עשרות אלפים הפגינו ברחבי הארץ נגד הממשלה; ראש השב"כ לשעבר הזהיר מאיום קיומי
עשרות אלפים הפגינו ברחבי הארץ נגד הממשלה; ראש השב"כ לשעבר הזהיר מאיום קיומי
עוד מוצאי שבת של הפגנות נגד הממשלה. בקפלן טענו למחאה הגדולה ביותר מאז 7 באוקטובר - והכריזו על "שביתת אזהרה" ביום חמישי. עימותים עם פרשים מול מצודת זאב, שם הועלה באש מיצג "הבית בוער". ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין קרא לבכירי הליכוד: "תצילו את המדינה". הסופר דויד גרוסמן הקריא שיר: "הזמן לקום, לחיות. להיות לעם או לא להיות"
כמו בכל מוצאי שבת בחודשים האחרונים, המוני ישראלים הפגינו אמש ברחבי הארץ בדרישה להקדמת הבחירות ופירוק ממשלת נתניהו בצל התמשכות המלחמה - והעובדה שהחטופים מוחזקים כבר 260 ימים ברצועת עזה. ההפגנה המרכזית נערכה בצומת קפלן בתל אביב, במקביל לעצרת בכיכר החטופים, ונאם בה ביתן היתר ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין - שתקף בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו והזהיר שישראל עלולה להגיע תחת הנהגתו לאיום קיומי. גם הסופר דויד גרוסמן נאם, והקריא שיר ארוך שהמסר שלו היה לצאת לרחובות ולהפגין.
בקפלן הפגינו רבבות בני אדם, והמארגנים טענו כי מדובר ב-150 אלף איש. לדבריהם, המחאה בקפלן אמש הייתה הגדולה ביותר מאז 7 באוקטובר. בהמשך התאחדה ההפגנה עם מחאה שערכו כמה מקרובי החטופים סמוך לשער בגין של הקריה, ומאות פתחו בצעדת מחאה לעבר מצודת זאב ברחוב קינג ג'ורג' - שם שרפו מיצג בדמות בית, כמשל לכך ש"הבית בוער". בהמשך פרצו עימותים מול המשטרה, שמנסה לפנות בכוח - עם פרשים - את המפגינים שחוסמים את הכביש בקינג ג'ורג'.
הפגנה בבגין נאמה לראשונה אילנה גריצווסקי, בת זוגו של החטוף מתן צנגאוקר, שנחטפה גם היא ב-7 באוקטובר וחזרה בעסקה הראשונה אחרי 55 ימים בשבי. "נמאס לי, אני מרגישה נבגדת מהממשלה", אמרה אילנה - וסיפרה כי אף שר לא טרח להתקשר אליה.
אחד ממנחי העצרת בקפלן הבטיח שבשבוע הקרוב הפעילים "יעלו הילוך", בתקווה שבקרוב יפגינו מיליון ישראלים ברחובות. "ביום חמישי הקרוב נצא לשביתת אזהרה, ליום התנגדות מלא", הכריז המנחה אור שנייברג - ממובילי ארגון "דורשינוי" וקצין במילואים שנפצע קשה בחאן יונס. "קחו יום חופש, תשיגו בייביסיטר. לא הולכים לעבודה וללימודים. מצביעים ברגליים. כי אין שום אפשרות אחרת".
בקפלן נאם כאמור ראש השב"כ לשעבר דיסקין, שתקף בחריפות את ראש הממשלה נתניהו, האשים כי הוא המנהיג הכושל והגרוע בכל תולדות המדינה, והזהיר מפני איום קיומי של ממש. דיסקין קרא לבכירים בליכוד כמו יואב גלנט, ניר ברקת, ישראל כ"ץ ואבי דיכטר "להציל את המדינה מחורבן" - והאשים כי קידום חוק הפטור מגיוס על ידי נתניהו בשעת מלחמה הוא "מהלך הזוי", שמוכיח כי ראש הממשלה "משוכנע שאם הוא לא יהיה המלך, לנו, נתיניו, לא מגיעה הממלכה".
