חיסיון גורף הפך לברירת מחדל של בתי המשפט
חיסיון גורף הפך לברירת מחדל של בתי המשפט
יותר משליש מהתיקים שהתנהלו בבתי המשפט הוגדרו חסויים והגישה אליהם נחסמה. התוצאה: התיקים נסתרים מעיני הציבור ואין כל אזכור לקיומם
בחודש נובמבר נערכו באולמו של שופט בית משפט השלום בראשון לציון ארז מלמד דיוני מעצרים בפרשת הונאה כלכלית רחבת היקף שהפכה לגלויה באותו בוקר ועוררה עניין ציבורי רב. המשטרה הגיעה לסיכום עם הסנגורים של מרבית החשודים שלפיו מעצריהם יוארכו בהסכמה. מנגד, המשטרה לא התנגדה לבקשות הסנגורים לאסור את פרסום שמות החשודים, או כמו שהיא מכנה זאת: "משאירים לשיקול דעת בית המשפט". במקרים כאלה שיקול הדעת של בית המשפט בדרך כלל מיישר קו עם ההבנות שהושגו. וגם במקרה זה: השופט מלמד הורה על איסור פרסום שמות החשודים.
יחד עם עיתונאית עמיתה פניתי לשופט בעניין, אולם הוא החליט להשאיר את הכרעתו על כנה. העלינו בפניו בעיה אחרת שנגזרת מהחלטתו, שלדבריו הוא לא היה ער לה: כשאוסרים פרסום שם של חשוד, או כאשר מוטל חיסיון על פרט כלשהו בתיק, באופן אוטומטי נחסמת כניסתו של התיק למערכת ניהול התיקים של הנהלת בתי המשפט "נט המשפט" כך שעיתונאים, בעלי היתר עיון במערכת, לא יכולים להיחשף אל התיק או אפילו לדעת על קיומו או על הדברים המתרחשים במסגרתו.
גם אם בשלב מאוחר יותר ניתנת החלטה שמתירה את פרסום שם החשוד או פרט אחר, ברבים מהמקרים בגלל שהתיק כבר סווג כחסוי, הוא מושאר ככזה, לפעמים כנראה בטעות.
"זה באמת לא בסדר", אמר השופט מלמד והדגיש כי גם אם הטיל איסור פרסום על פרט זה או אחר, כולל שמות החשודים, עדיין יש בתיק עניין ציבורי ועל כן העיתונאים צריכים לקבל לידיהם את הפרוטוקולים כדי שיוכלו לדווח לציבור, תחת ההגבלות שהטיל — וכבר מהאולם הרים טלפון למי שהרים וביקש שכך ייעשה.
אלא שהבעיה חזרה על עצמה גם לאחר דיוני ההמשך בתיק: בהנהלת בתי המשפט הסבירו אז כי התיק מסווג עדיין כחסוי. גם מאוחר יותר, לאחר שהותרו לפרסום שמות החשודים, התיק לא הועלה לנט המשפט בשל סיווגו הראשוני.
לעתים אנו העיתונאים נלחמים בטחנות רוח כדי לממש את עיקרון היסוד של פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת.
בחרתי לפתוח עם הסיפור הזה כדי להדגים את הקלות שבה תיקי בתי משפט נשארים חסויים מעין הציבור, ואפילו אין כל אזכור פומבי לקיומם. ולא מדובר בעניין שולי נקודתי.
החריג הפך לנורמה
דו”ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם ביום רביעי הצביע על תופעה רחבה של אי פרסום גורף של תיקים המסווגים כחסויים ושהגישה אליהם נחסמת במערכת נט המשפט. זאת, גם אם ברבים מהתיקים החיסיון הוא בשל פרט ספציפי שלא אמור למנוע את פרסומו והנגשתו של התיק כולו לציבור תוך השחרת הפרט החסוי (לעתים זה יכול להיות שם חשוד, לעתים הסכם עם עד מדינה ואפילו פרטים שוליים יותר).
על פי הדו”ח, שבחן את ניהול התיקים שנוהלו במערכת נט המשפט בין השנים 2017–2019, כ־900 אלף תיקים מתוך 2.6 מיליון התיקים שנפתחו באותן שנים, יותר משליש, לא פורסמו כלל בנט המשפט בשל החלה גורפת של מניעת הפרסום, לרבות על עצם קיום התיקים.
המבקר ציין כי רק בכ־320 אלף מהתיקים האלה היתה חובת חיסיון גורפת ומלאה (תיקי עבירות מין, קטינים, אנשים עם מוגבלות ותיקי בתי דין למשפחה). אולם הבעיה המרכזית היא ביותר מ־580 אלף תיקים שסווגו באותן שנים כחסויים מסיבה אחרת — למשל כאשר הוטל איסור פרסום או חיסיון על פרט ספציפי ואוטומטית הוחלט לא להעלות את התיק כולו באופן גורף לנט המשפט ולהגדיר אותו כחסוי, כך שהוא נשאר סמוי מעין הציבור.
המבקר קובע כי בכך בהנהלת בתי המשפט, "הפכו את החריג לברירת המחדל".
לדברי המבקר, "החלטה זו אינה עולה בקנה אחד עם הדין משני טעמים: האחד, משום שבתיקים שבהם הכלל הוא פרסום, המזכירות לא בודקת אם התקבלה החלטה קונקרטית לאיסור פרסום בתיק הספציפי, אלא נסמכת על ההחלטה הגורפת בהתאם לסוג ההליך. השני, בשל קיומה של חלופה שפגיעתה פחותה – פרסום ההליך תוך חיסוי הפרטים הנדרשים בדין".
