"שמחון הציע להגדיל את התקציב במיליארדי שקלים - בגלל ההסכמים הקואליציוניים"
"שמחון הציע להגדיל את התקציב במיליארדי שקלים - בגלל ההסכמים הקואליציוניים"
ראש המועצה הלאומית לכלכלה הציע כי הגידול בתקציב ייעשה במודל של 'קופסאות קורונה" חוץ תקציביות; באוצר מתנגדים ומגדירים את הדרישה כחסרת אחריות
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, מציע להגדיל את תקציב המדינה במיליארדי שקלים. במשרד האוצר אומרים כי הדרישה נובעת מהרצון לעמוד בהסכמים קואליציוניים אשר לא תומכים בצמיחה ארוכת טווח.
כפי שנחשף בכלכליסט, תקציב המדינה המתוכנן לשנת 2023 עומד על כ-484 מיליארד שקל, והתקציב לשנת 2024 - על כ-513 מיליארד שקל. מדובר בגידול משמעותי וחריג לעומת תקציב 2022 שהסתכם ב-452 מיליארד שקל. הגידול נובע בעיקר מהאינפלציה המשמעותית בשנה האחרונה, אך למרות זאת, דרישתו של שמחון להגדלת התקציב אף מעבר למסגרת זו נתפסת בעיני הגורמים המקצועיים באוצר כדרישה חסרת אחריות.
שמחון הציע כי הגידול בתקציב מעבר למסגרות ייעשה במודל של "קופסאות קורונה", כלומר, קופות חוץ תקציביות שיאפשרו להגדיל את התקציב בפועל מבלי לשנות באופן קיצוני את החקיקה. ואולם באוצר רואים את ההצעה הזו כמסוכנת יותר, הן מאחר שחברות הדירוג רגישות במיוחד למנגנונים עוקפי תקציב, ובעיקר בשל החשש ששמחון יצבע את הקופסה החוץ התקציבית ככזו שנועדה לממן תשתיות וכדומה, בזמן שלדברי האוצר, כל הצורך בקופסה נובע רק מרצון לממן את ההסכמים הקואליציוניים.
באוצר מבהירים כי בשלב זה שמחון לא הצביע על רכיבים בהסכמים הקואליציוניים בהם הוא רואה חשיבות ולכן יש למצוא כל דרך לקיימם. זו הסיבה שגם קשה לקבוע כעת מה הפער בין עמדת האוצר לבין עמדתו של שמחון.
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, אמר השבוע לכלכליסט כי מסגרות התקציב הנוכחיות תואמות את התחזיות הפנימיות בבנק. הנגיד הזהיר כמה פעמים כי אם התקציב הסופי לא יהיה אחראי, ריסון האינפלציה עשוי להימשך זמן רב יותר. לכן, לדרישותיו של שמחון עשויה להיות גם השפעה בעייתית על האינפלציה.
לא היה ניתן לקבל את תגובת שמחון.