בתום העצרת בקפלן, היא התאחדה כאמור עם המחאה של כמה מבני משפחות החטופים ליד שער בגין בקריה, שם נאמה אילנה גריצווסקי, בת זוגו של החטוף מתן צנגאוקר - וסיפרה על השבי שהיא עצמה חוותה. "קוראים לי אילנה גריצווסקי, נחטפתי באכזריות בשבעה באוקטובר. בלסת פצועה, עגן מפורק ואיבדתי את השמיעה באוזן שמאל. נחטפתי כשמסביבי הכול בער, השכנים בקיבוץ צעקו לעזרה בזמן שמחבלים מובילים אותי לעזה על אופנוע", סיפרה.
"חמישים וחמישה ימים הייתי מוחזקת בידי מפלצות אדם. החברים שהיו איתי עוד שם, מתן צנגאוקר, בן זוגי, עוד מוחזק שם - ואני לא יודעת מה עלה בגורלו. שמעתי כל הפצצה, בכל רגע הרגשתי שאני הולכת למות. ההדף של ההפגזות הרעיד כל מבנה שהייתי בו, ומהצד השני בכל רגע חווינו התעללות נוראית מצד המחבלים. איבדנו תקווה, חוסר אונים, לא ישנו, לא אכלנו רק פחד וחרדות הציפו אותנו. ואז ראינו מהשבי את ההפגנות והעצרות, המוני אנשים יוצאים לרחובות - זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שלא שוכחים אותי. שיש מי שנלחם עלינו. הרגשנו שיש לנו שוב תקווה".
"מאז שהשתחררתי הגוף שלי פה והנפש עוד שם, נאלצתי להפוך למישהי אחרת שאני עוד לומדת להכיר - חלק גדול בי עוד מוחזק בשבי החמאס והוא מנהל אותי 24/7 ואיתו עוד 120 חטופים. נמאס לי! אני מרגישה נבגדת על ידי הממשלה! אף שר לא טרח להתקשר ולשאול לשלומי! עבור בן גביר הייתי טובה מספיק לשבת במנהרות אבל לא מספיק בשביל להיפגש איתי נתניהו אמר שהפגנות מחזקות את החמאס אבל הן בעצם מחלישות את נתניהו. שרה נתניהו אמרה להגיד תודה שהחזירו את החטופים, ואני אומרת בושה! בושה שהפקרתם אותי, בושה שאתם מפקירים את החטופים כל כך הרבה ימים שם! בושה על ממשלה שבגדה בי, שבוגדת בכל שאר החטופים כבר 260 ימים".
אילנה הוסיפה: "נולדתי במקסיקו למשפחה יהודית-ציונית. בגיל 16 עליתי לבד. למדתי ושירתתי בצבא כי האמנתי שיהיה לי פה טוב יותר. גם אחרי שחמאס טבח בנו, גם אחרי שנחטפתי, אני עדיין מאמינה שיכול להיות פה טוב יותר. שיש אנשים חזקים שנאבקים יחד איתי בשביל להחזיר הביתה את בן זוגי מתן ואת כל החטופים. ואני יודעת, שהחטופים רואים אותנו, שומעים אותנו וזה מה שמחזיק אותם בשבי! ואני רוצה לקרוא מפה לשאר החטופים שחזרו - הצטרפו אלינו לרחובות. בואו להפגין איתנו.
"כשהטראומות שלי צפות, כשהחרדות מגיעות אני לוקחת נשימה עמוקה ונזכרת שאני לא לבד, נזכרת שיש ציבור גדול שנאבק יחד איתי ומחזק אותי... אתם הכוח שלי, אתם הכוח של החטופים. מתן, תלתלים יפים שלי, אני כל כך מתגעגעת אליך. אני רוצה שתדע שאנחנו חזקות. שעם האמא הלביאה, האחיות המדהימות וג'ינה היקרה, אנחנו נחזיר אותך. אני מתגעגעת לקפה ומאפה בארומה, לטיולים בשבת. אנחנו כולנו נאבקים ומחכים לך בבית. זה קרוב, בקרוב תחזור אלינו. אני יודעת את זה. רק תישאר חזק בשבילנו. כמו שאתה יודע. שנוכל להמשיך את הסיפור שלנו. אני אוהבת אותך".
