בג"ץ דחה הדיון על הפעלת הרכבת הקלה בשבת עד להכרעה בנושא ביטול עילת הסבירות
בג"ץ דחה הדיון על הפעלת הרכבת הקלה בשבת עד להכרעה בנושא ביטול עילת הסבירות
בג"ץ קיבל את עמדת המדינה לפיה עמדת העותרים מתבססת על סבירות החלטותיה של שרת התחבורה, ואם ביטול חוק הסבירות יישאר על כנו, הדבר עליו להשפיע על עמדת המדינה ועל סיכויי העתירה להתקבל
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ החליט לדחות את הדיון בנושא הפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה בשבת, וזאת בעקבות בקשת המדינה לדון בנושא רק לאחר ההכרעה בנושא בג"ץ חוק הסבירות. הסיבה לבקשת המדינה היא שבפרקליטות סבורים כי עמדת העותרים מתבססת על סבירות החלטותיה של שרת התחבורה מירי רגב, ובמידה וביטול חוק הסבירות יישאר על כנו אז הדבר עלול להשפיע על עמדת המדינה ועל סיכוי העתירה להתקבל.
המשמעות של הדבר היא שבפרקליטות מכירים בכך שביטול עילת הסבירות מצמצמת כבר עכשיו את היכולת של אזרחים להתנגד להחלטות ומדיניות של שרים בממשלה. העתירה הוגשה ע"י ראובן לדיאנסקי ואברהם פורז מסיעת "חי – חילונים ירוקים" המתמודדת על מקום במועצת עיריית תל אביב בבחירות המקומיות הקרבות.
העותרים דרשו מהמדינה לתת צו על תנאי שיורה לשרת התחבורה רגב להפעיל את קווי הרכבת הקלה, ובאופן ספציפי את הקו האדום הפועל בגוש דן, בימי שבת וחג. אחד הנימוקים שהוצגו הוא שאי-הפעלת הרכבת הקלה בשבת פוגעת במי שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לרכוש רכב פרטי ולכן מדובר בהחלטה "בלתי סבירה בעליל". עוד נטען כי הדבר פוגע בחופש התנועה, בחופש מדת ובחופש העיסוק, כי הרכבת פועלת בריכוזים חילוניים מובהקים וכי לא ניתן להתייחס לסטטוס קוו מפני שמדובר בשירות חדש.
בפרקליטות הגיבו כי חלק ניכר מטענות העותרים מבקש לתקוף את התשתית העובדתית שעל בסיסה התקבלה החלטת השרה בנוגע לאי הפעלת הרכבת הקלה בשבת, השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה האמורה והמשקל שניתן לכל אחד משיקולים אלה ולכן למעשה "מדובר בהחלטות התוקפות את סבירות החלטת השרה בעניין זה". מסיבה זו ביקשו בפרקליטות לדחות את הדיון בעתירה עד שתתקבל החלטה בנוגע לביטול עילת הסבירות, וזאת בכדי לדעת האם יש בכלל צורך בדיון בנושאים הקשורים לסבירות ההחלטה.
שופט העליון יצחק עמית קיבל את עמדת הפרקליטות והורה על דחיית הדיון עד לאחר מתן החלטה בנושא ביטול עילת הסבירות. לדיאנסקי שהגיש את העתירה הגיב על כך בטענה כי: "ההחלטה לדחות את הדיון בעתירה להפעלת הרק"ל בשבתות רק מוכיחה מה יקרה במדינה אם העליון לא יבטל את החוק שביטל את עילת הסבירות. מערכת המשפט שלנו תקרוס, לא תהיה שום אפשרות להגן על ציבורים שלמים בנושאים מגוונים שבבסיס החיים הליברליים שלנו. מדובר בקץ הדמוקרטיה, מעבר לשלטון דיקטטורי ולמדינת הלכה".
הקו האדום של הרכבת הקלה החל לפעול לפני חודש וחצי לאחר עיכוב של שנים ותקציב שתפח ל-18.7 מיליארד שקל. הקו האדום פועל בחמש רשויות בגוש דן ומחבר בין פתח תקווה בצפון מזרח לבין בת ים בדרום, ועובר דרך בני ברק, רמת גן ותל אביב. אורך הקו הוא 24 ק"מ, כאשר 12 ק"מ מהתוואי הוא תת-קרקעי ועובר במנהרה. מאז ההשקה משתמשים בקו מדי יום כ-100 אלף איש, וזאת למרות הערכות ראשוניות שדיברו על כך שהקו יסבול מעומס מהימים הראשונים ותחזיות שדיברו על כ-230 אלף נוסעים ביום. פתיחת הקו לוותה במחאות שבועיות נגד אי הפעלתו בשבת.
