ראיון"אירופה בהלם ממחירי האנרגיה, ישראל יכולה לסייע"
ראיון
"אירופה בהלם ממחירי האנרגיה, ישראל יכולה לסייע"
כריסטיאן קרן, קנצלר אוסטריה לשעבר, בטוח שהמלחמה באוקראינה עוד ניתנת לעצירה. אלא שלדבריו סנקציות כלכליות לא יעזרו, והתלות בגז רוסי היא בדיוק המקום שאליו יכולה ישראל לכוון את ניהול האנרגיות הירוקות ולחולל מהפכה: "זו הזדמנות פז עבורכם"
כריסטיאן קֵרְן, היית קנצלר אוסטריה ועכשיו אתה מתבונן מהצד על המשבר החריף בין רוסיה לאוקראינה מהיכן יגיע הפתרון אם עוד לא מאוחר?
"למשבר סביב רוסיה ואוקראינה יהיו רק מפסידים. ואני בטוח שפוטין, שחושב תמיד אסטרטגית, מודע ליתרונות וחסרונות של המצב. קודם כל אנחנו צריכים להיות מאושרים שג'ו ביידן הוא נשיא ארה"ב כעת כי אני לא רוצה לדמיין את הסיטואציה הנוכחית כאשר טראמפ הוא הנשיא. זה היה הופך לסיוט אמיתי. בכל הקשור לאירופה, יש כאן אינטרסים שונים מאשר לארה"ב, משום שהאירוע מתרחש בחצר האחורית שלנו ויש לו השלכות מסחריות דרמטיות. אירופה מזכירה את ישראל שמנסה להתנהל גם היא בין ארה"ב לסין תוך שמירה על האינטרסים שלה. אבל לא צריך לראות את המצב הזה כקונפליקט, אלא כהזדמנות אסטרטגית לחבר בין חלקי העולם. פערי תרבות תמיד יהיו, אבל אי אפשר להחזיר את הגלובליזציה לקופסה ולנעול אותה. אפילו הביקורת של העולם כלפי התנהלות הסינים באולימפיאדת החורף : בעולם המערבי ראו את ההשגחה שלהם כמעקב אחר המשלחות; ומבחינת הסינים זו דאגה לספורטאים ולשלומם".
למה המשבר באוקראינה פרץ דווקא עכשיו?
"אף אחד לא יודע את התשובה, אבל חשוב להבין את הסיבות והאינטרסים של הצד השני בקונפליקט כזה. אסור להמעיט בחשיבות האכזבה מצדו של פוטין לאור ההתפתחויות. הוא מרגיש שהוא צריך לאתחל את מערכת היחסים עם המערב ונאט"ו. זו החשיבה הרוסית, אפשר לא לאהוב אותה ולא להסכים איתה, אבל ככה פוטין רואה את הסיטואציה. לאורך העשורים האחרונים הצטברו לא מעט תיסכולים".
אפשר עדיין למנוע את המלחמה שם?
"אני מאמין שכן. זה לא הגיוני לאף צד להסלים את המצב הנוכחי. לאוקראינים לא צריך להסביר מדוע; ולרוסיה אם תהיה מלחמה גדולה יהיה לזה מחיר לא רק בצורת סנקציות כלכליות, אלא גם בחיי אדם".
בתקופת כהונתך כקנצלר אוסטריה התנגדת, יחד עם גרמניה, לסנקציות שניסתה להוביל ארה"ב על הקמת צינור הגז נורדסטרים 2. השבוע גרמניה הפתיעה כאשר הודיעה על עצירת אישורי הצינור שמוביל גז מרוסיה לאירופה וגם ביידן הודיע על שורה של סנקציות משלו. סנקציות כלכליות יעצרו את ההסלמה?
"אם מדברים על רוסיה וסנקציות, צריך להבין את עומק הקשרים: יותר מ־50% מהביקוש לנפט וגז במרכז אירופה מסופק ממקורות רוסיים. אם מישהו מאמין באמת שאפשר לשבש את היחסים האלה, להפסיק לקנות במהירות גז מרוסיה, לזרוק אותם מחוץ למערכת הפוליטית באירופה, מהמערכת הבנקאית ולנתק אותם מ־SWIFT (מערכת הסליקה העולמית בין הבנקים — ס.ש.) זה חוסר הבנה מגוחך של המצב".
