ניתוחחוק ההשתמטות: החרדים משחקים ביעדים ואין מי שיציב להם גבול
ניתוח
חוק ההשתמטות: החרדים משחקים ביעדים ואין מי שיציב להם גבול
היעד המינימלי לגיוס חרדים צריך לעמוד לפחות על שליש מבני ה־18 - כפול מ־2,500 המתגייסים שהציעה הממשלה. אך הניסיון מוכיח שרק אם יוטלו סנקציות מרתיעות תיתכן עמידה ביעדים. למשל, אי־עמידה ביעדי הגיוס תקצץ שליש מתקציב הישיבות הגדולות בכל שנה
יעד הגיוס האחרון שנקבע לחרדים היה 3,200 ב־2016 וזה היה כשליש ממחזור בני ה־18 החרדים. לכן הדיון בקואליציה על נסיגה ליעד של 2,500 הוא לעג לרש. 2,500 יכול להיות היעד לגיוס בשנת הגיוס הנוכחית 2023, שמסתיימת ביוני הקרוב. אם משתמשים בעיקרון של שליש המחזור, הרי שהיעד שיש לקבוע לשנת הגיוס הבאה 2024 צריך להיות לפחות 4,500 חיילים. זו גישה מאוד מקלה משום שהיא מכירה בכך שהפסדנו שמונה שנים שבהן גיוס החרדים לא גדל.
1. שאלה גדולה היא למה בכלל מדברים על יעדי גיוס ולא על מכסות פטורים, כלומר למה סופרים מלמטה ולא מלמעלה. סביר להניח שהיתה הסכמה רחבה בציבור למכסת פטור של 20%-10% מתלמידי הישיבות, עילויים ומתמידים שהיתה שווה היום בין 1,400 ל־2,800 איש במחזור, כלל לא מעט. אבל כיוון שהכוח הפוליטי החרדי כל כך חזק, הם אוכפים את עקרון זכות הפרט החרדי להשתמט. מאחורי העיקרון הזה עומדת התפיסה שהצבא הוא ארץ גזירה שבה יוצאים לתרבות רעה ולכן אין גורל גרוע מגיוס. שיח היעדים שנוצר כתחליף למכסות הוא בעייתי, משום שהוא משמר את הנורמה שמי שמתגייס הוא נפל וכישלון. מבחינת החברה החרדית הוא המשתמט או הפראייר.
הבעיה השנייה היא כמובן שהממשלה מתכוונת ליעדים לא מחייבים. הסנקציות שהממשלה מציעה, שאם לא יעמדו ביעדים יורידו בעוד כמה שנים קצת כסף לישיבות, לא יגייסו איש. יעדים מחייבים משמעותם שאם לא עומדים בהם - מגייסים צעירים חרדים לפי הגרלה, כמו שמקובל במדינות המערב להשלמת מכסות הגיוס. במצב הנוכחי הממסד החרדי עושה הכל כדי שהנושרים החרדים ימצאו מקלט בישיבות לייט לנושרים. אם היה חשש שיגויסו בהגרלה נערים שלא נשרו, אין ספק שהממסד החרדי היה מוצא דרך לעודד את הנושרים להתגייס. יעדים מחייבים פירושם שאם לא עומדים בהם לא מתקצבים יותר בכלל ישיבות גדולות (לרווקים חרדים).
2. יעדי הגיוס הראשונים נקבעו ב־2011 במסגרת הניסיונות למנוע פסילה של חוק טל ונקראו אז מטרות גיוס. היעד ל־2011 עצמה היה 1,200. זו היתה תקופה אופטימית שבה גיוס החרדים צמח במהירות והמטרות כמעט הושגו. אחרי ביטול חוק טל ובמסגרת הניסיונות ליצור תהליך גיוס אמיתי, קבעה הממשלה ב־2013 יעדים שהחלו מ־2,000 לשנת 2013 עד 3,200 ב־2016, התקדמות מתונה למדי. אבל ב־2015 עלתה לשלטון ממשלת נתניהו והחרדים שלא היה לה שום עניין לקבוע יעדים או לעודד גיוס חרדים. מאז אין יעדי גיוס.
כאמור, יעד הגיוס האחרון היה 3,200 ל־2016. על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה גודל מחזור בני ה־18 החרדים באותה שנה היה 10,165, כלומר 32%, כמעט כשליש. היום כשהמחזור עומד על 14 אלף יעד מקביל לשנת הגיוס 2024 (שמתחילה ביולי) צריך להיות 4,500, כמעט כפול מהבלון של 2,500 שהפריח ראש הממשלה. היועמ"שית גלי בהרב־מיארה הבהירה בהקשר זה שלא תגן על הממשלה בעתירות שהוגשו נגד הפטור מגיוס חרדים, אם לא יוגדרו מכסות גיוס שנתיות.
יודגש: מדובר רק בצבא ולא בשירות אזרחי. לשירות האזרחי יש ספירה נפרדת. מחזור הגיוס החרדי גדל ב־4.5% לשנה בערך. אם נוסיף להם גידול ריאלי מאוד מתון של 10% בשנה, כלומר תוספת של 15% לשנה, הרי שהיעד ל־2025 צריך להיות 5,100 ול־2025 5,900.
3. ב־2019 פרסמו בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה - נשיא המכון יוחנן פלסנר שעמד בראש ועדת פלסנר לשוויון בנטל, ראש תוכנית הביטחון והמשפט של המכון פרופ' עמיחי כהן וראש תוכנית החרדים ד"ר גלעד מלאך - תוכנית ליעדי גיוס שיעלו בקצב של 8% לשנה. על פי התוכנית הזו היעדים היו צריכים להגיע כבר ב־2023 ל־4,900. השאיפה לדבריהם היא שחצי מהמחזור החרדי יתגייס לצבא.