בפתח נאומו אמר דיסקין, שכיהן כראש השב"כ בין 2005 ל-2011: "במשך שבועות רבים דחיתי את הפניות להצטרף למחאה. משהו עמוק בתוכי אמר לי שעוד לא הגיעה העת, שאולי באמת לא נכון להחליף ממשלה תוך כדי מלחמה, ושהאחדות חשובה עכשיו מכל. אולם אני מוצא את עצמי נדהם, כל יום מחדש, מאוזלת ידה של הממשלה, מניהול המלחמה הכושל, משקר הניצחון המוחלט, מהבריחה המוחלטת מאחריות, מהרס היחסים האסטרטגיים עם ארה"ב ואולי יותר מהכל - מהחמצת כל הזדמנות להחזיר את אחיותינו ואחינו החטופות והחטופים, ההולכים ונמקים בשבי החמאס".
"אולם מסתבר שמתחת לכל שפל מדרגה, יש עוד גרם מדרגות שלם", הוסיף דיסקין. "מסתבר שראש הממשלה הכושל והגרוע ביותר בתולדות המדינה, הוביל אותנו בעשור האחרון אל תוך משבר אסטרטגי רב-מימדי, הן בתחום ביטחון הפנים, הן בתחום הביטחון האזורי, והן בתחום הבינלאומי. התלכדות כל מימדי האיומים הללו גם יחד, עלולה להביאנו אל הסף הקיומי בטווח הזמן המיידי".
דיסקין אמר כי בשל האיומים החמורים החליט להגיע לקפלן, "ולהסביר עד כמה מורכב וחמור המשבר – אולם בה בעת גם להסביר שיש דרך לצאת מהמצב הזה". הוא פירט את האיומים לפי ראות עיניו, בזירות השונות: "מעולם לא היינו עם גבולות פרוצים ומחוררים, עם כמויות אמל"ח בלתי חוקי בתוך גבולות המדינה המאיימות על הביטחון הלאומי, עם פשיעה מאורגנת ודמי חסות בכל רחבי המדינה, עם אזורים שלמים במדינה בהם איבדנו את המשילות, ועם משטרה מוחלשת ומותשת.
"מעולם לא היינו במצב של נגישות מבצעית בכל איו"ש, ולמרות הכל על סף אובדן שליטה ביטחונית, שמחייב אותנו לפשיטות חוזרות ונשנות, לסיכולים ממוקדים מהאוויר ולאמצעים דרסטיים נוספים. מעולם לא היינו באובדן שליטה מוחלט על הקנאים המשיחיים באיו"ש שעושים כרצונם תחת חסותם של השר לענייני מדינת יהודה בצלאל סמוטריץ' ושר החידלון הלאומי בן גביר, ומביאים להידרדרות בלתי נשלטת.
"מעולם לא קרה ששימרנו במשך שנים, בהחלטה אסטרטגית תלושה של ראש הממשלה הכושל, ארגון טרור איסלאמי פונדמנטליסטי רצחני כמו החמאס, ואף סייענו להזרים כספים אליו. עם השלכות הטעות הבלתי נתפסת הזו נפגשנו בשבעה באוקטובר. מעל לכל, מרחף הצל של איראן, אותה הצליח ראש הממשלה באווילות אסטרטגית, לשחרר ממחויבותה להסכם הגרעין, ומאז היא בריצת אמוק לפצצה, תוך שהיא מהדקת סביבנו 'טבעת אש' באמצעות בני בריתה מתימן דרך עיראק, סוריה ולבנון.
"מעולם - מעולם - לא היינו עם הרתעה מוחלשת כל כך, עם צבא ומערכת ביטחון שאינם מותאמים לאיומים החמורים המתלכדים, שמשוועים לעוד אוגדות, חטיבות וגדודים. אז מה עושה אל מול המשבר הנורא הזה ראש הממשלה הכושל ביותר בתולדות המדינה, בסיועם של חבריו לקואליציית הבלהות? הוא מעביר את חוק ההשתמטות מגיוס, ותוקע סכין ארוכה וחדה עמוק בגבם של טובי בנינו, לוחמי הסדיר והמילואים, אלו שנלחמים, נפצעים ונהרגים כמעט מדי יום ביומו. אלו שהותירו מאחוריהם משפחות מודאגות ועסקים קורסים, חלקם כבר מעל ל-200 יום".
ראש השב"כ לשעבר פנה כאמור לבכירים לבכירים בליכוד - יואב גלנט, ניר ברקת, ישראל כ"ץ, אבי דיכטר - ואמר להם: "אתם שהייתם מפקדים ולוחמים בעברכם. האם זו תהיה מורשתכם? האם זו תהיה מורשתך - יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון? האם זו תהיה מורשתך - חיים כץ, מי ששולט במנגנון הליכוד? אתם הרי יודעים היטב כי סקרי העומק מצביעים על כך שקרוב ל-70% ממצביעי הליכוד, מתנגדים לחוק ההשתמטות מגיוס. אני קורא לכם להתעורר ולהציל את המדינה מחורבן".
