פרשנותמימון לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים הפרטיים - ראשיתה של מהפכה?
פרשנות
מימון לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים הפרטיים - ראשיתה של מהפכה?
השבוע העביר משרד החינוך לחסידות בעלז הצעה להסדר בו תלמודי התורה שלהם ילמדו מקצועות ליבה ויקבלו תקצוב מוגבר. נראה שהאדמו"ר מבעלז לא נרתע מהביקורת בציבור החרדי. אולם לפני שתיושם, התוכנית תצטרך עוד לעבור את בג"ץ ואת רע"מ
מנכ"לית משרד החינוך דליה שטאובר העבירה השבוע לנציג של חסידות בעלז טיוטת הצעה למימון לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים הפרטיים. המכתב מעיד על התקדמות מהלך שילוב לימודי הליבה בחינוך החרדי. נראה שבניגוד לחששות, האדמו"ר מבעלז הרב יששכר דב רוקח, מחשובי הרבנים החרדים, לא נבהל מהפרסומים ולא נסוג. ברגע שרוקח יאשר את המהלך, סביר שאחריו יגיעו רבים נוספים, בייחוד בציבור החסידי, וזו עשויה להיות ראשיתה של מהפכה.
מוסדות החינוך החרדיים מתחלקים לשני סוגים: החינוך הממלכתי-חרדי, הרשתות המפלגתיות שמקבלות מימון שווה לממלכתי; ומוסדות המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) והפטור, שמקבלים תקצוב חלקי. המכתב של שטאובר נשלח במסגרת יוזמה של ח"כ משה (קינלי) טור-פז (יש עתיד) לשלב לימודי ליבה דווקא במוסדות המוכש"ר והפטור תמורת תוספת תקציב. על פי ההצעה, יוכלו המוסדות החרדיים להגיע לקבלת מימון מלא, כפי שקורה ברשתות החינוך החרדיות המפלגתיות, תמורת עמידה מלאה בדרישות המשרד, כולל פיקוח והשתתפות במבחנים חיצוניים. עם זאת, בשנה הראשונה של התוכנית תתאפשר גם הרחבה לחלק מהמקצועות בלבד.
המכתב נשלח לראש רשת ישיבות ההסדר החרדיות "בצוותא", הרב יונתן רייס, מי שמייצג את חסידות בעלז במשא ומתן עם האוצר, משרד החינוך וח"כ טור-פז. רוקח ידוע בעמדות העצמאיות שלו ובתמיכתו ביציאת חסידים לעבודה ובהכשרה מקצועית כדי שעבודות אלה יהיו מכניסות, כלומר המהלך לשילוב הליבה בחינוך החרדי הפרטי נראה השבוע ממשי מתמיד.
מצד המדינה, המהלך משקף את הייאוש מכך שהזרם הממלכתי-חרדי או רשתות החינוך המפלגתיות יביאו את הישועה בדמות שילוב בנים חרדים בהשכלה כללית. מוסדות הממלכתי-חרדי מתפשטים בקצב אטי בשל התנגדות הפוליטיקאים החרדים. בתי הספר לבנים של רשתות החינוך החרדיות מיועדים בעיקר לחוזרים בתשובה ומסורתיים. הנוסחה החדשה מציעה לפנות דווקא למוסדות העצמאיים, שמוגדרים מוכר שאינו רשמי או פטור.
האתגרים: הבאת מורים איכותיים והכשרה לאקדמיה
בבעלז לומדים גם כך שעה וחצי ביום של לימודים כלליים. מבחינתם האתגר לא יהיה תוספת זמן משמעותית, אלא להפוך אותו לאיכותי יותר. אחת השאלות היא איך בדיוק הם ישיגו מורים איכותיים. רייס מסביר שהיום אי אפשר להתחרות עם המשכורות שמציעות רשתות החינוך המפלגתיות והממלכתי-חרדי - זה יהיה אפשרי רק עם תוספת תקציבים.
כמו כן התוכנית מתייחסת רק לבתי הספר היסודיים. השאלה היא אם הידע שייצבר באנגלית ובחשבון ביסודי יישמר עד שהתלמידים יפגשו אותו שוב בשנות ה-20 לחייהם, כשיגיעו לאקדמיה או להכשרה מקצועית. בעניין הזה התועלת למשק יכולה להיות כל כך גדולה שברור ששווה לנסות.
לדברי רייס, היתרון של התוכנית הוא שהיא מאפשרת לחסידות ללמוד לימודים כלליים בלי להיות חלק מהחינוך הממלכתי, עם כל מה שכרוך בכך. יש פה ויתור גדול מבחינת המדינה - חסידות בעלז היא חסידות ביקורתית במיוחד כלפי המדינה והציונות. עכשיו המדינה תעניק לה לגיטימציה באמצעות תקצוב מורחב.
פתח לקומבינות?
למוסדות החרדיים, כולל כמה מוסדות מרכזיים, יש היסטוריה מאוד ארוכה של קומבינות, דיווחים כוזבים והוצאת תקציבים במרמה מהמדינה. השאלה שרבים שואלים היא איך מונעים מצב בו חלק מהם ייקחו את הכסף בלי ללמד לימודי ליבה בפועל. הפתרון שמציע המסמך הוא שהמוסדות שיצורפו להסדר "ישתתפו באופן מלא בתהליכי הערכה ומדידה שמבצע המשרד, לרבות היבחנות חיצונית ובכלל זה מבחנים ארציים, בינלאומיים וכדומה". אולם בכלל לא בטוח שזה מספיק. ההסכם חייב לכלול קנסות גבוהים בהרבה מהתקצוב על דיווחים כוזבים, וגם זה לא בטוח יספיק.
ההצעה החדשה חלה לכאורה על מוסדות חרדיים בלבד, ולא על המוסדות הפרטיים הערביים שמלמדים ממילא מקצועות ליבה. קשה לראות איך זה יעמוד במבחן בג"ץ. קשה גם לראות איך זה לא ייצור משבר קואליציוני עם רע"מ. בסוף, מי שירצה להוסיף תקציבים לחרדים יצטרך להוסיף גם לערבים.
