הכאוס בחינוך מכביד על שוק התעסוקה: הלימודים היברידיים וההורים תקועים בבית
הכאוס בחינוך מכביד על שוק התעסוקה: הלימודים היברידיים וההורים תקועים בבית
משרד החינוך יצטרך להכריע אם להעניק עדיפות ללמידה פרונטלית בכיתות הנמוכות; משרד העבודה מעריך ש־180 אלף הורים מנוטרלים מעבודה בשל הצורך להשגיח על ילדיהם בבית; גם כשיש לימודים, הם היברידיים במקרה הטוב (70% מבתי הספר) ולא מאפשרים להורים לו"ז עבודה קבוע
1. ביום שלישי השתתף סגן הממונה על השכר בפועל אוהד אלקבץ ביום עיון מקוון וחשף את אחד הגורמים העיקריים לקושי להחזיר את המשק לעבודה - הגמישות שניתנה לרשויות המקומיות ולמנהלי בתי הספר בהפעלת מערכת החינוך. השיטה היא שפיקוד העורף קובע איפה אסור לפתוח מוסדות חינוך אבל לרשויות המקומיות הזכות להחליט אם וכמה לפתוח במקומות שמותר. התוצאה היא שברוב בתי הספר יש לימודים היברידיים — בכל רגע נתון חלק מבית הספר לומד פרונטלית לפי מגבלות המיגון וחלק לומד באופן מקוון. הסידור פותר את הצורך של התלמידים במפגש עם החברים והמורה, אבל לא מאפשר להורים לעבוד.
לדברי אלקבץ, העברת הסמכות לרשויות יצרה "מערכת מבולגנת ולא מותאמת מציאות. המנהלים והרשות המקומית לא לוקחים בחשבון שיקולים כלל משקיים. יהיה קשה מאוד להמשיך בשיטה הזאת". עוד אמר ש"כאשר מערכת חינוך מושבתת המשק מושבת, למשק קשה לחזור לפעילות". ואכן, משרד העבודה פרסם ביום חמישי הערכה לפיה לא פחות מ־183 אלף הורים לילדים בני פחות מ־10 מנוטרלים מעבודה בשל ההפעלה ההיברידית של מערכת החינוך. אם בקורונה ביקורת מרכזית כלפי הממשלה היתה שהיא מעדיפה את פתיחת המשק על חשבון סיכון ההדבקה במוסדות החינוך, עכשיו הגלגל התהפך ונראה שבמידה מוגזמת.
האפשרות של השלטון המרכזי להורות לשלטון המקומי להביא את התלמידים לבתי הספר גם אם אין מספיק מיגון לא באמת קיימת. אחרי שממשלת ישראל הימרה והשאירה את גבול עזה ריק מחיילים, אף אחד לא לוקח סיכונים. בקורונה ניתנו לכיתות א' ו־ב' העדפה ברורה, בין היתר כדי להחזיר את המשק לעבודה. בתל אביב, אגב, ממילא משתדלים שכיתות א' ילמדו פרונטלית כל השבוע כדי לא לפגוע בלימודי הקריאה. השאלה שתעמוד בפני מערכת החינוך בימים הקרובים היא האם לחזור על השיטה הזו - למשל, להביא את כיתות א' ו־ב' לבית הספר ארבעה ימים בשבוע, ואת השכבות האחרות להביא ליום בשבוע, כאשר בשאר הזמן ילמדו במקוון.
לפני כשבועיים ובמשך מספר ימים פרסם משרד החינוך את נתוני החזרה של בבתי הספר ללמידה פרונטלית בחלקה (היברידית) שהגיעו לפני כשבוע ל־70%. אחר כך הפסיק. אבל האמת היא שהנתונים האלה לא הועילו למשק. הם שיקפו את כמות התלמידים שמגיעים לבית ספר פעמיים או שלוש שבוע, ופוגשים את החברים והמורים שלהם. אבל בכל רגע נתון סביר שנמצאים במוסדות החינוך רק כשליש מהתלמידים. הלימודים ההיברידיים לא מאפשרים סדר יום קבוע שמשחרר את ההורים ללו"ז עבודה מסודר ולכן התועלת שלהם עבור המשק מוגבלת.
2. בעוד יד אחת של האוצר מבקרת את משרד החינוך על הפגיעה במשק, ביד השנייה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נכנע ללחץ הציבורי ומסכים להקלות בתנאי החל"ת. העלייה היומית במספר המובטלים טיפסה מ־4,000 ליום בראשית השבוע שעבר ל־6,000 בסופו, וסביר שהשבוע היא תטפס עוד יותר.
באחד בנובמבר הגיע מספר המובטלים החדשים ל־55 אלף. ניתן לצפות שהנתונים יראו שאתמול הוא הגיע ל־61 אלף מובטלים חדשים מתחילת המלחמה. זה אומר שישראל כבר עלתה מ־3.5 אחוזי אבטלה ליותר מ־5% (כולל חל"ת). זה ממש לא נורא, בוודאי כשזה זמני. הבעיה היא המגמה כלפי מעלה.
