הריבית נותרה ללא שינוי; בנק ישראל: "הוצאות המלחמה יסתכמו ב-160 מיליארד שקל"
הריבית נותרה ללא שינוי; בנק ישראל: "הוצאות המלחמה יסתכמו ב-160 מיליארד שקל"
בהתאם להערכות בשוק ובפעם הרביעית ברציפות - בנק ישראל הותיר היום את הריבית על כנה על 4.75%; חטיבת המחקר בבנק הפחיתה את תחזית הצמיחה ולהערכתה התוצר יצמח ב-2% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. הנגיד: "גם בעתות חירום יש חשיבות רבה לשמירה על מסגרת פיסקלית אחראית"; על האפשרות של הורדת ריבית: "אנו עדיין בסביבות אי ודאות מאוד גבוהה"
בנק ישראל הותיר היום (ב') את הריבית על כנה, בשיעור של 4.75% - בהתאם להערכות בשוק. זו הפעם הרביעית ברציפות שבה מותיר הבנק את הריבית ללא שינוי. עד לחודש מאי האחרון ביצע הבנק המרכזי עשר העלאות ריבית רצופות.
אמנם שיעור האינפלציה נמצא בירידה והשקל מתחזק מול הדולר - גורמים התומכים בהורדת הריבית; ואולם מהצד השני, חוסר הוודאות ואי־היציבות נותרו גבוהים בשל המלחמה והמדיניות התקציבית של הממשלה ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
בנוסף להחלטת הריבית, חטיבת המחקר בבנק ישראל הפחיתה היום את תחזית הצמיחה ולהערכתה התוצר יצמח ב-2% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. זאת לעומת התחזיות הראשוניות, לפיהן תירשם צמיחה של 2.3% השנה וצמיחה של 2.8% בשנה הבאה.
התחזית העדכנית שפרסם היום הבנק מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות וכוללת הערכה כי הוצאות הממשלה בגין המלחמה יסתכמו בכ-163 מיליארד שקל. לפי בנק ישראל העלויות התקציביות של המלחמה (הוצאות + אובדן הכנסות) צפויות להסתכם ב-198 מיליארד שקל - כ-10% תוצר. יחס החוב לתוצר בשנים 2023 ו-2024 צפוי לעמוד על כ-63% וכ-66% בהתאמה.
כמו כן, בבנק ישראל צפויים זינוק חד בגירעון הממשלתי לרמה של 3.7% מהתמ"ג השנה וזינוק נוסף ל-5% מהתמ"ג בשנה הבאה (זאת לעומת תחזית קודמת שדיברה על 3.5% שכבר כללה חלק מהוצאות הממשלה שכן ערב המלחמה ציפה בנק ישראל לגירעון של 1.5% בלבד).
במסיבת העיתונאים שאחרי פרסום ההחלטה, התייחס ירון להחלטה לא להוריד את הריבית: "צריך להכיר בעובדה שאנו עדיין בסביבות אי ודאות מאוד גבוהה. מדובר באי ודאות לגבי המצב הגיאו פוליטי, המלחמתי ועוד. שימוש פזיז בכלי הריבית בסביבת אי ודאות לא יעזור, ורק יגביר תנודתיות בשווקים הפיננסיים. אנו מחכים להתבססות של היציבות בשווקים הפיננסיים, ורק לאחר מכן נוכל לשקול שימוש בתנאים המוניטריים".
בתשובה לשאלת כלכליסט על הקצאת הכספים הקואליציוניים אמר כי יש חשיבות לקצץ בהם: "אנו הולכים להתמודד עם הוצאות גדולות יותר, בטח מעבר לשנתיים הקרובות. לכן או חושבים שחייבות להתבצע התאמות תקציביות. לרה"מ ושר האוצר יש עוד שיקולים, וזה המסר שאנחנו צריכים לומר להם. ככל שיתרכזו בתחומים הללו, כך ייטב".
אשר לאי סגירת משרדי ממשלה מיותרים על ידי הממשלה אמר ירון כי "יש פה החלטות פוליטיות שאני לא אכנס אליהן. ברור לנו שכשיש הרבה מאוד משרדים לא בהכרח מבטיחים יעילות ביצועית. המערכת הפוליטית תצטרך לשקול את האילוצים שלה. אנו בתקופה שיש לנו יותר הוצאות, היינו רוצים להציג לשווקים שאנו עושים את הצעדים הנכונים.
"חשוב שהממשלה תנווט את מדיניותה בראייה תקציבית. לצד הצורך לתת מענה תקציבי לצרכים שיצרה המלחמה, גם בעתות חירום יש חשיבות רבה לשמירה על מסגרת פיסקלית אחראית. חשוב שהממשלה תבלום כבר עתה הוצאות חדשות שאופיין מתמשך לטווח הבינוני-ארוך. מצד אחד, הוצאות הלחימה וחידוש המלאים של הצבא יסתיימו; גם ההוצאות האזרחיות ידעכו בהדרגה עם התאוששות המשק וסיום השיקום המאסיבי של היישובים שנפגעו. מצד שני, סביר מאוד שהוצאות הממשלה יגדלו בשל עלייה פרמננטית בהוצאות הביטחון וגידול בתשלומי הריבית עקב העלייה ברמת החוב הציבורי והתייקרותו".
עוד התייחס ירון לאפשרות של העלאת מיסים: "כרגע, בתקופה שהתחזית מדברת על צמיחה שנמוכה מהפוטנציאלית, לא יהיה נכון להעלות מיסים".
ירון התייחס גם לתוכנית עליה הכריז באוקטובר למכירת 30 מיליארד דולר: "המהלך שעשינו עם מכירת הדולרים שידר לשווקים מסר של יציבות. זה בפירוש היה צעד נכון ויותר מכך - זה שיש לנו יתרות מט"ח של 200 מיליארד דולר מראה שיש לנו מחסנית להתמודד עם אירועים כאלו".
על הארכת כהונתו ברגע האחרון אמר: "ראיתי תהליכים יותר אלגנטיים, אבל התוצאה היא חשובה. עברנו תקופה של חמש שנים שאף נגיד לפני לא עבר. אני כל כולי מחויב לתפקיד שלי". ירון סירב להתייחס להאשמותיו הבוקר של יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שטען כי הארכת הכהונה היא החלטה רעה. "התגובה שהוצאה על ידי בנק ישראל מדברת בעד עצמה", אמר. "אני ממשיך לפעול איך שאני צריך לטובת הממשלה והכלכלה".
חברי הוועדה המוניטרית מסרו: "על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת האי-ודאות, לצד יציבות המחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות המלחמה ואי הוודאות הנגזרת מכך. ככל שהיציבות בשווקים הפיננסיים תתבסס וסביבת האינפלציה תוסיף להתמתן אל עבר טווח היעד, המדיניות המוניטרית תוכל להתמקד יותר בתמיכה בפעילות הכלכלית". כלומר, בשלב זה בנק ישראל מעכב את הפחתת הריבית על רקע התעדוף הברור שעושים בבנק של עקרון "יציבות ו-וודאות" על פני תמיכה בפעילות הכלכלית.
