בג"ץ ידון מחר בעתירה נגד קרן הארנונה: "סחיטה של הרשויות המקומיות"
בג"ץ ידון מחר בעתירה נגד קרן הארנונה: "סחיטה של הרשויות המקומיות"
הקרן שהקמתה אושרה בחוק ההסדרים אשתקד נועדה לתמרץ רשויות מקומיות חלשות להגדיל את היצע הדיור באמצעות כסף שיקבלו מהרשויות החזקות. מרכזי השלטון המקומי והאזורי דורשים לבטל את הקמת הקרן, שלטענתם יפגע בחוסן הכלכלי של יותר מ-200 רשויות מקומיות: "ממשלה אחראית אמורה לפעול באמצעות תמריצים מכיסה"
בג"ץ ידון מחר (ד') בעתירה שהגישו מרכזי השלטון המקומי והאזורי הדורשת לבטל את חוק קרן הארנונה, שלטענתם יפגע בחוסן הכלכלי של יותר מ-200 רשויות מקומיות.
חוק הקרן הארנונה ("חוק הרשויות המקומיות") אושר במאי 2023 כחלק מחוק ההסדרים. במקור החוק נועד לתמרץ רשויות מקומיות חלשות להגדיל את היצע הדיור באמצעות כסף שיקבלו מהקרן על כל היתר בנייה ליחידת דיור שיוציאו. ככל שרשות מקומית נהנית מהכנסות גבוהות יותר מארנונה עסקית (שאינה למגורים), היא נדרשת להעביר יותר כסף לקרן.
עתירת מרכזי השלטון המקומי והאזורי, שהוגשה לבג"ץ ע"י עורכי הדין נועה בן אריה ואלי אליאס, מסבירה בצורה מפורטת כיצד "פוגע חוק קרן הארנונה בעצמאות השלטון המקומי ככלל ובעצמאותו הפיסקלית בפרט, וכן בחירות האישית לשלטון עצמי מקומי שהיא רכיב מהותי המשלים את הזכות לשלטון עצמי". לטענת הרשויות, "הגדלת היצע הדיור אינה מתפקידן הגרעיני של הרשויות המקומיות והארנונה לא נועדה לממן את קידומה, כי אם מסי המדינה. את הרחבת ההשקעה בתושב יכול השלטון המקומי להשיג באמצעות הגברת העצמאות הפיסקאלית שלו ותוך הרחבה מגמת ביזור הסמכויות כחלק מחתירה לשלטון מקומי עצמי". לטענת עורכי הדין, חוק קרן הארנונה אינו חוקתי ודינו להתבטל.
חוות הדעת הכלכלית שהוגשה כנספח לעתירה ונוסחה ע"י פרופ' ירון זליכה קובעת כי "ככל שמדיניות הממשלה היא לפיזור האוכלוסייה, אין זה סביר כי תעשה כן באמצעות הקטנת התמריץ של רשויות לבנות במרכז הארץ. ממשלה אחראית אמורה לפעול, כפי שממליצה הספרות הכלכלית וארגון ה-OECD, באמצעות תמריצים מכיסה". זליכה מציע להשתמש במענקי איזון (מענקים לרשויות שיש בהן מחסור בארנונה עסקית) ולהוריד את ערך הקרקעות המשווקות באזורים מסוימים על מנת לעודד בניית דירות חדשות.
זליכה, לשעבר החשב הכללי של משרד האוצר, הטיל דופי באופן קידום החוק: "יוזמי הקרן הטעו את חברי הכנסת לכל הפחות במצגים חלקיים המעוותים את המציאות ולעיתים גם במצגי שווא. נראה כי משרד האוצר כלל לא בחן את הספרות הכלכלית הרלוונטית, לא היה מודע להמלצותיה ולאזהרותיה, לא התמודד עם הסיכונים הכרוכים בהפעלת הקרן, לא בחן אלטרנטיבות להגשמת המטרות שנקבעו, ויצר יצור כלאיים שאין לו אח ורע בעולם המערבי".
