דעהכדי לפתור את המחסור ברופאים צריך יותר מאמא יהודייה
דעה
כדי לפתור את המחסור ברופאים צריך יותר מאמא יהודייה
למרות ההבטחות של שר הבריאות ושרת החינוך להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה ל-1,200 בשנה תוך 5 שנים, היישום בשטח עוד נראה רחוק. צוואר הבקבוק של הגדלת מספר הסטודנטים הוא סוגיית המחסור ב"שדות קליניים" - התנסות מעשית במחלקות בתי החולים. על המדינה ליישם בהקדם את המלצות ועדת ביאר ולהגדיל את קיבולת השדות הקליניים
המחסור החמור ברופאים בישראל הולך ומתגבר, ונראה כי מערכת הבריאות הציבורית דוהרת במהירות לתוך קיר בטון. בעוד שאוכלוסיית המדינה הולכת וגדלה מדי שנה, הפער בין צרכי הבריאות לבין זמינות השירותים המוצעים על ידי מערכת הבריאות הולך ומתרחב, מה שמוביל ליצירת עומסים על רופאי המשפחה ולהתארכות התורים לרופאים מומחים ולניתוחים.
הכשרת רופא מומחה אורכת בין 12 ל-15 שנים. היקף וקצב ההכשרה הקיים היום של רופאים חדשים בישראל אינו נותן מענה לצרכים ההולכים וגדלים. מנתוני ארגון ה-OECD עולה כי שיעור הסטודנטים הלומדים רפואה בישראל עומד על כ-5 רופאים חדשים לכל 100 אלף ישראלים, לעומת 11.5 רופאים ל־100 אלף איש בממוצע במדינות החברות בארגון.
לכך גם נוספת העובדה שמדינת ישראל נמצאת במקום השני במדינות ה-OECD בשיעור הרופאים שחצו את גיל 55, העומד על 50% מהרופאים בישראל. כך שבשנים הקרובות המחסור הצפוי, עם פרישת הרופאים המבוגרים, יעמיק עוד יותר.
במשך שנים הסתמכה מדינת ישראל, בצורה לא מוסרית, על "אסטרטגיית האמא היהודייה" ועל הרצון של הצעירים ללמוד רפואה. אלפי סטודנטיות וסטודנטים נסעו ללמוד בחו"ל על חשבון ההורים (אלו שיכלו להרשות זאת לעצמם, כמובן) וחזרו כ"רופאים מוכנים" למדינת ישראל, שחסכה הון רב על הכשרתם.
לשמחתי, לאחרונה חל שינוי כיוון, ויש קולות המעידים על כך שהמדינה מוכנה לקחת יותר אחריות על הכשרתם של הרופאות והרופאים הנדרשים לטיפול באוכלוסיית ישראל.
אולם, על אף ההכרה בצורך והנכונות לשינוי, הדרך עוד ארוכה. צוואר הבקבוק של הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל הוא סוגיית המחסור ב"שדות קליניים". כחלק מלימודי הרפואה, החל מהשנה הרביעית עוברים הסטודנטים ללמוד ולהתנסות במחלקות בתי החולים, ליד מיטות החולים - לימוד הנקרא "שדה קליני".
כבר בשנת 2017 קבע מבקר המדינה כי "עומס הסטודנטים בשדות הקליניים, שניתנת בהם הכשרה קלינית, מלמד כי קיימת מצוקה. נמצא שבמחלקות רבות עולה מספר הסטודנטים המקבלים את הכשרתם הקלינית בסבבים על המספר המומלץ - שמונה סטודנטים לקבוצה - ולעתים אף מגיע ל-12 סטודנטים ויותר. מצוקה זו היא חסם להכשרה קלינית מספקת של סטודנטים".
משכך, נדרשה בשנה שעברה לסוגיה זו ועדה מטעם המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) בראשות פרופ' רפי ביאר (ועדת ביאר), והמליצה על הגדלת קיבולת השדות הקליניים ברמה הלאומית. הוועדה קבעה כי יש צורך שהשדות הקליניים יוגדרו כ"משאב לאומי", ושכל המחלקות העיקריות בארץ יהיו מחויבות ללמד לפחות 35 שבועות קליניים בשנה.
סוגיית השדות הקליניים מחייבת היערכות מחדש וחשיבה מחוץ לקופסה. כך לדוגמה, אין כל היגיון במונופול הגיאוגרפי הקיים היום לפיו בבית חולים אחד לומדים אך ורק סטודנטים של פקולטה אחת. השדות הקליניים חייבים להפוך למשאב לאומי שיוקצה בצורה הוגנת לכלל בתי הספר לרפואה. חייבים למצוא גם פתרונות יצירתיים כגון פתיחת "משמרת שנייה" ללימודים בחלק מהשדות הקליניים והרחבת מספר השבועות בשנה בהם מלמדים סטודנטים.
אבל, כל זאת כמובן איננו משנה כאשר גם מתווה ביאר להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה תקוע. למרות ההבטחות של שר הבריאות ניצן הורוביץ ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה ל-1,200 בשנה תוך 5 שנים, המערכת לא נערכה ליישום מדרגת ההרחבה המיוחלת הנדרשת כבר השנה. חובה על שר הבריאות ושרת החינוך לעמוד בהתחייבות שלקחו על עצמם.
אנחנו נמצאים בעיצומה של מערכת בחירות בישראל, אולם אסור שבמערכת הבריאות יוקפאו תהליכים חיוניים ותיפגע איכות הרפואה הציבורית בדורות הבאים. חובה על כל נבחרי הציבור להתעלות מעל לפוליטיקה ולפעול ליישום התוכנית גם בממשלת המעבר. חוסנה של מערכת הבריאות ויכולתה לטפל באזרחי ישראל תלוי בכך.
ד"ר זאב פלדמן הוא יו"ר ארגון רופאי המדינה, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בשיבא וסגן יו"ר הר"י