לדברי דיסקין, "מהלך הזוי שכזה, בתקופת המשבר החמור ביותר בתולדות המדינה, יכול להוביל רק מי שמשוכנע שאם הוא לא יהיה המלך, לנו, נתיניו, לא מגיעה הממלכה. אז יש לנו חדשות בשבילך ביבי. אנחנו לא נתיניך. קצנו לחלוטין בשקריך, בנרקיסיסטיות שלך, ביוהרה האינסופית, ובניתוק המוחלט שלך מהמציאות".
דיסקין הביע בדבריו תקווה לשינוי הדרך, ואמר כי דרישת המפגינים היא "מנהיגות אחרת: מנהיגות מובילה ומאחדת, מנהיגות שלוקחת אחריות, מנהיגות אמפתית לשכול, מנהיגות שיודעת להזדהות עם כאבן הנורא של משפחות החטופים ולהכיל אותו. מנהיגות אנושית, מנהיגות שמאוהבת בעמה - ולא בעצמה. האיומים על המדינה בימים אלו הם על הסף הקיומי, ואנחנו חייבים בבהילות ממשלה חדשה, לגיטימית ושפויה. ממשלה שתתחיל מיידית בתיקון".
ראש השב"כ לשעבר קרא לבחירות באופן מיידי, כדי להוביל לממשלת אחדות לאומית, "ללא המנהיג הכושל ביותר בתולדותינו, ללא קיצוניים וללא משיחיים", ופירט גם כיצד לדעתו עליה יהיה לטפל באתגרים השונים הניצבים בפני המדינה. הסוגיה הראשונה לדבריו היא סוגיית החטופים, אותה יש לדבריו לפתור באמצעות "הסדר שיתבסס על הפרמטרים הבאים: פירוז הרצועה מאמל"ח, הפסקת ההברחות בציר פילדלפי, ניהול הרצועה ושיקומה האזרחי, הקמת רצועת ביטחון מסביב לרצועה".
הסוגייה השנייה לדברי דיסקין היא החזרת הביטחון בגבול הצפוני, "בהסדר מדיני או במלחמה, באופן שיאפשר את החזרת המפונים לבתיהם תוך שיקום היישובים". הסוגיה השלישית - "קידום מיידי של האפשרות לנורמליזציה עם סעודיה ולברית הגנה אזורית כנגד איראן, תוך הסכמה לדון בתנאים שיאפשרו בהמשך את הסדרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני".
הוא דרש גם הקמת ועדת חקירה ממלכתית, "אשר תבחן לעומק את ממשק הדרג המדיני והביטחוני, ואת האסטרטגיה של נתניהו שהובילה אותנו למשבר על סף הקיומי", וכן "בנייה מיידית" של הצבא, השב"כ, המשטרה והמוסד להתמודדות עם האיומים השונים, "על בסיס תפיסת ביטחון לאומי חדשה ומותאמת לאתגרים העדכניים". עוד דרש דיסקין "לשקם" את המשטרה, כדי להיאבק בפשיעה ולהחזיר את המשילות, לשקם את הלגיטימציה הבינלאומית למדינת ישראל – ו"טיפול מיידי בשוויון מלא בנשיאה בנטל בחברה הישראלית".
את נאומו הנוקב סיכם דיסקין בקריאה לישראלים לצאת לרחובות: "חברים וחברות, אלו שעדיין מהססים. לא נותר עוד זמן להציל את המדינה! הצטרפו למחאה להחלפת הממשלה. צאו לרחובות עד שיוחלט על בחירות מיידיות ועל הקמת ממשלה חדשה! אני מתחייב להיות כאן עימכם, עד שנחזיר את השפיות למדינה, ועד שנביא את השינוי המיוחל!! זה הצו 8 האזרחי שלנו. של כולנו. אין לנו ארץ אחרת, אבל הגיעה העת שתהיה לנו מדינה אחרת".