2 צפייה בגלריה
מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ומבקר המדינה מתניהו אנגלמן
(צילומים: אתר בתי המשפט, אלכס קולומויסקי)
לדברי המבקר, "אי־פרסום תיקים באתר לנוכח חיסוים מונע מהציבור, הלכה למעשה, לדעת על עצם קיומם של הליכים אלו. כתוצאה מכך הציבור לא חשוף להיבטים בהליך השיפוטי שאינם חסויים לפי דין. כמו כן, גורמי המקצוע הנסמכים על ההליכים המשפטיים, כגון ציבור עורכי הדין, משרדי הרווחה והמשפטים, והאקדמיה, מתקשים להתמקצע בתחום שבו לא מתפרסמת פסיקה".
הנהלת בתי המשפט טענה בפני המבקר שחיסוי פרטים מזהים מהתיקים הוא מלאכה מורכבת שנעשית באופן ידני בהיעדר פתרון מחשובי. היא הביעה חשש שפעולות החיסוי המתבצעות לא יספיקו כדי למנוע זיהוי של אדם שפרטיו אסורים בפרסום. למרות זאת, הם הקימו צוות לטיפול בעניין חסיונות במטרה לבצע שינוי בעתיד.
הדו"ח קובע בסיכום כי "לאור החובה לפרש את מניעת הפרסום בצמצום, על הנהלת בתי המשפט לפעול לפרסום תיקי בית המשפט באתר האינטרנט תוך הסרת פרטים מזהים, ולמנוע אי־פרסום תיקים באופן גורף בסוגי תיקים שלא חל בהם איסור פרסום מכללא, ואין החלטה שיפוטית קונקרטית".
בשביל מה יש מחשבים?
הממצא הבולט ביותר בדו”ח הוא כי מרבית פעולות ניהול ההליכים המשפטיים בשנים שנבדקו עדיין מתבצעות באופן ידני ולא מקוון למרות שנט המשפט הושקה כבר בשנת 2010: 70% מהתיקים (1.8 מיליון מתוך 2.6 מיליון) נפתחו ידנית וכך גם 64% מהגשת בקשות, ולא פחות מ־83% מהזימונים לדיונים. לדברי המבקר, לו כל התיקים היו נפתחים בממשק ממוחשב או באתר נט המשפט, היו נחסכות בכל שנה בממוצע לא פחות ממיליון שעות עבודה בהנהלת בתי המשפט. דווקא בדיוור מסמכים יש רוב לדיוור מקוון כשרק ב־34% מהמקרים הדיוור התבצע ידנית. ועדיין 53 מיליון מסמכים דוורו פיזית בדואר או על ידי שליח בשנים 2017–2019 בעלות ממוצעת של כ־28 מיליון שקל לשנה.
נתון בולט נוסף הוא שיותר מעשור לאחר הפעלת נט המשפט, דווקא בית המשפט העליון אינו מחובר אליה, אלא מנהל את התיקים שלו במערכת נפרדת מבוססת על תיקי נייר.
מדובר במערכת שפותחה בשנת 2000 ומאפשרת למזכירות בית המשפט העליון לפתוח תיקים, לתעד פעולות מינהליות שנעשות בו, כתיבת החלטות שיפוטיות ופרסומן. אולם היא אינה כוללת את כתבי הטענות ואת המסמכים שהגישו הצדדים, אלא רק תיעוד לגבי דבר הגשתם. המסמכים עצמם נמצאים בתוך תיקי נייר. המשמעות היא שהצדדים לא יכולים להתחבר למערכת ולהגיש באמצעותה כתבי טענות או לעיין במסמכי התיק וגם בת המשפט לא יכול להוציא לצדדים החלטות שיפוטיות, הודעות וזימונים אלקטרוניים.
המבקר מציין כי מערכת נט המשפט הביאה לשיפור בהיקף המידע ובשירותים לניהול תיקי בתי משפט וכי רוב המשתמשים בה הביעו שביעות רצון גבוהה, אך הוא מוסיף מה שניתן להמשיל להכרעת דין מרשיעה: "כעשור לאחר הפעלת המערכת, המזכירויות, גופי הממשל והציבור הרחב עדיין מבצעים את מרבית הפעולות בבתי המשפט באופן ידני ולא מקוון. כמו כן, יש פערים בניהול הממשקים למול גופי הממשל, לרבות חסמים להקמת ממשקים. הממצאים מלמדים כי הנהלת בתי המשפט עדיין אינה מחזיקה בכלים הנדרשים לניהול מקוון של הליכים משפטיים. נוסף על כך, המערכת טרם הותקנה בבית המשפט העליון, באתר האינטרנט מוצג מידע חלקי על הליכים משפטיים, אי אפשר לבצע באתר חיפוש חכם, ולא נערכים סקרי שביעות רצון מהמערכת".
בתגובה לדו"ח נמסר מהנהלת בתי המשפט: “נמשיך לפעול לשיפור המערכת ולתיקון הליקויים הנדרשים. במהלך השנים בוצעו במערכת מעת לעת שדרוגים, שינויים והתאמות על מנת לשפר ולייעל את ביצועיה לרווחת המשתמשים. בחלוף השנים מאז הטמעתה ניתן לומר כי למערכת 'נט המשפט' תרומה אדירה לייעול ושיפור התהליכים השונים שנוגעים לניהול התיקים בבתי המשפט".
בנוגע להטמעת נט המשפט גם בעליון, נמסר: "הנושא מצוי בעדיפות עליונה ובעבודה מאומצת של כל הגורמים הנוגעים בדבר", וכי ישנו צוות העוסק בכך מאז שנת 2019, אולם רק לאחרונה אושר תקציב המדינה לנושא ובעקבות זאת המערכת נמצאת כעת "בשלבי פיתוח מתקדמים. מערכת 'נט המשפט' צפויה להיות מוטמעת בבית המשפט העליון באופן מלא במהלך שנת 2023".
