החזית הירוקההממשלה מודה לראשונה בקשר בין זיהום האוויר בארץ למחלות
החזית הירוקה
הממשלה מודה לראשונה בקשר בין זיהום האוויר בארץ למחלות
אחרי דחייה של שנים, פרסמה הממשלה מחקרים הקושרים בין זיהום האוויר הכבד באזורים שונים בארץ לבין תחלואה. בנפגעים גם עוברים בבטן אמם. תוכנית שהיתה יכולה לשפר את המצב משמעותית נגנזה במשרד להגנת הסביבה
זיהום אוויר פוגם בבריאות והורג. בין אם מקורו בשריפת פחם, נפט וגז, או שריפת יערות ופסולת המחמירה בשל משבר האקלים. לפי דו״ח מצב האוויר העולמי שפורסם בחודש שעבר על ידי Health Effects Institute) HEI) האמריקאי, ב־2021 מתו 8.1 מיליון בני אדם בעולם מזיהום אוויר, מה שהפך לגורם הסיכון השני למוות (אחרי יתר לחץ דם), לרבות מותם של כ־700 אלף ילדים מתחת לגיל חמש. לצד התמותה הגבוהה, מיליוני אנשים חיים עם מחלות כרוניות שמקורן בזיהום אוויר.
הדו"ח מצביע על כך שכמעט כל אדם בעולם מחדיר לריאותיו בכל יום חלקיקי מזהמי אוויר זעירים שנעים משם למחזור הדם ומעלים את הסיכון למחלות לב, סרטן, שבץ, סוכרת ואף דמנציה.
לראשונה, ולאחר שנים ארוכות של המתנה, פרסם בשבועות האחרונים המשרד להגנת הסביבה שלושה מחקרים הקושרים בין זיהום האוויר המקומי לבין תחלואה. המחקרים אף מבצעים השוואה בין תחלואה במפרץ חיפה, שבו פועלת תעשייה פטרוכימית, לבין אזורים אחרים בישראל, אבל כל החוקרים הדגישו: יש צורך במחקר נוסף לשם קביעת מסקנות.
אחת הסיבות לכך, היא היעדר של תוכניות ניטור ביולוגי רציף המאפשר מדידה ישירה של רמות המזהמים בגוף האדם. זאת, לאחר שלפני כ־7 שנים החליטו משרדי הגנת הסביבה והבריאות לגנוז את התוכנית הלאומית לבריאות וסביבה.
מחקר שנערך במרכז הרפואי איכילוב בשיתוף משרדי הגנת הסביבה והבריאות, מצא קשר חיובי בין ריכוזים גבוהים של חלקיקים בגודל ננומטרי בדגימות EBC (עיבוי נשימתי) לבין מדדים דלקתיים בדרכי הנשימה בנבדקים מאזור חיפה. חלקיקים אלו מסוכנים ביותר עבור האדם. בשל גודלם הזעיר, הם חומקים ממערכת החיסון ומגיעים ישירות לזרם הדם ומסבים נזק למערכות הגוף השונות. החוקרים בדקו דגימות רוק של צוותים רפואיים בבתי החולים בני ציון בחיפה ואיכילוב בתל אביב, וכן את תפקודי הריאות, התאים הדלקתיים וחומרים כימיים בנוזלי רוק. כן נבדקו נוכחות של חלקיקים ננומטריים, ותכולת מתכות בנוזל עיבוי ריאתי.
אצל הנבדקים מחיפה נמצא ריכוז גבוה יותר של חלקיקים בגודל ננומטרי בדרכי הנשימה לעומת הנבדקים מתל אביב. כמו כן דווח על יותר תופעות אלרגיות, שיעול טורדני, אסתמה, ונוכחות של ליחה בדרכי הנשימה.
כן נמצא כי בקרב הנבדקים החיפאים ריכוז מתכות כמו מוליבדנום (Mo), ניוביום (Nb) וזירקוניום (Zr) היה גבוה יותר בהשוואה לקבוצות האחרות במחקר. עם זאת החוקרים מדגישים כי נבדקה אוכלוסייה קטנה וכי יש צורך בהמשך מחקר.
