פרסום ראשוןדו"ח באוצר: ללא קיצוץ ענק של 67 מיליארד שקל בתקציב 2024 - הגירעון יזנק ל-6%
פרסום ראשון
דו"ח באוצר: ללא קיצוץ ענק של 67 מיליארד שקל בתקציב 2024 - הגירעון יזנק ל-6%
לפי נתוני האוצר, ההוצאות בשנה הבאה יהיו גבוהות בכ-48.4 מיליארד שקל מהמתוכנן, וההכנסות יהיו נמוכות ב-48 מיליארד שקל; אם הממשלה לא תבצע את הקיצוץ - ישראל עלולה לספוג הורדת דירוג ולהיקלע למשבר כלכלי
המספרים של ההפקרות התקציבית של ממשלת סמוטריץ'-נתניהו נחשפים: הממשלה תיאלץ לבצע קיצוץ ענק של 67.2 מיליארד שקל בתקציב 2024, אחרת הגירעון בשנה הבאה יזנק לסכום חסר תקדים (למעט בקורונה) של כ-113 מיליארד שקל, השווים לכ-6% מהתמ"ג - תרחיש המוגדר באוצר כ"אובדן דרך". כך עולה מ"דו"ח ההפרשים" של משרד האוצר, שהוכן בהתאם לחוק ואשר כולל את הפער בין ההנחות לגבי תקציב 2024 שנעשו ב-2023 לבין המציאות הפיסקאלית. הדו"ח יוגש מחר לוועדת הכספים של הכנסת.
מעבר להערכת האוצר, ברור כי במקרה שהממשלה תגיש תקציב חדש ל-2024 עם תקרת גירעון שכזו - ללא צעדי "התאמה" (קיצוץ בהוצאות ו/או הגדלת הכנסות לרבות העלאת מסים) - הורדת דירוג האשראי של ישראל תהיה עובדה מוגמרת; עם זאת הורדת דירוג תהיה אחת ההשלכות "הקלות", מאחר שבמקרה שכזה יזנק הסיכון למשבר פיסקאלי (תקציבי) שיתורגם למשבר פיננסי (פיחות חד של השקל וקריסה של שוק ניירות ערך לרבות אג"ח) ויפגע בכלכלה הריאלית (מיתון ואבטלה).
בחוק התקציב לשנים 2023-2024 הוכנס תיקון שלפיו בנובמבר שחלף האוצר היה צריך להגיש דו"ח שמציג את הפערים בין הנחות היסוד לגבי תקציב 2024 לבין המציאות בפועל. התיקון לא כלל רק חובת דיווח, אלא גם חובת תיקון במקרה של פערים. לפי החוק, עד חודשיים אחרי הגשת הדו"ח, על הממשלה לבצע את ההתאמות הנדרשות כדי לעמוד ביעדים התקציביים שנקבעו מראש (לרבות יעד הגירעון ב-2024) או להגיש תקציב חדש.
התיקון, שקודם על ידי פקידי האוצר והיועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, נועד לחייב את הממשלה לבצע תיקונים והתאמות מיידיים תוך קבלת החלטות קשות וצמצום השיקולים הפוליטיים. כאמור, הפער שעולה מהדו"ח הוא 67 מיליארד שקל - הן עקב הזינוק בהוצאות (רובו כתוצאה מהמלחמה) והן בשל הירידה החדה בהכנסות שהחלה הרבה לפני המלחמה.
לפי הדו"ח, הפער בהוצאות ב-2024 עומד על כ-48.4 מיליארד שקל (הוצאות של 562.1 מיליארד שקל לעומת 513.7 מיליארד שקל בהצעת התקציב המקורית). כלומר, אם הממשלה רוצה לעמוד במגבלת ההוצאה, אז היא חייבת לקצץ את הסכום האמור. ואולם האוצר צופה גם צניחה חדה בהכנסות, בהיקף של כ-48.4 מיליארד שקל, לעומת התחזית המקורית (450.5 מיליארד שקל לעומת 498.1 מיליארד שקל במקור).
אם נתניהו וסמוטריץ' מתכוונים, כפי שמסתמן, להעביר תקציב חדש ללא תיקון (שר האוצר אמר השבוע כי הדיבור על סדר עדיפויות חדש הוא "מוקש" שיש להימנע ממנו) אז הגירעון יגיע ל-113 מיליארד שקל, שהם כ-5.9% תמ"ג. אם הממשלה תקצץ את ההוצאות ב-48.4 מיליארד שקל - הגירעון יזנק ל-62.5 מיליארד שקל (3.1% מהתמ"ג).
לפי ההצעה המקורית (שכבר תוקנה בשנה האחרונה על רקע הביצועים התקציביים הלא טובים מאז הקמת ממשלת סמוטריץ'-נתניהו) הגירעון ב-2024 אמור היה לעמוד על 14.9 מיליארד שקל שהם 0.8% מהתמ"ג (יעד הגירעון); זאת כאשר תקרת הגירעון המותרת המעודכנת לשנת 2024 עמדה על 43.7 מיליארד שקל. כלומר, אם הממשלה רוצה לעמוד במגבלת הגירעון בלבד, היא חייבת לקצץ 18.8 מיליארד שקל (ההפרש בין 62.5 מיליארד שקל ל-43.7 מיליארד).
ואולם הממשלה חייבת לעמוד בשתי המגבלות בו זמנית, ולפיכך היקף ההתאמה הכולל הוא 67.2 מיליארד שקל (48.4 לצורך עמידה במגבלת ההוצאה ועוד 18.8 מיליארד שקל לצורך עמידה במגבלת הגירעון). זה תיקון ששווה ערך ל-3.46 נקודות תוצר - סכום ענק.
אגב, סעיף קטן בדו"ח ההפרשים חושף כי הגירעון ללא התאמות היה צריך להיות 5.7%, אך היות והממשלה החליטה להזניק את ההוצאה ב-26 מיליארד שקל אך לדחות את הביצוע של 3 מיליארד שקלים מתוך סכום זה ל-2024 (כדי לעמוד בצד ההוצאה של 2023), אז היא למעשה "גלגלה" עוד גירעון ל-2024. כלומר, נתניהו וסמוטריץ' נמנעו מצעדים כואבים כדי למזער נזק פוליטי ולדחות את הקץ - אך כעת מגיע החשבון.
