פיץ' הותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A+
פיץ' הותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A+
החברה אישררה את דירוג איגרות החוב המונפקות על ידי ממשלת ישראל עם תחזית יציבה. כלכלני פיץ' משבחים את ההתאוששות המהירה של כלכלת ישראל עקב הסרת מגבלות הקורונה, ומצביעים על גביית ההכנסות הגבוהה בשנת 2021 לעומת 2020. לצד זאת הם מעריכים כי הממשלה תעביר בקושי את התקציב הבא בשל חוסר יציבות פוליטית, ומטילים ספק ביכולתה לעמוד במסגרת התקציבית שהיא קבעה לעצמה
חברת דירוג האשראי פיץ' הודיעה הערב (ד') כי דירוג איגרות החוב המונפקות על ידי ממשלת ישראל יישאר ברמה של A+ עם תחזית יציבה. אף שההודעה שוחררה הערב (ד'), הדירוג עצמו מתבסס על ההערכות שקדמו לפרסום נתוני הצמיחה החזקים של כלכלת ישראל מוקדם יותר היום. ההערכות המוקדמות, כזכור, היו שמרניות בהרבה לעומת הנתונים הרשמיים.
כלכלני חברת הדירוג מציינים כי כלכלת ישראל התאוששה בשיעור של 6.5% ב-2021 (הנתון הרשמי הוא כאמור 8.1%, ש"ט) בשל הסרת ההגבלות הקשורות לקורונה שהביאו לגידול משמעותי בצריכה הפרטית. כלכלני החברה מתייחסים גם לעדכון המתודי שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנתוני הצמיחה ההיסטוריים, ומעריכים כי פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של ישראל הוא בין 3.6% ל-3.8% מדי שנה. עם זאת, תחזית הצמיחה של החברה לישראל עומדת על 4.5% ל-2022 ועל 3.8% ל-2023.
בנוגע לתמונה הפיסקאלית, מציינים עורכי הדו"ח את גביית המסים הגבוהה בשנת 2021 לעומת שנת 2020. לצד זאת הם מדגישים כי הגבייה לא נבעה מרפורמה פיסקאלית אלא מהתחזקות של הפעילות הכלכלית, בעיקר ההנפקות בסקטור ההייטק. כלכלני החברה מפרשים חלק מהעלייה בהכנסות ממסים כעלייה "זמנית". נזכיר כי במשרד האוצר מתעקשים כי מדובר בעלייה קבועה, ונתוני התוצר שהתפרסמו היום תומכים בהשערה זו.
בנוגע לצד ההוצאות, בפיץ' מטילים ספק ביכולת של הממשלה לעמוד במסגרת התקציבית שהיא הגדירה לעצמה. הם מציינים את ההסכמים הקואליציוניים של שנת 2015 (ממשלת ביבי-כחלון) כהסכמים שהתבררו כיקרים מאוד, ולכן ההערכה בפיץ' היא כי צמצום החוב יהיה אטי יותר מהערכת האוצר, והחוב יגיע ל-68.9% רק בסוף 2024. עם זאת, יש לציין כי גם כאן הגידול המפתיע בתוצר מעמיד בסימן שאלה את התחזית של פיץ', שכן לפי הנתונים המעודכנים, החוב הממשלתי בסוף 2021, עמד על 69.4%, ומאז עוד המשיך להתכווץ בשל הגבייה המשמעותית בחודש ינואר.
בפיץ' לא מפחדים גם לתת תחזיות פוליטיות בנוגע לישראל, ומעריכים כי בשל חוסר היציבות הפוליטית התקציב הבא (2024-2023) יעבור בקושי רב, וללא רפורמות פיסקאליות משמעותיות. חברות הדירוג מציינות כי גם לתרחיש של היעדר תקציב יש יתרונות (מבחינת היכולת של ישראל לעמוד בהתחייבויות למחזיקי האג"ח, ש"ט) בשל העובדה כי הוא מגביל את ההוצאה התקציבית באופן אוטומטי.
פיץ' מתייחסת בהרחבה לסיכונים הביטחוניים של ישראל, ומציינת את חוסר היציבות בסוריה, את תוכנית הגרעין האיראנית, את הפוטנציאל לעימות עם חיזבאללה ואת החיכוך עם הפלסטינים ועם ערביי ישראל. עם זאת, הכלכלנים מציינים כי ההיסטוריה של ישראל הראתה עמידות בפני סכסוכים.
מבחינת הגורמים שיביאו לשינוי הדירוג לרעה מציינים הכלכלנים עלייה מתמשכת ביחס חוב-תוצר שנובעת מהפקרות תקציבית או מצמיחה כלכלית חלשה והתממשות של סיכון ביטחוני שיש לו השפעה על הכלכלה. לעומת זאת, העלאת דירוג תגיע מהפחתה של יחס חוב-תוצר שתנבע ממדיניות פיסקאלית אחראית ומשיפור משמעותי וקבוע בסיכונים המדיניים והביטחוניים באזור.
החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג בחר לשים דגש על הקריאה של חברת הדירוג להמשך הפחתת החוב, ואמר כי "הדירוג הוא פרי הביצועים החזקים של הכלכלה הישראלית וניהולו האחראי של החוב הממשלתי, ומעיד על החשיבות שבהמשך השמירה על מדיניות פיסקלית אחראית המעודדת צמיחה".
שר האוצר אביגדור ליברמן ייחס את הדירוג למדיניות הממשלה הנוכחית ואמר כי "ההודעה מהווה הצבעת אמון בחוסנה של כלכלת ישראל ובמדיניות הכלכלית של הממשלה. אנו נמשיך לפעול באחריות למול האתגרים הכלכליים הניצבים בפנינו".