מחקר שני בחן את הקשר בין חשיפה לזיהום אוויר של ילדים לבין עלייה בשכיחות בעיות בדרכי הנשימה בשנים הראשונות לחייהם, באזור מפרץ חיפה ובמרכז הארץ. המחקר מצא שני מזהמים מקבוצת הפתלאטים בכמויות גדולות יותר אצל תינוקות ממרכז הארץ, בשיעור של 124% עד 164% יותר, עם זאת נמצאה עלייה משמעותית בשכיחות תחלואה נשימתית בפעוטות באזור זה. ״ייתכן שהדבר נובע לא ממזהם יחיד אלא משילוב של מספר מזהמים בו זמנית או מהשפעה מתמשכת על מערכת הנשימה בילדים באזור מפרץ חיפה שאינה משתקפת במחקר זה״, סיכמו החוקרים.
מחקר שערכו חוקרי האוניברסיטה העברית ונוספים, במימון משרדי הגנת הסביבה והבריאות, מצא כי חשיפה לחלקיקים נשימיים עדינים (PM2.5) בישראל בעת הריון, גם ברמות חשיפה נמוכות יחסית, קשורה משמעותית לתוצאי לידה שליליים כולל לידה במשקל נמוך, לידה מוקדמת ומומים מולדים. עם זאת, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהימצאות משקל לידה נמוך באזור מפרץ חיפה בהשוואה לשאר ישראל.
החוקרים, בהובלת פרופ׳ חגי לוין, יו״ר ארגון רופאי בריאות הציבור, אף הדגישו כי ריכוזי החלקיקים הנשימים בארץ עולים בהרבה על הריכוז הגבוה ביותר המומלץ לפי ארגון הבריאות העולמי. המשמעות: זיהום אוויר חלקיקי פוגע בבריאות עוברים בכל הארץ. בניטור ביולוגי נמצאה חשיפה למתכות כבדות בקרב נשים הרות באזור מפרץ חיפה בריכוזים דומים לאלו שנמצאו באוכלוסיות אחרות בעולם. אך רמות חלק מהמתכותשנמדדו היו גבוהות משמעותית אצל האמהות ממפרץ חיפה בהשוואה לאמהות ממרכז הארץ, מה שמעיד על חשיפה מוגברת לתוצרי התעשייה הפטרוכימית.
החוקרים מדגישים כי צריך להמשיך את המחקר על מזהמים אחרים שלא נבחנו, וממליצים על צעד שממנו נמנעה ישראל עד כה: להקים מסד נתונים לאומי מתעדכן אודות חשיפות סביבתיות והשפעות בריאות של זיהום האוויר ושינוי האקלים על הציבור בישראל. "ניתן להשתמש במסד באופן שיטתי לצורך קביעת מדיניות מושכלת״, סיכמו החוקרים.
בלי ניטור ובלי פיקוח
תוכנית כזו כמעט ויצאה לפועל בישראל, לפני שנים רבות. ב־2016 החליטה הממשלה כי תגובש תוכנית פעולה לאומית בנושא בריאות וסביבה. מדענים רבים ובראשם ד״ר סיניה נתניהו, אז מדענית המשרד להגנת הסביבה, ופרופ׳ איתמר גרוטו, מי שכיהן כמשנה למנכ״ל משרד הבריאות, עמלו על התוכנית, והיא הוגשה לשרי הבריאות והסביבה ב־2018. מאז נותרה עמוק במגירות. בתוכנית, שהגיעה לידי כלכליסט, נכתב כי ״משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה יפעלו להקים ולתמוך במעבדות לניטור סביבתי וניטור ביולוגי, תוך פיתוח ותקצוב של תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח".
