פרסום ראשוןהמלצת OECD לממשלת דרעי-גולדקנופף: "שילוב חרדים חיוני לקיום כלכלת ישראל"
פרסום ראשון
המלצת OECD לממשלת דרעי-גולדקנופף: "שילוב חרדים חיוני לקיום כלכלת ישראל"
הכלכלנית הראשית באוצר והממונה על התקציבים נחשפו לטיוטת הדו"ח השנתי של הארגון שצפוי להתפרסם בעיתוי קריטי - גיבוש ממשלה בה החרדים ואנשי ימין רדיקלי הם הכוח המוביל אותה. בין המלצות הדו"ח - להימנע מצעדים שילבו אינפלציה בהם סבסוד רוחבי לא ממוקד של מוצרים וחלוקת כספים ללא אבחנה. המלצה נוספת היא להימנע ממתן תוספות שכר גדולות מדי למגזר הציבורי
משלחת ישראלית בראשות שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר ויוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, הגיעו בסוף השבוע למשרדי ה-OECD בפריז כדי לעיין בטיוטת הדו"ח הדו-שנתי המסורתי על כלכלת ישראל, ולהעיר (בעיקר להגן) את הערותיהם. הדו"ח, שממפה ומנטר את המדיניות במגוון תחומים כלכליים, חברתיים וסביבתיים מבקש להוות מעין "מורה נבוכים" למקבלי החלטות במשק הישראלי, ומגיע בעיתוי קריטי - גיבוש ממשלה בה החרדים ואנשי ימין רדיקלי הם הכוח המוביל אותה. למשלחת הצטרפו גם נציגים של בנק ישראל, משרד הבריאות ונציגים של זרוע העבודה.
"אתמול דנה הוועדה לבדיקת כלכלה ופיתוח (EDRC) בסקירה (על כלכלת ישראל) עם משלחת ישראלית גדולה (והיא) צופה שצמיחה בתוצר תתמתן מ-6.3% ב-2022 ל-2.8% ב-2023, לפני שתתגבר שוב ל-3.4% ב-2024" כתב אריאל אלבין, סגן שליח ישראל ל-OECD בעמוד "הלינקדין" שלו.
מעבר להאטה הצפויה, חלק מעניין בדו"ח מנתח את המדיניות ארוכת הטווח והאתגרים המבניים של הכלכלה. "ישראל מתמודדת עם כמה אתגרים מבניים שנדונו בדו"ח. אני אגע בשניים מהם", כתב אלבין והמשיך, "הראשון, הוא בעיית הפריון הנמוך ברוב סקטורים בכלכלה למעט ההייטק. אך הדגש הפעם מופנה לאתגר השני - "האתגר הדמוגרפי".
"ישראל מתמודדת גם עם סוגיית הגידול בקבוצות אוכלוסייה בעלות זיקה חלשה באופן מסורתי לשוק העבודה", מוסיף אלבין כשהוא מתכוון בעיקר לחרדים ולערבים (למרות ששיעור ההשתתפות של ערבים גבוה מזה של החרדים).
"שילוב שוק העבודה של קבוצות אלה חיוני לצמיחה עתידית ולקיימות פיסקלית (היכולת של הממשלות לממן את פעילותה בטווח הארוך, הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסה - א.פ.). טיוטת הסקר הנדונה מציעה המלצות להתמודדות עם חלק מהאתגרים הללו", הוא מסביר ומוסיף "בפרט, הפרק המעמיק על שוק העבודה שמציע רפורמות לשיפור ההשתתפות בשוק העבודה, שיפור התאמת הכישורים לשוק העבודה, שיפור שוויון הזדמנויות וטיפוח ניידות עובדים טובה יותר".
אלא שגורמים שכבר נחשפו לדו"ח מסרו ל"כלכליסט" כי ישנם עוד כמה המלצות אשר יישומן חיוני לתפקוד ושגשוג הכלכלה הישראלית, זאת נוכח ההסכמים הקואליציונים המתגשים. ל"כלכליסט" נודע כי אחת ההמלצות ש"יככבו" בדו"ח היא להימנע מצעדים שילבו את האינפלציה הקיימת. לרבות סבסוד רוחבי ולא ממוקד. הכוונה היא לסבסוד של מוצרים ולחלוקת כספים ללא אבחנה, דבר שמגדיל את הביקושים במשק. כסף מזומן וביקושים ערים מתורגמים ישירות לאינפלציה. נזכיר כי האינפלציה בישראל עומדת על 5.1% והיא צפויה להמשיך לעלות בחודשים הקרובים לרמה של כ-5.5% ורק אז להתחיל לרדת. לפי תחזיות ה-OECD, האינפלציה בישראל תשוב אל תוך היעד (בין 1% ל-3%) רק לקראת סוף שנת 2023 (אז היא צפויה לעמוד על 2.6%).
עוד המלצה בדו"ח היא להימנע ממתן תוספות שכר גדולות מדי למגזר הציבורי במסגרת הסכמי השכר שצפויים להיחתם בקרוב. כאשר הרקע הוא דומה: הימנעות מספירלה אינפלציונית, כלומר העלאת שכר שתגרום לעליית מחירים, שתביא לעוד אינפלציה, שחיקה של השכר הריאלי ולפיכך לדרישות שכר חוזרות.
אחרי שהמשלחת העירה את הערותיה, על ראש ועדת ה-EDRC (שמטבע הדברים אינו ישראלי) להחליט האם לקבל אותן או לדחות אותן, כאשר בגלל לוח הזמנים המיוחד הפעם, ב-OECD מתכוונים לפרסם את הדו"ח הסופי כמה שיותר מהר על מנת שהממשלה החדשה תוכל להתייחס לאותן המלצות בגיבוש המדיניות שלה.
