חדלות פרעון – חקירות ותביעות על קריסת החברה
חדלות פרעון – חקירות ותביעות על קריסת החברה
פסיקת בית המשפט העליון מחזקת את יכולת הנושים לתבוע את האחראים לקריסת החברות
בפסק דין תקדימי, הסיר בית המשפט העליון לפני כחודש, את אי הבהירות בארבע סוגיות מרכזיות הקשורות לחברות חדלות פרעון. הפסיקה מעגנת את יכולתם של נושים לפעול במשותף באמצעות בעלי תפקיד, לחקור את נסיבות קריסת החברה ולהיטיב את נזקיהם.
בעת קריסתה של חברת ברוקלנד, אשר ניהלה עשרות פרויקטים למגורים בברוקלין, נותרו נושיה - מחזיקי אגרות החוב שלה ומשקיעים פיננסיים נוספים אשר השקיעו בפרוייקטים של החברה, מול שוק שבורה. בהמשך לחקירת נסיבות קריסת החברה, המחו הנושים את זכויות התביעה שלהם לידי "נאמן תביעות", אשר יחד עם בעל התפקיד שמונה במסגרת הסדר הנושים של החברה, הגישו תביעה על סך 100 מיליון ₪ כנגד בעלי השליטה, נושאי המשרה ורואי החשבון של החברה, בגין אחריותם לקריסה ורשלנותם בניהול ופיקוח על החברה.
בשנים האחרונות היינו עדים לנסיונות חוזרים ונשנים מצד נתבעים בתביעות לאחריות לקריסת חברות (דירקטורים, רואי חשבון, חתמים ובעלי שליטה), להקשות על בעלי תפקיד שמונו לחקור את נסיבות הקריסה ולממש את יכולת הנושים לקבל שיפוי על נזקיהם. כך לדוגמא, אימצו בתי המשפט ואף הרחיבו את "הגנת שיקול הדעת העסקי" העומדת בתנאים מסוימים לנושאי משרה וניסו להגביל את יכולת בעלי תפקיד לחקור את נסיבות הקריסה. במקביל, שורה של פסיקות סותרות בבית המשפט הכלכלי, העלו ספקות ביחס ליכולת לרכז את זכויות התביעה בידי בעלי תפקיד ולגבי זכותם לחקור את נסיבות קריסת החברה.
פסק הדין המפורט בעניין ברוקלנד (פרי עטו של השופט גרוסקופף ובהסכמת השופטים הנדל וקרא), קיבל את ערעור בעלי התפקיד וביטל את החלטת בית המשפט המחוזי אשר מחק על הסף את התביעה נגד רואי החשבון. פסק הדין מעגן ומסדיר את הכללים שמאפשרים לנושים לפעול באופן יעיל לחקירה ומיצוי מיטבי של זכויות התביעה שלהם.
"נאמן תביעות" – לראשונה בישראל, מכיר פסק הדין בתפקידו ומעמדו של "נאמן תביעות" (המקובל מאוד בהליכים מקבילים בארה"ב (Claims Trustee, אשר הנושים ממחים לו את מלוא זכויות התביעה שלהם ומאפשרים לו לפעול מטעמם במטרה לייעל ולמקסם את ההליכים המשפטיים במטרה להיטיב את נזקהם כתוצאה מהקריסה. פסק הדין מבהיר ומסדיר את השילוב והשיתוף בין הנאמן או מפרק החברה אשר מקבל לידיו את זכויות התביעה של החברה עצמה, לבין נאמן התביעות שמקבל לידיו את זכויות התביעה של הנושים.
"המחאת זכויות התביעה" – פסק הדין מבהיר סופית כי המחאת זכויות התביעה מהנושים לנאמן התביעות, ככל שהיא מבוצעת במסגרת אישור הסדר נושים לפי חוק חדלות פרעון או לפי סעיף 350 לחוק החברות – תחשב כהמחאה כשרה "על פי דין", ומשכך המגבלה הארכאית על המחאת זכויות תביעה לפי סעיף 22 לפקודת הנזיקין לא תחול עליה.
"סמכות בעלי תפקיד לחקור את נסיבות קריסת החברה" – פסק הדין דחה את טענת רואי החשבון הנתבעים כי המחאת זכויות התביעה לבעל תפקיד שיש בידיו סמכויות חקירה יוצר לו כפל כובעים ויתרון בלתי הוגן כלפי הנתבעים. סמכויות החקירה, לפי פסק הדין, מיועדות לתת לבעל התפקיד את הכלים לברר מה הן הנסיבות שהובילו את החברה אל עברי פי פחת (הכרחי בחברה חדלת פרעון היות והמידע נמצא אצל הנתבעים הפוטנציאליים), ואין הצדקה להימנע מלעשות שימוש באותו מידע לניהול תביעה כנאמן תביעות הנושים.
"עדיפות נאמן התביעות על פני תובענות ייצוגיות" – פסק הדין קובע כי ספק אם מנגנון התובענה הייצוגית יעיל ואפקטיבי יותר ממנגנון המחאת הזכויות על ידי הנושים, במיוחד בשים לב לכך שמדובר במנגנון המופעל בפיקוחו של בית המשפט לחדלות פרעון.
בכל אחת מקביעותיו אלו, מחזק פסק הדין את יכולתם של נושים לפעול במשותף לבירור נסיבות הקריסה ולמיקסום היכולת להיטיב את נזקיהם כתוצאה מקריסת החברה, והכל באמצעות בעלי תפקיד שממונים לשם כך ובפיקוח בית המשפט של חדלות פרעון.
*הכותבים הם נאמן התביעות של נושי ברוקלנד ובאי כוחו
