סמוטריץ' נבהל ומיהר לדרוס את היצואנים
במקום לנהל מדיניות כלכלית שקולה, שר האוצר נכנע לתכתיב מדומיין של האמריקאי ובריצת אמוק לריצוי הממשל האמריקאי, השאיר את היצואנים להתמודד לבד עם תוצאות של החלטה פזיזה חמורה
החלטת שר האוצר סמוטריץ' לבטל באופן גורף את כלל מכסי הייבוא מארצות הברית, רגע לפני שהנשיא טראמפ הודיעה על הטלת מכסים בגובה 17% על הייצוא הישראלי לארצות הברית, מעלה תהיות בנוגע לשיקול הדעת של השר, שמיהר לקבל החלטה בעלת השלכות כלכליות ישירות של מיליארדי שקלים עוד טרם המתין להתבהרות בנוגע להחלטת הממשל האמריקאי להשית מיסי ייבוא חדשים על ישראל.
החלטת שר האוצר סמוטריץ' לבטל באופן גורף את כלל מכסי הייבוא מארצות הברית, רגע לפני שהנשיא טראמפ הודיעה על הטלת מכסים בגובה 17% על הייצוא הישראלי לארצות הברית, מעלה תהיות בנוגע לשיקול הדעת של השר. השר שמיהר לקבל החלטה בעלת השלכות כלכליות ישירות של מיליארדי שקלים עוד טרם המתין להתבהרות בנוגע להחלטת הממשל האמריקאי להשית מיסי ייבוא חדשים על ישראל. מהלך כזה, שבוצע ללא תיאום מוקדם, ללא הערכת סיכונים מספקת וללא גיבוי מקצועי רחב, משדר מסר של חולשה וערעור השווקים הפיננסיים דווקא בתקופה שבה נדרשת משנה זהירות כלכלית.
חשוב לציין כי מה שקובע הצלחה של חברה עסקית הוא לא שיעור הרווח, אלא בראש ובראשונה כושר ההשתכרות של הצרכן הפוטנציאלי שבמצב של שחיקה משמעותית בערך הכסף ויכולת הקנייה יימנע או ידחה קנייה של מוצר שבזמנים אחרים הוא היה רוכש ללא מחשבה. בניגוד לדעה הרווחת כי היקפי הייבוא הם שמשפיעים על יוקר המחיה בארץ, הרי שבפועל מדד יוקר המחיה תלוי בעיקר בענף היצוא. הפחתת מכסי ייבוא נתפסת לכאורה כהוזלה לצרכן, אך בפועל היא גורמת לתוצאה ההפוכה בשל העובדה שמכסי הייצוא שמושתים על היצואנים מובילים לירידה דרסטי בהכנסותיהם, שמאלצים אותם להעלות את מחירי המוצרים, כשהנפגע המיידי הוא האזרח הפשוט בקצה.
במקביל, המדינה מפסידה סכומי עתק מהכנסות ממסים ומפצה על כך בקיצוצים או בהעלאות מס עקיפות. התוצאה: גם אם בחלק מהמוצרים חלה התייקרות מתונה, עדיין לצרכן נשאר פחות כסף פנוי לקנות. מעבר לכך, המסר של חוסר יציבות והחלטות פזיזות בעלות השלכות מרחיקות לכת על התעשייה, מוציאים מאיזון את המערכת העסקית, מובילים אף הם לפגיעה נוספת בערך המטבע ומדירים משקיעים פוטנציאליים שחוששים מחוסר יציבות פיסקלית, דבר שגם משפיע בהכרח על שווי אגרות החוב הממשלתיות, דבר שעשוי להביא לפגיעה בדירוג האשראי.
ההחלטות הכלכליות בארה"ב אינן מתקבלות ביום אחד, אלא מתוכננות חודשים מראש, וסביר להניח שבממשלה ובבנק המרכזי ידעו מראש על המהלך הצפוי של טראמפ. לכן, ההחלטה להגיב בצעד חד צדדי של ביטול מיסי ייבוא הוא חסר תועלת ובעיקר מביך. מי שמבין כיצד מתקבלות החלטות מדיניות וכלכליות יודע שהמחווה של שר האוצר סמוטריץ' לא תשפיע בשום צורה על מדיניות המיסוי האמריקאית, בוודאי כשמדובר בנשיא בדמותו של הנשיא טראמפ שאינו בוחל בהשתת מסים דרקוניים על מדיניות ידידותיות בהרבה מישראל כקנדה ובריטניה.
כששר האוצר מקבל החלטות חפוזות ולא שקולות מתוך בהלה מהפריץ, ולא מתוך חזון כלכלי ברור, אנחנו מאבדים את היכולת לתכנן לטווח הארוך. לא ייתכן שמדיניות של ביטול מכסים שהשלכותיה הישירות והעקיפות על המשק הישראלי נאמדות במיליארדי שקלים- תיקבע יממה לפני ההכרזה של ממשל זר, אוהד ככל שיהיה כי הוא הולך להטיל עלינו מסים דרקוניים. מהלך כזה לא רק שפוגע באמון של התעשייה הישראלית, אלא משדר לראשי מדינות אחרות שכלכלת ישראל אינה מתנהלת עצמאית באמת, כאשר ההחלטות אינן מתקבלות על פי צרכים אסטרטגיים מבוססי נתונים וחשיבה מערכתית, אלא לפי כותרות ותרת בעיתון, ורצון לרצות בכל מחיר את הפריץ על חשבון הפקרת התעשייה הישראלית.
במקום להסתפק במחוות סמליות, ישראל הייתה צריכה לנהל שיח רציני, מאחורי הקלעים, מול הדרג המקצועי בממשל האמריקאי, ולהיערך מראש להשפעות של מדיניות טראמפ, תוך הפעלת לחץ נגדי באמצעות פעולה דיפלומטית עקבית.
מעבר להשלכות המיידיות על סחר החוץ, צריך לזכור שהחלטות מסוג זה משפיעות גם על האקוסיסטם היזמי כולו. יזמים ישראלים שרוצים להקים מיזמים, במיוחד בתחומי התעשייה, הטכנולוגיה, החקלאות והטק, נרתעים כשסביבת המאקרו נעשית בלתי צפויה. כשכללי המשחק משתנים באבחת החלטה פוליטית לא מתואמת, קשה לגייס השקעות, קשה לחזות ביקושים, והסיכון גדל משמעותית. כראש חוג ליזמות, אני פוגש מדי יום יזמים צעירים שנדרשים לנווט בתוך סביבה כלכלית לא פשוטה. האחריות שלנו כמדינה היא לספק להם כללי משחק ברורים, תחזית מדינית יציבה ומדיניות כלכלית מקצועית שנועדה לחזק ולא להחליש. הגיע הזמן לחשוב קדימה, ולבחור באומץ במדיניות מוניטרית שקולה ומפוכחת כפי שמצופה ממדינה מערבית שמקיימת קשרי מסחר והשקעות עם הכלכלות המובילות בעולם. השקיפות, היציבות והעקביות הן לא מותרות, אלא תנאי בסיס למשיכת הון, לקידום מו"פ, ולהעמקת השותפות של ישראל בשרשראות הערך הגלובליות.
ד"ר אלכסנדר צימרמן הוא כלכלן וראש החוג ליזמות במכללה האקדמית רמת גן