הסופר דויד גרוסמן נאם כאמור גם הוא, והקריא לאלפי המפגינים שיר ארוך ובו מסר דומה לדבריו של דיסקין - לצאת ולהפגין ברחובות. את השיר כתב גרוסמן כצורת שיחה בין בני משפחה, ובבית האחרון כתב: "עכשיו זה רגע אחרון, נהם הבן, וגם אם זה נשמע כמו קלישאה, כלומר 'כלי לשעה', הרי ממש כעת הכללים נכתבים: אנשים שנעזבו - עוזבים. אנשים שננטשו- נוטשים. דבר אלי, אבי, תנשים, אני הולך ומזדקן, אבי, אני על הקרשים, עייפה נפשי לסבבים, עייפה. תן לי תקווה, תן לי סיבה.
"אתה שותק, אבי, אוֹמַר זאת במקומך: עכשיו הזמן להילחם, אנשים, נשים - עכשיו הזמן לצאת לרחובות ולכבישים. ויש למען מי להילחם, ויש על מה. כי מתנה כזאת, מהחיים, לא נקבל שוב לעולם ולא תצמח לנו שוב מדינה מתוך המְדָנים. ויש למען מי להילחם, הכול כעת תלוי בכם, עכשיו הזמן לקום, לחיות. להיות לעם או לא להיות. להיות אדם או לא להיות. ויש למען מי, ויש למען מה, והכול תלוי על בלימה".
ההפגנה בקפלן נפתחה עם דקת דומיה לנופלים ולחללים במלחמה, ובהמשך נשאה את שירת התקווה הזמרת אפרת גוש. גם ענת נסים, שעקורה כבר שמונה חודשים מביתה בקיבוץ שניר שבאצבע הגליל, נאמה בקפלן. את ההפגנה הנחתה, לצד אור שנייברג, גם גל פיחוביץ' - אם למילואימניק בעזה שגרה בעוטף עזה והינה ממייסדי תנועת "קומו". בקפלן נצפה הערב גם ד"ר אודי בהרב - הרופא שנעצר בהפגנה קודמת בקפלן לפני כשבועיים - ותועד מעניק טיפול רפואי לאחד המפגינים.
70 מוקדי מחאה: "נתניהו אוהב את ישראל - רק על-תנאי"
הפגנות הערב נערכות בכ-70 מוקדים ברחבי הארץ, וכ-3,000 מוחים גם ליד בית משפחת נתניהו בקיסריה. "הדחה עכשי!", צעקו שם המפגינים, שנשאו לפידים. רגע לפני ההפגנה בקיסריה, עוכבו לחקירה שני פעילים בחשד שצילמו באזור בית משפחתו של ראש הממשלה - והם חשודים בפגיעה לכאורה בביטחון המדינה. אחד המעוכבים שוחרר תוך זמן קצר.
האלפים בקיסריה התאספו תחילה בשדרה הראשית ביישוב - שדרות רוטשילד - שם הניפו את תמונות החטופים ודרשו עסקה מיד: "פידיון השבויים ניצחון למדינה", "הם טרם שבו גם אתה לא תגיע לפה״, צעקו. כוחות גדולים של משטרה נפרסו שם לפני תחילת המחאה.
גם בחיפה נערכה הפגנה גדולה, בצומת חורב, ושם נאם הסופר איל מגד. "רה"מ נתניהו הוא האויב הגדול ביותר שלנו", הוא תקף. "הצעתי לנתניהו אחרי אסון 7 באוקטובר לפנות את מקומו. לא תיארתי לעצמי שהוא ירחיק לכת. כל החלטה שהוא מקבל, כל אמירה שלו, הם שקר וכזב. תכליתו האמיתית של נתניהו היא להחריב את הבית. התוכנית השטנית הזו מתגשמת במלואה. נתניהו נוקם את נקמתו בעם שבעצם הוא בז לו. הוא אוהב את המדינה רק על תנאי. מוקיר רק כוח ושלטון. הוא חסר בושה, עירום ממצפון, מקריב בדם קר חיי חיילים". לדברי מגד, "כשנתניהו צוחק בקול בכנסת ביום בו נהרגים חיילים בעזה, זהו צחוק של שמחה לאיד, צחוק של ניצחון מוחלט עלינו. זו תוכניתו - לא להשאיר פה זכר מלבד הצורר הגדול ביותר שקם לנו".
בחיפה נאמה גם ליהיא לפיד, רעיית ראש האופוזיציה, שאמרה בין היתר: "260 ימים עברו מאז האימה, ואומרים לנו לא להפגין כי מלחמה. אבל אנחנו חייבים. כדי שיום אחד זה ייגמר. כי יום אחד צריך להפסיק לחיות כאן בפחד".
