מחקר: התחזקות השקל אינה משפיעה על היצוא התעשייתי של החברות הגדולות
מחקר: התחזקות השקל אינה משפיעה על היצוא התעשייתי של החברות הגדולות
מחקר חדש של בנק ישראל מצא כי התחזות השקל כמעט לא משפיעה על היצוא התעשייתי, אך כשיורדים לפרטים מגלים תמונה מורכבת יותר - חברות קטנות בעלות פריון נמוך נפגעות מהתחזקות השקל באופן משמעותי, אולם בשל הריכוזיות במשק הן אינן משפיעות על השקלול. בנוסף, נתון זה נכון רק לטווח הקצר, אך לטווח הארוך הייסוף עשוי לצמצם את היצוא
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי בטווח הקצר התחזקות השקל כמעט לא משפיעה על היצוא התעשייתי הישראלי.
את המחקר ערכו ארנון ברק וגלעד ברנד ממחלקת המחקר של בנק ישראל. הבדיקה נעשתה באמצעות בדיקת נתוני היצוא של חברות פרטניות. חשוב לציין כי המחקר נעשה רק על היצוא התעשייתי, ולא על יצוא השירותים.
ההסבר לתוצאות המחקר קשור לכך שהחברות הגדולות במשק, שהן בעלות פריון גבוה מאוד, לא מושפעות מהתחזקות השקל, אך לעומת זאת חברות קטנות בעלות פריון נמוך מושפעות מהתחזקות השקל ונפגעות בצורה משמעותית - ייסוף של אחוז צפוי להוביל לירידה של 1.6%-2% אחוז בייצוא. לכך יש להוסיף את העובדה שהיצוא התעשייתי בישראל מרוכז ברובו בידי קבוצה מצומצמת של חברות אלו.
עוד עולה מן המחקר כי לטווח הארוך שער החליפין עשוי לצמצם את היצוא - החוקרים מצאו כי ייסוף של אחוז אחד בשקל מביא אחרי שנתיים לירידה של 0.8% ביצוא של חברות תעשייה.
אחד הממצאים המעניינים במחקר קשור להשפעה של הייסוף על המכירות בשוק המקומי - ברגע שהשקל מתחזק, הרי שיותר משתלם לשחקנים זרים לייבא לארץ ואף למכור במחיר נמוך יותר במונחי שקלים, וכתוצאה מכך היצרנים המקומיים מוכרים פחות בישראל. המשמעות של הממצא הזה היא שככל שהשוק הישראלי פתוח לתחרות, הרי שייסוף השקל עשוי להביא לירידת מחירים לצרכנים.
בסיכום המחקר כותבים החוקרים כי ייסוף ריאלי של אחוז בשקל מביא לירידה של כ-0.3% במספר המשרות בתעשייה. ראוי להדגיש כי בתחילת כלל המחקרים המבוצעים בבנק ישראל מופיעה הערה האומרת כי "המחקר לא משקף את עמדת בנק ישראל". עם זאת, עמדת בנק ישראל היא כי יש לאפשר לשוק להתרגל לשער חליפין של שיווי משקל, ובמהלך התהליך של ההתרגלות הבנק מתערב מפעם לפעם.