ליזי דלריצ'ה, ראש מועצת גני תקווה, הסבירה כי כיום 95% מהכנסות הרשות שבראשה היא עומדת הן ממגורים, אך שהיא "עושה מאמצים כבירים" לשינוי המצב באמצעות הקמת אזור תעסוקה בחלקו הצפוני של היישוב: "הבעיה היא שמשרד האוצר לוקח מהקופה של הרשויות במקום לקחת מהמדינה. זה לא שהרשויות יושבות ביחד ומחלקות את ההכנסות שלהן. בעיניי, כל רשות מקומית צריכה לדאוג שיהיו לה הכנסות כך שתוכל להציע שירותים איכותיים לתושבים שלה. הארנונה צריכה להיות עבור התושבים".
רפי סער, ראש עיריית כפר סבא, אמר: "האירוע המלחמתי של 7 באוקטובר הוכיח שהרשויות מנהלות את הנושא הביטחוני-אזרחי בעצמן. מה שקורה כרגע זה שהשלטון המקומי נמצא על סף קריסה. המדינה לא מסייעת לנו בשום נושא. זה לא מקרי שעיריית ת"א-יפו נכנסה לתוכנית קיצוצים בלתי נתפסת. אני יודע על רשויות שנמצאות על סף אי תשלום משכורות לעובדים. אנחנו בעצמנו בתוכנית התייעלות ונכנסנו לתוכנית קיצוצים. דווקא עכשיו באה המדינה ודורשת להעביר את כספי הארנונה של תושבי כפר סבא למאן דהוא. זה מעשה חמור ואנחנו מתנגדים לו בתוקף. מעציב אותי שחושבים שאנחנו פרה חולבת. אני מבין שזאת הדרך לרסק את השלטון המקומי ולהפוך אותו לתלוי בממשלה".
רועי לוי, ראש עיריית נשר, מסר: "הארנונה למגורים בנשר היא בתעריף הנמוך ביותר של משרד הפנים, בערך שליש מחיפה, כשהכוונה היא לעודד מעבר של זוגות צעירים לעיר. כדי שנוכל להמשיך להיות אטרקטיביים אנחנו חייבים לשמור על היחס של בערך 2/3 הכנסות מארנונה לתעסוקה. עכשיו באה קרן הארנונה ואומרת שנעביר למדינה כספים. הכוונה שלהם היא להשאיר אותנו בגירעון, ושנסתדר לבד. במקום לעודד רשויות להמשיך להיות איתנות, הם יעבירו כספים לערים שנהנו מהיטלי השבחה ולא חשבו על עתיד. סמוטריץ' עקבי בזה. הוא רוצה רשויות חלשות, שנתמכות על ידי המדינה, כדי שלא נקבל החלטות עצמאיות. הוא רוצה להחליט מה תכני הלימוד בבתי הספר וגם להתנות תמיכות כלכליות באי פתיחת עסקים בשבתות. יש כאן סחיטה של הרשויות".
בתוך כך, אתמול (ב') שלח ד"ר יוסי בנישתי, מנהל אגף בקרה וכלכלה במשרד הפנים, הנחיות לרשויות בנוגע לקרן הארנונה. מדובר בהנחיות עניינייות ואופרטיביות המתייחסות להיבטים שישפיעו על התקציב של הרשות. כך למשל, נקבע כי כל רשות תפריש לקרן עד 30 באוקטובר מדי שנה 7.5%-28% מהגידול בארנונה שאינה למגורים. משרד הפנים חזר והדגיש כי ההנחיות הנ"ל אינן חלות על יישובים ביהודה ושומרון, שאינם מפרישים עודפי ארנונה, אך כן זכאים לקבלת מענקים על אישור בניית דירות חדשות.
רועי גבאי, ראש עיריית יבנה, מסר: "זה חוק שהגיע כמחטף ולא נוגע בכלל באיך מקדמים פיתוח ובנייה למגורים. הם פשוט מעבירים מכיס לכיס בצורה מאוד לא שוויונית, וכל זה בתקופה שבה אנחנו נמצאים באתגרים אדירים. פתאום אתמול קיבלנו מכתב שאומר שאנחנו נדרשים לתכנן את התקציב לפי קרן הארנונה, וזה אחרי שכבר אישרנו במועצת העיר את התקציב לשנה הבאה. אני לא מבין למה הם שולחים עכשיו את המכתב הזה. באמצע המלחמה הם שוב מראים את הניתוק שלהם".