"הדרישה לעוד אנרגיה רק תגבר"
אז זה העיתוי להסלמה: בשיאו של החורף, כאשר פוטין מודע היטב לתלות האירופית בגז מצד אחד ולאינפלציה שמתפרצת במדינות המערב מצד שני, חלקה נובע מזינוק חד במחירי החשמל?
"אני בטוח שזה חלק מהמשחק של פוטין ואנחנו רואים גם את הקפיצה במחירי הנפט והגז, אבל האתגרים שלנו באירופה בכל הקשור לאנרגיה הם גם תולדה של מבנה פנימי. כולם באירופה היום בהלם ממה שקורה בשוק האנרגיה, זה התחיל עוד לפני המשבר בין רוסיה לאוקראינה והמשבר כמובן החריף את המצב. מצד אחד יש עלייה בביקוש לחשמל כתוצאה מהתפתחויות כלכליות — למשל הרכבים החשמליים תורמים להגדלת הפער בין הביקוש להיצע. אנחנו באירופה פשוט במצב חירום משום שמחירי החשמל עלו פי 3.5 ומחירי הגז עלו ב־200%. זה נכון לכל מרכז אירופה פרט לאנגליה והמדינות הנורדיות. אם המצב הזה יימשך לאורך זמן הוא יוביל לפגיעה משמעותית בפעילות התעשייתית. אבל לא כל עליית המחירים קשורה רק לגורמים חיצוניים. התקבלו כאן לא מעט החלטות שהובילו לתנודתיות במחירי האנרגיה ועלייתם כעת. כך למשל, רצינו שמחירי הגז ייקבעו בשוק החופשי בהתאם למחירי הסחורות ולא על פי חוזים ארוכי טווח. כיום באירופה יש שלושה־ארבעה ספקים של גז ומיליוני צרכנים, כך שאפשר להבין אצל מי הכוח.
"כמו כן ב־2011 גרמניה החליטה לצאת בתוכנית גדולה להפסקת השימוש בתחנות כוח גרעיניות, וזה כמובן הוציא משימוש מקור חשוב של אספקת אנרגיה. אלה רק כמה סיבות לכך שמערכת האנרגיה באירופה במבנה הנוכחי שלה היא לא בת קיימא, כדי להפחית את התלות אנחנו זקוקים ליותר פתרונות של אנרגיה מתחדשת, אגירת אנרגיה וניהול יעיל יותר של המערכות האלה".
אתה רומז למעשה שאנרגיה ממקורות חלופיים, ירוקים, יכולה להיות הפתרון, או לפחות חלק ממנו להורדת מחירי האנרגיה הגבוהים ובכך גם להורדת האינפלציה?
"בינתיים באירופה אין פתרון לביקושים הנוספים לאנרגיה ואין תשובה לסגירת הפער בין הביקוש להיצע, אבל התשובה היא פריסה של קיבולת חדשה והיא יכולה להיות רק ממקורות חלופיים, אבל בניהול חכם. אחד הדברים שאירופה זקוקה לו זה פתרונות דחופים לניהול טוב יותר של תשתיות להפקת אנרגיה וזה מה שאנחנו מחפשים בישראל, יש כאן מספר חברות מאוד מעניינות שמחזיקות בפתרון. למשל, חברה כמו Fsight מהוד השרון שאנחנו מושקעים בה, מפתחת מערכות מבוססות בינה מלאכותית לניהול והפצה חכמה של אנרגיה. הסיטואציה שנוצרה בשוק האנרגיה בכלל, ובשוק האנרגיה החלופית בפרט, הוא הזדמנות נהדרת עבור ישראל"
מדוע הזדמנות עבור ישראל? אנחנו בעיקר מתגאים במאגרי הגז שלנו ופחות כספקי פתרונות לעולמות של אנרגיה ירוקה?
"תחום האנרגיה החלופית הופך ליותר טכנולוגי ויותר מבוסס על דאטה. זה כבר לא רק הסיפור של פריסת סוללות או קולטנים, אלא ניהול של המערכת בצורה יעילה. ישראל מביאה את היעד הזה לשולחן ולכן היא יכולה להפוך לא רק למעצמת סייבר, אלא גם למעצמה בתחום הזה של ניהול מערכות האנרגיה החלופית. זו גם הסיבה לנוכחות החזקה של Blue Minds כאן וההתמודדות במכרז על נטזירו, חממת האקלים של רשות החדשנות (ראו מסגרת)".
