מיקור חוץ היא לא מילה גסה: האיזון הנכון בשמירה על רציפות תפקודית בשגרה ובחירום
מיקור חוץ היא לא מילה גסה: האיזון הנכון בשמירה על רציפות תפקודית בשגרה ובחירום
הכאוס התחבורתי בערב החג סביב ההיסעים לחיילי המילואים מחייב להדליק נורות אדומות בכל הקשור לרציפות התפקודית של גוף בטחוני כמו צה"ל, בפרט בזמן חירום. המתח המובנה שבין שימוש גופי המדינה במיקור חוץ לבין החזקת יכולות תפעול פנימיות קיים מאז ומעולם, אך באמצעות אסטרטגיה נכונה ניתן לגשר על הפער גם במערכת האזרחית
אחד ממאפייניה של מלחמת 'חרבות ברזל' הוא הכמות הרבה והחריגה של ימי המילואים של עשרות אלפי משרתות ומשרתי מילואים, הממלאים את השורות ביחידות ובגזרות השונות. הלחימה המתמשכת ברצועת עזה, בשילוב תחילת התמרון הקרקעי בלבנון והגברת הכוננות בגזרת יו"ש, הביאו את צה"ל, שוב, לצורך בגיוס משמעותי של אנשי מילואים ולוחמים ממש עם כניסת חג ראש השנה.
אירועים אלו מציבים אתגרים מבצעיים-תפעוליים רבים למערכת הביטחונית כולה מחד, ומעלים שאלות לגבי אופן השליטה וניהול המשאבים במדינת ישראל בעת חירום, מאידך. חלק מהאתגרים הללו, הן ב-7 באוקטובר אשתקד והן לקראת ובמהלך החג האחרון, נבעו מהקושי שנוצר בפני חיילים ולוחמים בסדיר ובמילואים להגיע ליעדם בזמן, זאת בשל מגבלות תחבורתיות שנובעות במידה רבה בעיקר מהיעדר הפעלת קווי תעופה ותחבורה ציבורית, אוטובוסים ורכבות, בשל חופשת החג והשבת, ומכך שחלק מהמשאבים שבעבר היו פנימיים הופרטו לחברות פרטיות.
במצב שכזה, כאשר נדרשת תגובה מהירה ויעילה, עולה שוב הדילמה שבין הפרטת שירותים ויכולות למיקור חוץ לבין התבססות עצמאית על יכולות פנימיות. מיקור חוץ, בו גופים חיצוניים מספקים שירותים חיוניים לארגון (במקרה זה המדינה וצה"ל), מאפשר גמישות תפעולית לאורך זמן, הפחתת עלויות תפעול לטווח קצר, מיקוד במשימות ליבה בטווח הארוך והעברת אחריות לגורמים חיצוניים שמתמחים בשירותים ספציפיים, כמו הפעלת מערכות תחבורה או פתרונות לוגיסטיים.
במקרה של עימותים צבאיים, מדינות רבות מתבססות על גופים פרטיים שמספקים שירותי תחבורה, לוגיסטיקה ואספקה. כך לדוגמה במלחמות המודרניות של ארה"ב, מיקור חוץ הפך למרכיב משמעותי בתפעול הצבאי, בעיקר בתחום התחבורה, תחזוקת ציוד ותמיכה לוגיסטית. היתרון המרכזי בשימוש במיקור חוץ הוא בכך שהצבא יכול להתרכז בלחימה עצמה בעוד גופים פרטיים או ציבוריים חיצוניים מתמודדים עם תחומי התמיכה.
מבלי להיכנס למחלוקת ולפערי הגרסאות שבין משרד התחבורה ומשרד הביטחון, הרי שכמו בכל דבר, בצד היתרונות ישנם גם חסרונות להסתמכות יתר על שימוש במיקור חוץ. במצבי חירום, דוגמת אלו שאנו חווים בשנה החולפת ובחג האחרון, כאשר קווי התחבורה האזרחיים אינם פועלים, התלות בגופים חיצוניים עלולה ליצור עיכובים ואי-ודאות לגבי היכולת להפעיל את הכוחות במהירות וביעילות. הפסקת הפעילות של חברות התעופה הישראליות, של קווי התחבורה הציבורית והרכבות בשיאו של מצב החירום, וחרף העובדה כי הוכרז ע"י שר הביטחון "מצב מיוחד בעורף", העלתה ביקורת מוצדקת על כך, כמו גם טענות מצד גורמים שונים על שבמדינת ישראל ובמערכת הביטחון אין מתבססים די הצורך על פתרונות פנימיים וגמישות תפעולית עצמאית. בהקשר זה, קיימת מידה רבה של צדק בטענה כי על גוף כמו צה"ל להחזיק ביכולות לוגיסטיות ותחבורתיות עצמאיות שיאפשרו תגובה מהירה גם בתנאים של חוסר ודאות במערכת האזרחית.
בסופו של דבר, לצד הפתרונות המערכתיים נמצאו אמנם גם פתרונות מאולתרים, כמו התגייסות אזרחית לסייע בהובלת חיילים והסתמכות על "הון חברתי" ולא על גופים חיצוניים. אולם, פתרונות אלו, הגם שהם חלק מרוח ההתנדבות והחוסן הלאומי, אינם יכולים להוות תחליף מספק לתכנון ותפעול לוגיסטי מובנה בתוך המערכת הביטחונית עצמה. מצב זה מעורר שוב את הדיון בין היתרונות והחסרונות של מיקור חוץ לעומת הפעלה עצמאית של יכולות פנים.
לסיכום, הפתרון הנכון הוא ביצירת איזון אפקטיבי המושתת על התפישה לפיה: "מה שלא יפעל בשגרה, לא יפעל בחירום", דהיינו: יכולת פנים-ארגונית בסיסית ושלדית מאוד, לצד תשתיות גמישות ורחבות הפועלות בשגרה ובחירום הן במערכת הביטחונית והן במערכת האזרחית. על כן, שימוש במיקור חוץ במערכת הביטחונית יסייע בצמצום עלויות ויספק שירותים גמישים ויעילים יותר בתקופות שגרה. במקביל, נדרשת התבססות על יכולת פנימית חיונית ובסיסית בלבד בזמני חירום לצורך מענה ראשוני ומהיר, אשר לצידה ייחתמו הסכמי התקשרות עם ספקים איכותיים, הקפדה בלתי מתפשרת על אכיפתם ותרגול שוטף שיבטיח את מוכנות המערכת לפעולה.
על מנת שהדברים יעבדו כנדרש יש לאמץ גישה לפיה התשתית התחבורתית היא עורק חיים קריטי בעבור כל מדינה באשר היא ולא ניתן לאפשר השבתה שלה, על אחת כמה וכמה בעתות חירום. המתח המובנה שבין מיקור חוץ ותפעול פנימי יישאר לעולם, אך ניתן לגישור באמצעות אסטרטגיה נכונה.
ניצב בדימוס בועז גלעד הוא בכיר לשעבר בשב"כ ובמשטרה, מנכ"ל קבוצת ניצבים בחזית ST-IMPACT, יו"ר חברת BDiverse וחוקר במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי
