שוב הסתבך בהונאת משקיעים: אישום נגד אמיר ברמלי, עליו כבר נגזרו 17 שנה בכלא
שוב הסתבך בהונאת משקיעים: אישום נגד אמיר ברמלי, עליו כבר נגזרו 17 שנה בכלא
הורשע ב-2020 בהונאת מאות משקיעים בסכום של 340 מיליון שקל; לפי האישום החדש גייס ב-2018-2020 באמצעות גיסו ששימש כאיש קש, 20 מיליון ש' מ-40 משקיעים, זייף ערבויות בנקאיות והציג למשקיעים דמויות פיקטיביות; כלכליסט חשף בשבוע שעבר כי בשל סיכון גבוה לבריחה, הוא הועבר לאגף סגור בכלא
היזם אמיר ברמלי המרצה כיום עונש של 17 שנות מאסר, לאחר שהורשע בשנת 2020 בפרשת "קרן קלע" (בהונאת מאות משקיעים בסכום של כ-340 מיליון שקל, בעבירות מרמה והלבנת הון, וכן בגניבה לכיסו הפרטי של 19 מיליון שקל מכספים אלה), עומד שוב לדין.
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום (א') לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נוסף נגד ברמלי ונאשמים אחרים שפעלו לצידו וסייעו לו, כשהאישום הוא הונאת משקיעים נוספת אשר בוצעה בתקופה שבה התנהל המשפט נגד ברמלי, בשנים 2020-2018. לברמלי מיוחסות באישום החדש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, זיוף, עבירות הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה.
נזכיר כי במסגרת ההרשעה הקודמת של ברמלי, בית המשפט העליון החמיר ב-2023 את עונשו מ-10 שנות מאסר שגזר עליו בית המשפט המחוזי, ל-14 שנות מאסר, ובנוסף נקבע שהוא ירצה שלוש שנים נוספות בכלא, ככל שלא ישלם את הקנס בגובה 600 אלף שקלים שהוטל עליו – קנס שאותו טרם שילם.
על פי כתב האישום החדש שהוגש היום, במקביל להליך הפלילי שנוהל באותה פרשה נגד ברמלי בפרשת קרן קלע ולהליכי הפירוק של קבוצת רוביקון, שברמלי עמד בראשן, הוא יזם תוכנית מרמתית נוספת לגיוס וגזילת כספי משקיעים, במסגרתה גויסו כ-20 מיליון שקלים מכ-40 משקיעים. לטענת הפרקליטות, "הליך גיוס המשקיעים היה מרמתי מתחילתו ועד סופו, וכלל הצגת מצגים כוזבים רבים למשקיעים, לרבות באמצעות מסמכים מזוייפים".
לפי כתב האישום, אף שברמלי היה "היזם והגורם הדומיננטי במיזם המרמתי והנהנה העיקרי ממנו, והוא שקבע וקביל את ההחלטות בו", הוצגו למשקיעים מצגי שווא לשם הסתרת מעורבותו של ברמלי במיזם, תוך שימוש באיש קש – גיסו של ברמלי, אשר סוכם כי יעמוד בחזית המיזם המרמתי ויוצג כבעלים או כמנכ"ל החברות שבאמצעותן בוצעה המרמה, כך לפי כתב האישום. ברמלי, נטען, הסתייע בגורמים נוספים לשם שיווק המיזם וגלגול הכספים במסגרתו תוך ביצוע עבירות של הלבנת הון.
על פי האישום, במרכזו של המיזם המרמתי הוצגו עסק בעל השם המסחרי "אולרנט ייעוץ וסחר" וחברת "בונד2בונד", אשר הוצגו למשקיעים כנציגות הרשמיות בישראל של חברת "בונד קנדה", הרשומה באונטריו בקנדה. והיא הוצגה כחברת מימון ביניים אשר מספקת נזילות לחברות שונות לטווח קצר-בינוני, באמצעות גיוס חוב ממשקיעים פרטיים.
כתב האישום מתאר כיצד ברמלי העתיק בשנת 2019 את מרכז פעילותו המרמתית לחו"ל תחת שם אחר, כדי לחמוק מהרשויות בארץ. הדבר נעשה באמצעות הקמת חברת אחזקות בשם "ברוקפילד יורו-סוויס", שברמלי ושותפיו החלו להציגה ב-2020 בכזב כבעלת פעילות עסקית-בינלאומית ענפה לצורך גיוס משקיעים והנחת דעתם של משקיעים קיימים, עת התעכב פירעון השקעתם.
