פרשנותהפיכה בעזרת מ"מ: נתניהו מוביל לריסוק נציבות שירות המדינה
פרשנות
הפיכה בעזרת מ"מ: נתניהו מוביל לריסוק נציבות שירות המדינה
בניגוד לעמדת היועמ"שית שביקשה להאריך את כהונת הנציב הרשקוביץ עד למינוי קבוע, הממשלה צפויה למנות במקומו מ"מ. החשש: ימונה אדם שאינו עומד בתנאי הסף, שיהיה נוח לנתניהו אף יותר מהרשקוביץ, ויוביל לכאוס בשירות
ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט שלא להאריך באופן זמני את כהונת נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ, זאת למרות חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה שביקשה להאריך את כהונתו עד למינוי נציב קבוע. כהונת הנציב הנוכחי הרשקוביץ מסתיימת בסוף השבוע הנוכחי, ונכון לכתיבת שורות אלו לא הוחלט מי יכהן כממלא המקום שלו. בתחילת השבוע שעבר בג"ץ אף הקפיא את הליך מינוי נציב שירות המדינה.
ראש הממשלה לא הודיע באופן רשמי על כך שהוא אינו מתכוון להאריך את כהונת הנציב, והדבר התגלה לאחר שעל סדר היום של ישיבת הממשלה שתתקיים היום הופיע הנושא "פרידה מנציב שירות המדינה הרשקוביץ". מה שלא מופיע באותו סדר יום היא החלטה על מינוי ממלא מקום לנציב שמסיים את תפקידו לאחר שש שנים ושלושה חודשים.
כהונתו של הרשקוביץ מסתיימת בחמישי הקרוב, ואין פרוטוקול או חוק הקובע מי ימלא את מקומו של הנציב במידה שהוא מסיים קדנציה ללא שמונה לו מחליף. ההערכה היא שבממשלה יוסיפו לסדר היום ברגע האחרון מועמד מטעמם לתפקיד ממלא מקום הנציב, וזאת כדי להימנע מביקורת ציבורית ומהתערבות הייעוץ המשפטי של הממשלה.
בייעוץ המשפטי לממשלה חוששים ממצב שבו הממשלה תמנה ממלא מקום שאינו עומד בתנאי הסף, וכי באופן הזה אותו מועמד יצבור ניסיון וימונה לנציב קבוע. אחד המועמדים שהוזכרו בהקשר זה הוא רואי כחלון, ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד רה"מ ולשעבר ראש צוות בפרקליטות המדינה. לכחלון אין ניסיון רלבנטי כדי להתמנות לתפקיד הנציב, וגורם ממשלתי אמר לכלכליסט כי לא ברור אם כחלון הוא מועמד אמיתי או "מועמד מטעם עצמו". בחוות הדעת של היועמ"שית בשבוע שעבר נכתב כי "קיימת עדיפות שממלא המקום יהיה בתוך הסגל הניהולי הבכיר של נציבות שירות המדינה", אך ההערכה היא שרה"מ יתעלם מההמלצה.
נציב שירות המדינה מחזיק במפתחות לכל עולם המינויים הממשלתיים, ונחשב לאחד התפקידים המקצועיים הרגישים ביותר בממשלה. נציבות שירות המדינה היא יחידת סמך במשרד רה"מ, וזו משמשת כארגון מטה האחראי על סוגיות כוח האדם ומשאבי האנוש של עובדי המדינה. הנציב הוא מי שאחראי על כל הליך מינוי בשירות המדינה, מהמשרות הזוטרות ביותר ועד למנכ"לים של משרדים ממשלתיים. הכוח העצום שבו מחזיקה הנציבות הופך אותה לאחד החסמים האחרונים בכל הקשור לעיסוק לא תקני בג'ובים, מכרזים ומינויים פוליטיים בשירות הציבורי בישראל.
הרשקוביץ, שהיה מינוי פוליטי בעצמו, נחשב לנציב נוח לנתניהו וממשלתו והכשיר מינויים בעייתיים רבים במשך השנים וביתר שאת בממשלה הנוכחית. כך, מעטים המשרדים בממשלה שבראשם לא עומד אדם עם זיקה פוליטית או אישית לשר הממנה: ממנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, איש הליכוד שהואשם בעבר בשבועת שקר וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ועד מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן, איש הליכוד, ממארגני הליכודיאדה שכיהן כראש המטה של מירי רגב.
בין היתר עצם העובדה כי רה"מ מסרב להאריך את הקדנציה של הרשקוביץ באופן זמני (לפי בהרב־מיארה, הרשקוביץ מוכן להמשיך בתפקידו) מלמד כי את נתניהו לא מעניינת רק השליטה בנציבות, שכן אז היה מסתפק בלהאריך את כהונת הרשקוביץ עוד ועוד. במילים אחרות, החלטת נתניהו והממשלה תוביל בראש ובראשונה לכאוס בשירות הציבורי על ידי יצירת מציאות חריגה שבה אין אף אחד שינהל את הגוף משמעותי הזה.
כך, לאחר שימונה ממלא מקום (שייתכן שלא יעמוד בתנאי הסף ולא יגיע מתוך הנציבות), הדבר יוביל לכך שהנציב הזמני יהיה תלוי לחלוטין בנתניהו כדי לקבל מינוי קבוע ולכן זה ייאלץ למלא אחר כל גחמותיו בשביל לזכות במינוי קבע. עצם ההחלטה על מינוי נציב בניגוד לעמדת היועמ"שית יוביל לכך שהנציב הזמני יהיה בחיכוך מובנה עם הייעוץ המשפטי – וכל עימות בין הגופים שאמורים לעבוד בשיתוף פעולה ייצבע בצבע פרסונלי ופוליטי.
הסאגה סביב מינוי הנציב הפכה לאחת מזירות ההתגוששות המרכזיות בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין נתניהו. מה שהחל כוויכוח חצי־פרוצדורלי על הליך מינוי של פקיד ממשלתי בכיר, הפך עם הזמן לעימות על עצם הסמכויות של הממשלה ועל עד כמה הממשלה מוכנה ללכת בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי ולעשות לעצמה דין משלה – מה שהופך את הקרב לאחת מהחזיתות הקדמיות של ההפיכה המשטרית. העימות הוביל את הממשלה והיועמ"שית שוב ושוב לבג"ץ, ולמצב החריג שבו הפרקליטות מציגה שם עמדה הפוכה לזו של הממשלה בזמן שמי שמייצג את הממשלה בדיון הוא עו"ד פרטי בוגר פורום קהלת.