היום, המכון לדמוקרטיה מתנגד ליעדים. עמדת המכון היא ש"מתכונת זו נכשלה בעבר בגיוס חרדים ואנו סבורים שלאחר ה־7 באוקטובר והצורך בהגדלת כוח האדם של הצבא, התמדה בה תוביל לכישלון חמור יותר". פלסנר ומלאך הם שניים מהמומחים היותר גדולים לשאלת גיוס בחורי הישיבות. לכן לייאוש שלהם מהיעדים יש משקל לא מבוטל. במקום זה מציע המכון לבטל תוך 3 שנים את כל התקציב לישיבות גדולות לבני 24-18 שאינן מעודדות גיוס.
כיוון שהשיח הפוליטי כולל יעדים, המכון מציע שורת כללים כדי למנוע ספירה פיקטיבית של חרדים ולהבטיח שילוב של חרדים בשוק העבודה. בין הכללים: יכללו בספירה רק חרדים שיתגייסו דרך מנהלת גיוס החרדים ורק חרדים צעירים בני 22-21 שיתגייסו לשנתיים לפחות. על פי הצעה זו תקציב הישיבות הגדולות לא יבוטל אוטומטית, אבל כל שנה של אי־עמידה ביעדים תביא לקיצוץ שליש ממנו. במכון גם מדגישים שהסנקציה צריכה לחול מיד. כלומר אם בשנת הגיוס 2024 לא יעמדו ביעד ב־2025 יחול הקיצוץ.
4. אבל האמת היא שספק אם המכון הולך רחוק מספיק. ראוי למשל לקבוע שמי שלא יתגייס עד גיל 24 לא יוכל לקבל קצבת אברך כל חייו. מעבר לכך סל ההטבות שמעניקה המדינה לתלמידי ישיבות ואברכים גדול ומקיף. כן ראוי היה לקבוע שאם לא יעמדו ביעדים תישלל מתלמידי הישיבות ההנחה בארנונה ובביטוח הלאומי. ואולי החשוב מכל, כשמדובר בצעירים לפני שידוך — שום הטבה בדיור, לא מחיר למשתכן ולא סיוע בשכר דירה. אם זה היה המחיר של אי־עמידה ביעדים, העסקנים החרדים היו דואגים בעצמם שיעמדו בהם.
יצוין שבמקביל ליעדי השרות הצבאי נקבעו גם יעדי שירות אזרחי שעמדו על 1,200 ב־2011 והגיעו ל־2,000 ב־2016. אלא שבפועל הצטרפו בשנת הגיוס 2022 פחות מ־500 חרדים לשירות האזרחי. לכאורה השירות האזרחי היה אמור להיות מושך יותר לחרדים משום שאינו חושף אותם להשפעות הצבא. אלא שבעוד הצבא משלם לגברים נשואים כ־6,000 שקל לחודש, התשלום בשרות האזרחי נמוך בהרבה ואינו מאפשר לפרנס משפחה. יש להניח שהממשלה והחרדים ירצו לשלב את השירות האזרחי ביעדים כדי להגדיל את מספר החרדים המשרתים. יש להקפיד שזה יהיה שירות ביטחוני דוגמת ארגוני תגובה ראשונה ולא שירות במערכת החינוך החרדית.
2 צפייה בגלריה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ורה"מ בנימין נתניהו
(צילומים: נחום סגל, אלכס קולומויסקי)
5. אם בשנת 2014 בימי ממשלת נתניהו־בנט־לפיד עוד היתה עמידה של 90% ביעד הגיוס, הרי שבשנת 2015 שבה חזרו החרדים לקואליציה ההיקף ירד ל־80% וב־2016 צנח ל־60%.
אחת השאלות הגדולות שעולות מהמצב הזה היא מה שווים יעדים אם ממילא לא שומרים עליהם. התשובה היא שאין טעם ליעדים כאשר אין סנקציות משמעותיות בצידם.
כזכור חשפה כתבת כאן חדשות כרמלה מנשה ב־2019 שהצבא נהג לזייף את נתוני גיוס החרדים. על פי הנתונים המקוריים של צה"ל גיוס החרדים הגיע לשיא של 2,744 ב־2017. לאחר שהוקמה ועדה בראשות האלוף (מיל.) רוני נומה לבדיקת הנתונים האמיתיים התברר שהשיא של גיוס החרדים היה 2,145 ב־2015. ב־2017 גויסו רק 1,374 חרדים כחצי מהדיווח של צה"ל. בארבע השנים האחרונות מגייס הצבא מדי שנה כ־1,200 חרדים.
6. לצה"ל היו הרבה טענות על כך שספירת המתגייסים על פי חוק שירות ביטחון גורמת למצב שבו חרדים רבים לא יחשבו לחרדים. למשל תלמידים שלמדו במוסדות חרדיים שאינם ישיבות קטנות (ישיבות חרדיות לגילאי תיכון).
יש להתייחס ברצינות לטענת צה"ל. ראוי להקים ועדה מקצועית שתקבע מי צריך להיחשב "מתגייס חרדי". לעומת זאת, בניגוד לטענה רווחת בציבור, אין כל פסול בכך שצה"ל סופר צעירים חרדים לשעבר המתגייסים לשירות כאילו הם חרדים. אחת הטענות העיקריות בנושא גיוס חרדים הוא שנושרים רבים הופכים לנערי רחוב במקום להתגייס. כשהם מתגייסים יש לברך על כך, וזה אך הגיוני שהם ייספרו במסגרת היעדים שיוגדרו. זאת בהנחה שבסופו של דבר היעדים אכן יוגדרו.