אם גם בשבוע הקרוב הקצב יעמוד על 6,000 מובטלים חדשים ליום או יותר, נעבור במהלך השבוע הבא את מדרגת מאה האלף המובטלים החדשים (6% אבטלה בסך הכל). מתוך המובטלים החדשים 37 אלף שהם שני שליש (67%) הוצאו לחל"ת כפוי. 18 אלף שהם שליש פוטרו. ככל שעובר הזמן החל"ת הופך להיות סיבת האבטלה השכיחה יותר.
3. את סימן השאלה הגדול ביותר על כניעת האוצר הציבו ההערכות שפרסם ביום חמישי שעבר משרד העבודה, לפיהן כ־810 אלף איש מועסקים מושבתים מעבודה או מובטלים עקב המלחמה, שהם 19% מכוח העבודה במשק. מדובר ב־276 אלף מילואימניקים, 127 אלף מפונים מהדרום והצפון, 183 אלף הורים לילדים מתחת לגיל 10, 319 אלף עובדי ענפים שנפגעו ו־46 אלף מובטלים חדשים (ביום החישוב). בקיזוז חפיפות, המשרד מעריך שמדובר ב־810 אלף מושבתים מעבודה.
על פי הערכת משרד העבודה, הענף שבו מושבת מספר העובדים הגדול ביותר הוא ענף הבנייה, התשתיות והשיפוצים. במשרד מעריך שחצי מהעובדים בענף זה מנוטרלים, שהם 147 אלף עובדים. גם בענפי המכירות ההנחה היא שאחד מכל שני עובדים מושבת, כלומר 99 אלף עובדים.
בענפי המזון והמשקאות - מסעדות, בתי קפה ואולמות אירועים - ההערכה היא שמדובר ב־30% מושבתים שהם 62 אלף עובדים. בענפי התרבות, אמנות, בידור, ספורט וסוכנויות הנסיעות הנחת המשרד היא שכל העובדים מושבתים. בתחומי הספורט זה אומר 49 אלף עובדים, תרבות ובידור — 27 אלף, ותיירות — 15 אלף. ככל שההאטה בענפים האלה תימשך הפיתוי של המעסיקים להעביר עובדים מרשימת המועסקים שלהם לזו של הביטוח הלאומי יהיה גדול יותר.
4. הנה כמה בעיות ייחודיות שהמצב יוצר: השיתוק של ענפי הבנייה, השיפוצים והתשתיות, והפעילות החלקית של ענפי המזון, המשקאות והמסחר, מרחיקים צעירים ערבים משוק העבודה. זה עלול להתנקם בנו אחרי שהכל יגמר וחלקם יפתחו קריירות של חיילים בפשע מאורגן. מן העבר השני של טבלת הגילאים, למובטלים בני 67 פלוס לא ניתן שום פיצוי והם גם לא נספרים במניין המובטלים. המצב הזה מראה כמה ישראל לא רצינית כשהיא מדברת על עידוד תעסוקת מבוגרים.
המשק זקוק לתוספת כוח אדם מהמגזר החרדי. אבל סמוטריץ' מתעקש להזרים מאות מיליוני שקלים ליישום רפורמת אופק חדש במוסדות החינוך החרדיים, למרות שהם פרטיים. בכך הוא מסדר למשפחות אברכים רבות תוספות הכנסה של אלף עד אלפיים שקלים לחודש ומבטיח שהאבות יישארו בכולל.
5. אחת התוצאות האבסורדיות של גל החל"ת הצפוי תהיה, כמו בקורונה, עלייה תלולה בשכר הממוצע במשק. זאת בשל ההיפלטות של כמות גדולה של בעלי משכורות נמוכות. החישוב של השכר הממוצע לא כולל דמי אבטלה. לכן, כשהמוני עובדים חלשים עוברים לקצבת אבטלה ומשתכרים פחות, זה דווקא מעלה את השכר הממוצע — מן פלא סטטיסטי שכזה.
הבעיה היא שלא מעט משתנים של המשק, כמו מדרגות הכנסה, מענקים וקצבאות מסוימות, צמודים לשכר הממוצע וברור שלא ניתן להצמיד אותם לנתון המלאכותי שייווצר עכשיו. האוצר יכול להיערך כבר עכשיו עם חוק שקובע מקדם מלאכותי של הצמדה לשכר הממוצע. לפוליטיקאים, ששכרם - בניגוד לשכר פשוטי העם - צמוד לשכר הממוצע, מוצע להעביר מיד החלטה שמקפיאה את שכרם בשנה הבאה. זאת, לפני שהציבור יבין איזו תוספת גדולה הם אמורים לקבל בזכות החל"ת.
לסיום, שאלה: הסדר החל"ת חל עד סוף נובמבר. האם לסמוטריץ' יהיה אומץ לסיים אותו לאחר מכן?
