סגור
מפגינים ב שדה תימן התעללות מינית ב מחבל נוחבה
מפגינים בשדה תימן (הרצל יוסף)

פרשנות
האנרכיה בשדה תימן היא תמרור אזהרה לדמוקרטיה היחידה במזה"ת

ההתפרצות למתקן הכליאה, בליבוי ח"כים שלא שירתו אפילו דקה בצבא, הוא המרדה נגד המשמעת הצה"לית ובסופו של דבר נגד הרמטכ"ל. המרדה בזמן מלחמה. ראש הממשלה, שר הביטחון ורמטכ"ל מוכרחים לגנות בתוקף את גילויי האנרכיה שהתרחשו היום. ברגעים כאלה חייבים להראות שיש בישראל חוק אחד לכולם

המעשים שהתרחשו בבסיס שדה תימן צריכים להדאיג כל אזרח ישראלי שחרד לעתידה ודמותה של מדינת ישראל.
במתקן הכליאה מוחזקים המנוולים שבטרוריסטים: מחבלי נוח'בה. רוצחי ילדים, שורפי בתים על יושביהם, אנסים. אנשים שנדמה כי ההגדרה חיות אדם נתפרה למידותיהם. אבל הרוצחים הללו כלואים במדינת ישראל, מדינה שמתהדרת בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". אם ישראל היא דמוקרטיה אז כל אדם בה זכאי למשפט צדק והיחידים שיכולים להפעיל כוח "מופרז" כלפי עצירים הם אנשים שהמדינה הסמיכה אותם לכך כמו חוקרי שב"כ.
בחודשים האחרונים יוצאים משדה תימן, המקבילה הישראלית ל"גוואנטנמו" האמריקאי, דיווחים על התעללות שיטתית בעצירים, חוסר נגישות לטיפול רפואי, קטיעות גפיים ומיתות שניתן היה למנוע ואפילו מקרי אונס של עצירים. אם מדינת ישראל היא מדינת חוק אז היא חייבת למנוע את המעשים הללו, לחקור אותם ולהעמיד לדין את האחראים. לא בשביל מחבלי הנוח'בה הארורים, אפילו לא בשביל לרצות את בית המשפט הבינלאומי בהאג - אלא כי אנחנו מוכרחים להיות טובים מהם ולעמוד מאחורי הסיסמאות השחוקות של עם סגולה והצבא הכי מוסרי.
אך האם ישראל היא מדינת חוק? במקרה הזה שדה תימן הוא מקרה מבחן שעלולה להפוך לנקודת מפנה. ניסיון מעצר של חיילי מילואים המשרתים במתקן הכליאה בבסיס בחשד שאנסו עציר הוביל למרד חסר תקדים בצבא שתודלק על ידי נבחרי ציבור מהקואליציה. חברי כנסת שחלקם לא שירת אפילו דקה בצבא פרצו לבסיס צבאי יחד עם אספסוף שזועק "מוות לערבים" ברגע שמזכיר את אירועי הפריצה לקפיטול האמריקאי. ההשוואה במקום. המוחים בקפיטול תקפו את ליבת הקיום האמריקאית, המוסדות הדמוקרטיים. הפורצים לשדה תימן תוקפים את המוסד הישראלי המקודש האחרון – צה"ל. יותר מכך, הם מערערים על הבסיס שעומד בפני כל צבא בעולם, המשמעת. מה שקרה היום בשדה תימן הוא המרדה נגד המשמעת הצה"לית ובסופו של דבר כנגד שרשרת הפיקוד הצבאית שבראשה עומד הרמטכ"ל. המרדה בזמן מלחמה, לא פחות ולא יותר.
ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל מוכרחים לתת גיבוי לאותם חיילי משטרה צבאית שרק ביצעו את עבודתם, לאנשי הפרקליטות הצבאית שמחויבים לשמור על שלטון החוק ולגנות בתוקף את גילויי האנרכיה שהתרחשו היום. הרמטכ"ל אכן עמד לצד הפרקליטות הצבאית והמשטרה הצבאית וציין כי "חקירות אלו הן שמגנות על חיילינו בארץ ובעולם ושומרות על ערכי צה"ל". תגובת שר הביטחון גלנט שכללה גינוי רפה וניסיון לרקוד על שתי החתונות היא חרפה. לשם שינוי דווקא ראש הממשלה נתניהו יצא עם הודעה חד משמעית שמגנה בתוקף את הפריצה לבסיס. עם זאת, לנתניהו יש עבר של שינוי עמדות בעקבות הבייס ויש לקוות כי לא יתפתה לעשות זאת גם הפעם.
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מרד ופוליטיזציה מוחלטת של הצבא בזמן מלחמה. זה לא פרשת אלאור אזריה, זה יותר קרוב לאלטלנה – וברגעים האלה חייבים להראות שיש במדינת ישראל חוק אחד לכולם. הצעד המתבקש הראשון, שהסיכוי שיתרחש נדמה כדמיוני, הוא לפטר את כל השרים וחברי הכנסת שפרצו לבסיס ושלהבו את ההמון. כשעתידו הפוליטי של ראש הממשלה תלוי בעבריינים - כולנו יודעים שזה לא יקרה.