התוכנית החשובה נזנחה, מה שלא רק פגע ביכולת הציבור להיחשף לנתונים אלא גם ביכולתו של הרגולטור להיאבק בזיהום אוויר ובשורה ארוכה של מזהמים וסיכונים סביבתיים אליהם חשוף הציבור. ליישום התוכנית יידרש תקציב שנתי של כמיליארד שקל, אולם יש בה פוטנציאל לחיסכון שנתי של כ־12 מיליארד שקל בטווח הארוך, בין היתר בשל הפחתה בהוצאות בריאות. במשרד להגנת הסביבה מודים כי התוכנית נזנחה, ואומרים כי ״לא קודמה כתוכנית כללית ומערכתית - כל אגף ותחום במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה מקדמים את הנושא שתחת אחריותם״.
מובילים בזיהום
כך או כך, המסקנה המרכזית מהמחקרים היא שכל אזרחי ישראל חשופים לזיהום אוויר כבד. לפי נתוני ה־OECD, כ־2,500 ישראלים מתים כל שנה מזיהום אוויר כבד. הישראלים חשופים גם יותר לזיהום אוויר בהשוואה לאזרחי המדינות המפותחות. לפי חישוב של מכון טאוב, ב־2019 היו רמות החשיפה בישראל גבוהות ב־%39 יותר מהממוצע ב־OECD, פי שניים מאלו שבארה"ב, בריטניה וספרד, ופי שלושה בערך מרוב מדינות סקנדינביה, אוסטרליה וקנדה.
בדו"ח שפרסם ארגון המדינות המפותחות בשנה שעברה, ציין כי ״זיהום האוויר המאיים על בריאות התושבים בישראל נותר גבוה ומדאיג - הרבה מעל הגבול המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי״. זיהום האוויר הקטלני מושפע בעיקר מפליטות בסקטור החשמל, התחבורה, התעשייה ושריפות הפסולת הפירטיות הרבות בישראל.
למרות המצב החמור, הטיפול הלקוי של המשרד להגנת הסביבה בזיהום אוויר מהווה שוב ושוב מקור לדוחות מדינה חמורים. כך למשל, במרץ האחרון חשף המבקר כי המשרד התעלם מליקויים בדיווחי המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, כשאיתר פערים של יותר מפי 4 בין שיעור החריגות שהתגלו בדיגומי פתע לבין חריגות בדיגומים שביצעו המפעלים עצמם בשגרה. הטיפול בכלל הארץ לוקה בחסר: בחמש השנים האחרונות %70 מהמפגעים הסביבתיים המדווחים לא עברו אכיפה מנהלית או פלילית, ותקני פקחים אינם מאוישים.
בנוסף, בשנתיים האחרונות העבירה ממשלת נתניהו רפורמות שעשויות לפגוע באיכות האוויר, וגם בפיקוח: תחנות כוח יוכלו לזהם הרבה יותר, והשליטה בכך תעבור לידי החברה לניהול מערכת החשמל (נגה), ותוצא מידי המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, מפעלים מזהמים שלא יהיו מרוצים מתנאים שיציב להם הדרג המקצועי במשרד, יוכלו לדלג מעליהם, ולפנות בנושא למנכ״ל המשרד – איש אמונו של השר הפוליטי, ולדרוש ממנו לפעול לטובתם
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי ״הירידה העקבית בזיהום האוויר הנמדד בתחנות הניטור, מוצגת בדוחות המשרד ובפרסומיו. התוכנית לבריאות וסביבה לא קודמה כתוכנית כללית ומערכתית – כל אגף ותחום במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה מקדמים את הנושא שתחת אחריותם ועומדים בקשר רציף״.
ירידה בפוריות
מחקר שפורסם בחודש שעבר מצא שחשיפה לזיהום אוויר מפחיתה את הסיכוי ללדת עובר חי לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית. "הסיכוי ללדת תינוק לאחר העברת עוברים קפואים היו נמוכים ביותר משליש לנשים שנחשפו לרמות גבוהות של זיהום אוויר חלקיקי״, אמר ד"ר סבסטיאן לתרליך, מומחה לפוריות וגינקולוג מפרת'.