בהפגנה בצומת רעננה נאמה בין היתר אילה מצגר, כלתו של החטוף יורם מצגר ז"ל. "אם למעשה אין כבר מלחמה, למה החטופים עוד לא חזרה בבית?!", תהתה בזעם. "ממשלת ישראל מפקירה - ואני מרגישה נבגדת", אמרה.
אלפים הפגינו הערב גם בכיכר פריז בירושלים. צבי זוסמן, אביו של לביא זוסמן שנפל בקרבות, נאם שם: "בשעה קשה זו על אזרחי ישראל להתאחד בדרישה כלפי נבחריה להקדמת הבחירות. הקריאה שלי היא לכינון ממשלה על בסיס הסכמות רחבות, ועדיף שכזו תקום גם בתקופה שלפני קיום הבחירות. כי אין לנו את הפריבילגיה להמתין אף לא רגע אחד. אנחנו צריכים אתכם הפוליטיקאים האמיצים, שעדיין מאמינים בדרך הישרה, וחשובים להם האזרחים המדינה והדרך - על הצדדים להגיע יחד למועד מוסכם וקרוב לבחירות. אני מצפה מהמרכז הרדיקלי לפעול באופן רדיקלי, כי אנחנו רדיקלים כשזה מגיע לחובה לפעול בהסכמות רחבות".
בנתניה מחו כ-1,500 איש. גם בהרצליה הפגינו, ושם נאמה בין היתר ליאורה אילון, בת 71 מכפר עזה ששרדה את הטבח ב-7 באוקטובר - כשהתחבאה במקלט עם ארבעה מבני משפחתה. זאת, בזמן שבנה טל נורה ונהרג עת מילא את תפקידו כמפקד כיתת הכוננות של הקיבוץ.
"64 חברים וחברות שלי מהקהילה שלי בכפר עזה נרצחו. 19 מיקירינו, נחטפו לעזה. 5 עדיין שם, שתי נשים צעירות, שני אחים תאומים, סבא. מה עוד צריך לקרות כדי שנבין את עומק השבר? מה עוד צריך לקרות כדי שנבין שנכבשנו? שאנחנו שבויים? שאנחנו האויב של מדינה שנשלטת בידי קומץ קיצונים, שמכתיבים את סדר היום, את התודעה, את מה מותר ומה אסור לומר בפרהסיה?", שאלה אילון.
"ואתם יודעים מה? אם אנחנו שותקים, אנחנו משתפים עם זה פעולה. אני קוראת לכולנו מעל הבמה החשובה הזו. אל תשתקו. תמשיכו לצאת לרחובות. אל תוותרו. בואו לא נוותר על המדינה שלנו. יש לנו זכות עליה. בואו לא נפקיר אותה בידי השלטון המושחת והקיצוני הזה. אסור לנו להתייאש. אין לנו את הפריבילגיה הזו. וכמו שאמר נדב גולדשטיין, זכרו לברכה, התקווה מתה אחרונה".
ההפגנות במוצאי השבת נערכות בתום מה שפעילי המחאה מכנים "שבוע התנגדות", שבמהלכו היו הפגנות ענק וטענות לאלימות משטרתית קשה בירושלים, חסימות כבישים מרכזיים וגם הפגנה גדולה ביום חמישי ליד בית נתניהו בקיסריה (יממה אחרי הפגנת אוהלים של מפונים מהצפון ליד הבית).
ערן שוורץ, מנכ"ל מטה המאבק "חופשי בארצנו", ממארגני ההפגנה בקפלן, מסר לפני תחילתה: "הגל האדיר של המחאה בשבוע האחרון מוכיח שהציבור הישראלי מבין - זה הזמן לבחירות. ממשלת נתניהו איבדה כל לגיטימציה להמשיך ולשלוט. היא הפקירה את תושבי הצפון ואת תושבי הדרום, הזניחה את החטופים, ומובילה את המדינה לתהום. נצא כולנו לרחובות בכל רחבי הארץ עם דרישה אחת ברורה - קביעת מועד לבחירות מיידיות. זו לא רק זכותנו, זו חובתנו האזרחית. נמשיך להגביר את הלחץ עד שהממשלה תבין - העם דורש בחירות עכשיו!".
