ארגון ה־OECD על המדינה.
אלא שעיון באותו דו"ח חושף את ההשלכות ארוכות הטווח של התהליך שעוברת הונגריה, בעיקר בכל מה שנוגע לפיתוח כלכלי. המונח הזה כולל גורמים שהם מעבר לשינוי בתוצר בלבד, כמו שיפור ברמת החיים, שוויון חברתי, קיימות סביבתית ואיכות חיים כללית. לא פחות חשוב מכך, פיתוח כלכלי כרוך במדיניות ממשלתית שמטרתה לקדם צמיחה מכלילה, שוויונית וארוכת טווח – תוך התמודדות עם אתגרים חברתיים עמוקים יותר.
הדו"ח השנתי של ה־OECD על הונגריה נותן תמונה רחבה על מה שקרה למדינה בעשור שאחרי אותה הפיכה ונזקיה. הנתון הבולט הראשון קשור לשחיתות, שהיא בעלת השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה. שחיתות מובילה להקצאת משאבים לא יעילה, מרתיעה משקיעים, מובילה להתחמקות ממס ולמעילה בכספי ציבור, מערערת את האפקטיביות והאמינות של המוסדות, מחמירה את אי־השוויון ומערערת את הלכידות החברתית והאמון במוסדות. יתר על כן, טיפול בשחיתות חיוני לקידום צמיחה כלכלית בת־קיימא. לפי דו"ח ה־OECD, מדד השחיתות בהונגריה עומד על 42 נקודות (לעומת 66 ממוצע ב־OECD) והיא ניצבת ב־2023 במקום הרביעי מהסוף בפרמטר זה אחרי מקסיקו, טורקיה וקולומביה. פער עצום נפתח בינה לשאר מדינות מזרח אירופה, למעט פולין, גם שם התרחשה מעין הפיכה משטרית. לטביה וליטא, לדוגמה, עם 60 נקודות ואסטוניה עם 76 נקודות.
חמורה מכך היא ההתפתחות של השחיתות. בזמן שב־OECD מדד "פיקוח על שחיתות" ירד ב־4.8% על פני השנים 2022-2013, בהונגריה הוא צנח ב־73%. חמור מכך, ב־2022, לראשונה אי פעם, הציון של הונגריה בשחיתות היה שלילי, כשהמדד נע בין 2.5 ל־2.5–, והיא במקום האחרון ב־OECD בשתי תתי־קטגוריות: "שוחד ברשות המבצעת" ו"שחיתות פרלמנטרית".
פרמטר נוסף חיוני למדידת הפיתוח הכלכלי הוא מה שמכונה מוביליות חברתית. כלומר, היכולת של יחידים לנוע בתוך או בין שכבות חברתיות או רמות סוציו־אקונומיות לאורך זמן. המונח המוכר יותר הוא "מריטוקרטיה" ("שלטון המצטיינים"). ברמה הפרקטית מוביליות חברתית נמדדת ביכולת לחזות את הכנסתו של הדור הנוכחי על בסיס ההכנסה של הדור הקודם: ככל שהניתוק גדול יותר, המוביליות גדולה יותר. כלומר אם הסבא היה עני, לא בהכרח שהנכד יהיה עני. הונגריה נמצאת במקום האחרון ב־OECD במוביליות חברתית, כאשר למשק בית המשתייך לעשירון התחתון נדרשים שבעה דורות כדי להגיע להכנסה הממוצעת לעומת ממוצע של 4.5 ב־OECD.
הנה עוד פרמטרים הקשורים לפיתוח שבהם הונגריה בולטת לרעה. הראשון, פער השכר בין גברים לנשים הוא מהגבוהים במערב — 17.3% לעומת 12.7% בממוצע ב־OECD; השני, שיעור בעלי תואר ראשון הוא מהנמוכים במערב, רק 29% לעומת 41% בממוצע ב־OECD. גם ההשקעות במו"פ נמצאות הרחק מהממוצע במדינות המפותחות – 1.6% מהתמ"ג לעומת 2.7% ב־OECD.
