למה מחכים לקטסטרופה
למה מחכים לקטסטרופה
האמת? איש לא הופתע מהנתונים של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שהמחישו עד כמה שוק הדיור מתקרב לקטסטרופה. אם נבדוק אחורנית מה קרה במהלך השנה האחרונה, גם סטודנט שנה א' לכלכלה יוכל לשרטט גרף הממחיש את גודל המחדל לו שותפים כולם, נגיד בנק ישראל, משרד הבינוי והשיכון, מנהל התכנון במשרד הפנים, המועצה הארצית לתכנון ובנייה וכן, ההסכמים הקואליציוניים שבמקום לזרוק מיליארדים על מיליארדים לפח, יכלו בנקל להתניע מחדש את שוק הדיור המקרטע.
יתרה מכך: הנתון שהתנוסס בראש הכותרת של דו"ח הכלכלנית בראשית, ירידה של 53 אחוזים במכירת דירות בחודש אפריל האחרון, זאת לעומת אפריל אשתקד, איננו לטעמי הנתון החמור ביותר. גם לא התרסקות שוק המשכנתאות, זאת לאחר ש-10 העלאות ריבית רצופות גרמו לכך שהחזר ממוצע של משכנתא עלה בכ-1200 שקלים לחודש. אכן אלה, לכשעצמם נורות אדומות מהבהבות, אולם הנתון החמור ביותר באמת הינו התרסקות התחלות הבנייה שהיו אמורות להגיע השנה לכ-80 אלף לפחות, ועל פי ההערכה יגיעו במקרה הטוב ב לכ-40-45 אלף בלבד(!), הנתון הגרוע ביותר בעשור האחרון.
הסיבה לכך הינה פשוטה בתכלית: אם רוכשי הדירות נכנסו למצב של "קומה" בעקבות העלייה הדרמטית בהחזר המשכנתא, בד בבד ייקור הריבית גרם בחודש אפריל האחרון לרוב רובם של היזמים והקבלנים לא לגשת כלל למכרזי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שלא לדבר על קבלנים שקיבלו (בצדק!) רגליים קרות ומשכו בחזרה את המכרזים שבהם זכו.
לפרוטוקול, ההתמוטטות שוק הדיור מתקרבת והולכת, זאת מבלי שאיש ממקבלי ההחלטות עושה דבר וחצי דבר בנדון, זאת כשאין עוררין על והמשמעות שלה כמונע צמיחה חיוני, שמעסיק של מאות אלפי ישראלים לגבי עציר המוחלטת של הפעילות במשק בכלל, שלא לדבר על היותה מנוע צמיחה חיוני.
אז, בחייכם, לפני שנעמוד בפני קטסטרופה של ממש, תפשילו שרוולים ותתחילו לעבוד. נתחיל בך, נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון: עצור לאלתר את הפיאסקו של העלאות הריבית, שלא עצרו את האינפלציה, אבל לא רק שחיבלו קשות בשוק הדיור, אלא פגעו פגיעה אנושה ביורת בהכנסות המדינה והפסד של עשרות מיליארדים (!) מהכנסות משיווק קרקע כירת דירות, שירדו מכ-70 מיליארד אשתקד לפחות ממחיצת מכך השנה.
אבל לא רק הנגיד אשם במצב שנוצר. הלא ניתן היה בנקל, במקצת מהתקציבים ם הקואליציוניים שחולקו ללא אבחנה, להכפיל ולשלש את הפקידים העוסקים בקידום היתרי בנייה ולקצר את הביורוקרטיה שמיותרת הזאת, כך שהתחלות הבנייה יזנקו ויוכפלו תוך חודשים מעטים, מה שיביא עימו, במקביל לעצירת העלאות הריבית, להתעוררות מחודשת של שוק הדיור.
ונקודה נוספת, לא פחות חשובה: חוק ההסדרים, שכוונתו המקרית הייתה להתניע את שוק הדיור, הפך לחרב פיפיות, זאת לאור הסנקציות שבהן האוצר ומשרד הפנים מאיימים על הרשויות המקומיות ועל היזמים, אם חלילה הפרויקטים לא יקודמו תוך פרק זמן קצוב. ובכן, הצעתי שבמקום סנקציות כאלה או אחרות, יקבלו הרשויות והיזמים תמריצים(!) שיעודדו אותם לקדם פרויקטים ויעני קו להם הרבה יותר וודאות.
למשל – הרשויות המקומיות יקבלו 100 אלף שקלים הטבה על כל דירה חדשה שתבנה, מה שכמובן יאיץ משמעותית את קצב קידום הפרויקטים. למשל – היזמים והקבלנים יקבלו ערבויות מדינה על כל פרויקט שייצא לדרך, בדיוק כפי שעשה שר הבינוי והשיכון אריק שרון בשנות ה-90 של המאה הקודמת, מה שהגדיל תוך שנה אחת את התחלות הבנייה לכ-100 אלף בקירוב לשנה.
לסיכום: הפתרון, רבותי מקבלי ההחלטות, מצוי כולו בידיים שלכם וניתן ואפשר לשנות תוך חודשים ספורים את הנתונים הקטסטרופליים שפרסמה הכלכלנית הראשית של משרד האוצר. אנא מכם, הפסיקו להתייחס לנתונים אלה כאל תחזית מזג האוויר, זאת כי בסופו של יום הנתונים הללו יתהפכו על ראשכם. כבר עכשיו אתם חווים את החוסר במיסים שכמובן לא לקחתם בחשבון שברגע שלא נמכרות דירות אז אין מיסים, כך שהפתרון ו"הפלסטר" לקבל מיסים אין בהם פיתרון אמיתי חוץ מכותרת בחדשות 20:00 בערב. הם לא ישימים וניכר כי מי שהגה אותם לא מחובר לשטח ולא מתחיל להבין את הבעיות והקשיים בהוצאת היתרי בניה בישראל.
כותב המאמר אדריכל רוני תימור הוא מבעלי "תימור שוורץ אדריכלים", מומחים להתחדשות עירונית ועירוב שימושים ובעל תואר שני במינהל עסקים בהתמחות גישור
d&b – לדעת להחליט