"חברה שנבחר, נשקיע בה הרבה"
איך הגעתם דווקא לישראל?
"הקמתי את החברה יחד עם אשתי שהיתה במשך כמה שנים אחראית על עסקי האנרגיה של סימנס בישראל — והיא זו שגם תוביל כעת את הפעילות במסגרת החממה של נטזירו. מאז תקופה זו נוצר לנו קשר מאוד אישי לישראל (אם את צריכה המלצות על מסעדות, תשאלי אותי אני מכיר הכל). Blue Minds היא חברת השקעות שמבוססת על עקרון אחד: השקעה בחברות שמפתחות דברים שקשורים באנרגיה ירוקה ופיתוח בר קיימא. אנחנו לא רק באים לקנות מניות, אלא רוצה ללוות את החברה מהקמתה ועד שלב בוגר, תוך מינוף הקשרים והחיבורים האישיים שלנו. אנחנו משקיעים את ההון שלנו, לא של אחרים, ונכנסים מאוד מוקדם. השקעה הראשונית יכולה להיות אפילו 50 אלף דולר, שזה כלום, אבל בהמשך נשקיע הרבה עבודה של הצוותים שלנו בחברה, יש לנו מספר עובדים במשרד בתל אביב וגם 65 איש בווינה. אנחנו בוחרים את החברות מאוד בזהירות, משום שלאחר מכן אנחנו עובדים איתן הרבה".
יש לכם השקעות חדשות בקנה בישראל מעבר למה שתעשו בנטזירו?
"אנחנו כל הזמן בוחנים, ומחפשים עוד השקעות כאן. מאמינים שהשנה נשקיע לפחות בשלוש חברות ישראליות, וממה שראינו בשבועות האחרונים יש כמה מועמדות מעניינות. יש לנו מערכות יחסים טובות בין היתר עם קרנות הון סיכון מקומיות שמזמינות אותנו להשקיע, אם יש משהו בתחום של קיימות ואנרגיה חלופית. למשל אנחנו משתפים פעולה עם קרן JVP של אראל מרגלית, שעימו היה לי קשר טוב גם סביב הקריירות הפוליטיות שלנו. חבל לי מאוד שהוא כבר לא בפוליטיקה, זה יכול היה להיות דבר נהדר עבור ישראל".
אתה משמש כדירקטור בחברת הרכבות הרוסית ובעבר היית מנכ"ל חברת הרכבות של אוסטריה. איך זה מתיישב עם החזון הירוק?
"זה אולי לא התיישב בעבר, אבל חברות הרכבות מבצעות חישמול הקווים, זה נעשה גם בישראל. גם הקרונות עוברים שינוי לכיוון היברידי ומתחיל תהליך מעבר לכיוון חשמלי לגמרי. בעבר עסקי רכבות היו יקרים, עתירי מתכת, אבל גם זה הופך ליותר חכם ויש היום ביקוש מצד חברות הרכבות לאלפי מפתחים ואנשי IT. בומברדיה, אחת השחקניות המרכזיות בתחום הקרונות לרכבות, נקלעה למצב קשה בדיוק משום שלא עשתה את השינוי המתבקש למעבר למערכות דיגיטליות לניהול רכבות. לשם המחשה: אחת החברות הישראליות שהשקענו בהן ובה אני גם יושב בדירקטוריון היא Cylus שמפתחת פתרונות סייבר לרכבות. החברה גייסה בדצמבר האחרון 30 מיליון דולר".
כהונתך כקנצלר אוסטריה היתה קצרה מאוד. מונית בעקבות התפטרותו של הקנצלר הקודם ולאחר מכן הפסדת במערכת בחירות סוערת לסבסטיאן קורץ, שהתפטר בינתיים גם הוא. יש מחשבות על חזרה לפוליטיקה?
"לא באופן ישיר. אני עוזר לחברים בפוליטיקה ומייעץ, אולף שולץ שנבחר באחרונה לקנצלר גרמניה הוא חבר טוב, אבל אני לא רוצה לחזור לקו ראשון".