בין השאר מתוארים בכתב האישום מצגי שווא רבים שהוצגו למשקיעים וכללו זיוף ערבויות בנקאיות ומסמכים בנקאיים אחרים, הקמת אתרי אינטרנט מזויפים, התחזות לדמויות פיקטיביות שונות (כמו למשל הדמות הפיקטיבית "סטפן", כביכול נציג חברת בונד קנדה, או "מנוג' קאפור", כביכול עובד בנק הודי) שמאחוריהן עמד ברמלי עצמו ועוד.
המצגים הכוזבים הוצגו למשקיעים בטרם ביצוע ההשקעה כדי לגרום להם להשקיע את כספם, ולאחר ביצוע ההשקעה כדי לעכב דרישות פירעון ונקיטת הליכים משפטיים מטעמם, כאשר התעוררו בקרבם ספקות ביחס לגורל ההשקעה.
לטענת הפרקליטות, בניגוד מוחלט למצגים שהוצגו למשקיעים, הכספים שגוייסו, שימשו אך ורק לצרכיו השונים של ברמלי ולמימון המיזם המרמתי, בשיטת הפירמידה, מבלי שהייתה מלכתחילה כל כוונה להשקיע אותם באפיק עסקי כלשהו. "בניגוד מוחלט למצגים שהוצגו למשקיעים, נהג ברמלי בכספי המשקיעים כבשלו תוך חריגה מוחלטת מההרשאה שנתנו. הכספים שימשו אך ורק לצרכיו השונים של ברמלי ולמימון המיזם המרמתי, הכל על פי רצונו והנחיותיו של ברמלי", נכתב באישום.
עוד על פי כתב האישום, ברמלי ביצע פעולות של שיבוש מהלכי משפט לקראת פרוץ החקירה ובבוקר החיפוש בביתו. פעולות השיבוש כללו הגשת תלונות סרק במשטרה והשמדת ראיות. בין השאר מתאר כתב האישום כיצד ברמלי, שידע שחוקרי רשות ני"ע עומדים על סף ביתו עם צו חיפוש בידיהם, איתחל את מכשיר הסלולרי שלו ו"רוקן אותו מכל תוכן" כדי להשמיד ראיות, להכשיל הליך שיפוטי ולהביא לעיוות דין.
לצד ברמלי הגישה היום הפרקליטות כתבי אישום גם נגד מעורבים אחרים בפרשה, שבה ברמלי הוא ה"כוכב" המרכזי: נגד שני אנשי מכירות, צחי פיינמן ואפרת אפק, להם מיוחסות עבירות מרמה; נגד עו"ד ירון תשבי, שסייע לברמלי לרמות את המשקיעים ולהאמין שהשקעתם בטוחה, אשר לו מייחסת הפרקליטות עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה; ונגד דן שפירא ויובל תורג'מן, אנשי עסקים שבאמצעותם, לפי האישומים, גולגלו כספים במסגרת ההונאה, ושלהם מיוחסות עבירות הלבנת הון.
כתבי האישום נגד אפק ושפירא הוגשו לבית משפט השלום בת"א במסגרת הסדרי טיעון. לפי הסדר הטיעון עם אפק, התביעה תטען לעונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר. לגבי שפירא, הצדדים יבקשו מבית המשפט לשלוח אותו לחוות דעת של הממונה על עבודות שירות והוא ישלם קנס בגובה של לפחות 250 אלף שקל. הפרקליטות ציינה היום, כי "בגיבוש הסדרי הטיעון הובאו בחשבון נסיבות אישיות ורפואיות של הנאשמים".
כתב האישום הוגש על ידי עורכות הדין תמר פירון והדס נאמן ארזואן מפרקליטות מיסוי וכלכלה. התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
נזכיר כי בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי בשל מידע מודיעני על סיכון גבוהה לבריחתו, הועבר ברמלי על ידי שב"ס לאגף סגור בכלא לאסירים בסיכון גבוה לבריחה.