גם מנועי הצמיחה של הכלכלה ההונגרית נמצאים בבעיה. קצב התפתחות הפריון הוא אחד המדדים החשובים לקביעת רמת החיים של האזרח (השכר שלו) ותרומתו למשק. עד 2005 היה קצב גידול הפריון של הונגריה מהמהירים במזרח אירופה, שני רק לצ'כיה. החל מ־2014 הוא הפך להכי איטי בקבוצת הייחוס שלה. חלק מבעיית הפריון קשורה להיעדר תחרותיות, שמאפיינת את המדינה. גם בפרמטר הזה הידרדרה הונגריה למקום האחרון ב־OECD בשנים האחרונות. מדד "היקף הדומיננטיות בשוק", המשמש את רוב הארגונים הכלכליים הבינלאומיים להערכת רמת התחרות, מתייחס לנתח השוק שחברה או קבוצת חברות מחזיקות בשוק מסוים. הונגריה מבחינה זו היא השוק הכי ריכוזי במערב. "שיעורי הכניסה וההישרדות הנמוכים של עסקים חדשים קשורים ככל הנראה לעמדה הדומיננטית של כמה חברות. זה, בתורו, מגביל את הלחץ התחרותי על חברות קיימות ותורם לעובדה שגם פעילויות החדשנות וגם מו"פ במימון פרטי נמוכים בהשוואה למדינות האיחוד האירופי (35% פחות) וה־OECD", נכתב בדו"ח. זה קשור גם לעובדה כי מספר המקצועות המפוקחים בהונגריה הוא הגבוה באירופה. עוד נתון מטריד לגבי הקטר היצרני: שיעור האשראי הבעייתי בהונגריה הוא השני הגבוה בעולם המערבי אחרי יוון.
כמו בכל משטר פופוליסטי, גם התמונה הפיסקאלית של הונגריה נראית עגומה. ראשית כל, בארבע השנים האחרונות (2023-2020) הגירעון הממשלתי היה גבוה מ־6% תמ"ג - גירעון לא סביר בהיקפו ובעיקר במשכו. הבעיה הגדולה ביותר היא שראש הממשלה אורבן דוחה רפורמה דחופה במערך הפנסיוני ההונגרי. יש מי שיזהו כאן תופעה מוכרת בהנהגה הישראלית של דחיינות כרונית. לפי הדו"ח, הונגריה תתמודד עם הגידול הרביעי בגודלו בהוצאות הקשורות לפנסיה באיחוד האירופי, רובו כבר בעוד שש שנים. הדבר מאיים להזניק את החוב הממשלתי ל־100% תמ"ג כבר בעוד 15 שנה ול־200% תמ"ג ב־2060 (תרחיש לא סביר שכן הונגריה תפשוט רגל הרבה לפני כן). החוב כעת עומד על 75% תמ"ג וכדי להחזיר אותו לפסים סבירים של 50%, הממשלות יצטרכו לנהל עודף תקציבי של כ־1.3% תמ"ג מהשנה הבאה ועד 2060.
וישנה עוד בעיה שעולה מהדו"ח: מדיניות הרווחה של הונגריה לא יעילה – וגם זה מאפיין בולט במשטרים פופוליסטיים, שמפזרים כספים ללא הבחנה. רק 17.4% מהכספים המיועדים לרשת הביטחון החברתי מגיעים לשני העשירונים הנמוכים – כאשר הממוצע ב־OECD עומד על כ־23%.
הדו"ח של ה־OECD מתאר מדינה מושחתת, כלכלה תקועה ואף דועכת, שסובלת מפיגורים קשים בתחומים קריטיים, ועוד לא נגענו בפרמטרים סביבתיים שמעלים תמונה קודרת. גם אם שורשיהן של ההתפתחויות קודמים להפיכה של אורבן, אין ספק שהיא החריפה אותן. התמונה הזו חייבת להוות תמרור אזהרה לישראל, קל וחומר כאשר להונגריה יתרונות גדולים עלינו: היא איננה מאותגרת ביטחונית, שיעורי עוני יחסי ואי־השוויון בה נמוכים יחסית, שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה גבוהים יותר, וציוני פיזה של התלמידים ההונגרים כמעט זהים לממוצע ב־OECD. אחרי 7 באוקטובר, כאשר ברור כי האתגרים הביטחוניים והחברתיים הם עצומים, מישהו בממשלת ישראל חייב להתעורר ולחשב מסלול מחדש בכל הקשור לשמירה על המוסדות הדמוקרטיים.
