סגור
נמל חיפה מפרץ חיפה
נמל חיפה. משמר החופים האיטלקי כבר הנחה את חברות הספנות האיטלקיות שלא לפקוד את הנמל (צילום: אלעד גרשגורן)

התלות בחיפה: ספק אם נמל אשדוד יוכל לשמש תחליף בזמן חירום

מתקפת הטילים על חיפה מקרבת תרחיש שבו תושבת פעילות הנמל. במקרה כזה תוסט הפעילות לנמל אשדוד, שאינו ערוך להתמודד עם הכפלת היקף המכולות. עלולים להיווצר עיכובים חריגים בפריקת מזון, ובתרחיש החמור אף יותר – אוניות יפסיקו להגיע 

מתקפת הטילים השבוע על חיפה המחישה עד כמה המצב נפיץ. אמנם מערכות המיגון של ישראל ערוכות ומוכנות, אך כפי שחוזרים ואומרים בצה"ל, וכפי שגם רואים בשטח, אין הגנה הרמטית. במתקפה האחרונה שלשום נפלו שני טילים בקריות (ים ומוצקין), והמשך תקיפות מסיביות מצד חיזבאללה עלול להוביל לנפילת טיל באחד מנמלי חיפה (מספנות ישראל, חיפה, והמפרץ) או בסמוך אליהם.
על התוצאה המיידית שתתרחש לאחר מכן יש קונצנזוס מלא בענף, תנועת האוניות תיעצר והאוניות יעברו לפריקה בנמלי אשדוד והדרום. תרחיש דומה היה ב־2006 כאשר במהלך מלחמת לבנון השנייה נחת טיל במוסך הרכבת בחיפה הצמוד לנמל וגרם למותם של שמונה מעובדי המוסך. האסון הוביל לסגירה של נמל חיפה ומעבר לנמל אשדוד שתוגבר בסוורים מחיפה.
התוצאה אינה זכורה לטובה כפי שעולה ממחקר שנערך ב־2009 על ידי מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה. במחקר נכתב כי לא היתה היערכות של המדינה לתרחישים מסוג זה, "השיתוק המוחלט כמעט של נמל חיפה במלחמה המחיש באופן ברור את חוסר היכולת של נמל אשדוד לשמש לו חלופה בעת חירום. נמצא כי נמל אשדוד לא היה מסוגל לשאת בנטל היתר של הסחר הימי של ישראל ולא נעשתה כל הכנה מראש לאפשרות כזאת, לא בתחום בניית תשתיות מתאימות ולא ברגולציות ובנהלים האמורים להסדיר זאת", לשון המחקר. לצד התרחיש של שיתוק נמל חיפה, אפשר היה לראות בתחילת מלחמת חרבות ברזל תרחיש הפוך שהוביל להסטת פעילות בעיקר מנמל אילת וגם מנמל אשדוד לנמלי חיפה.

האיטלקים כבר שינו מסלול

המצב הנוכחי הוא מהמורכבים שידעה המדינה בתחום הנמלים, ועולה חשש כבד ליכולתם להמשיך ולפרוק סחורות, כולל סחורות שנחשבות לחיוניות, גם בתרחישי הקיצון שאליהם נערכים. עד כה, ובניגוד לענף התעופה שבו מרבית חברות התעופה הזרות ביטלו את הקווים לישראל, בענף הספנות כמעט ולא רואים ביטולים וכלל החברות ממשיכות להגיע. אלא שגם בלשכת הספנות וגם ברספ"ן (רשות הספנות והנמלים) מספרים כי מאז תחילת המלחמה הם עובדים בהרגעת הרוחות ושכנוע החברות שלא להפסיק את הקווים לישראל.
מלבד השיחות עם חברות הספנות, יש חשש שהצוותים – הימאים – יסרבו להגיע לכאן גם אם בעל חברת הספנות מעוניין בכך. לכן על כל אוניה שמגיעה לישראל עולים נציגים ישראלים עוד בטרם כניסתה לנמל, ומעבירים הנחיות בכתב ובעל פה.
משרד התחבורה גם הוציא חוזר שמסביר על מנגנוני ההגנה ומנסה לשדר להם עסקים כרגיל. כדי להפיג עוד מהחששות של בעלי חברות הספנות הוחלט על הרחבת מס רכוש כך שיחול גם על אוניות זרות שמגיעות לישראל. בינתיים, כפי שמדווחים כל הגורמים בענף, העסק עובד, אך עדיין יש בכל זאת השפעות של המצב הביטחוני. כך למשל, אוניות הנוסעים הזרות שפקדו את ישראל הפסיקו להגיע וככל הנראה לא יגיעו גם ב־2025. חברת מנו ספנות הישראלית שנהגה להוציא הפלגות מנמל חיפה עברה לפני כשבועיים לאשדוד בהוראת רח"ל (רשות חירום לאומית). לצד זאת, משמר החופים האיטלקי הנחה את חברות הספנות האיטלקיות שלא לפקוד את נמל חיפה, ואת ההשפעה רואים בעיקר בצי האוניות של ענקית הספנות גרימלדי (GRIMALDI) שמגיעות כעת לפרוק סחורה באשדוד.
התרחיש המוחשי ביותר בשלב זה הוא של פגיעה בנמל חיפה ועקב כך - השבתתו. למרות שההיערכות הנוכחית אינה מזכירה את זו של 2006, היבואנים חוששים כי בתרחיש כזה הכנסת הסחורות לישראל תיפגע. "טיל אחד נופל באזור האוניות ואף אוניה לא תבוא, אף בעל אוניה לא יכניס אותה לאזור מוכה טילים ולא ניתן לחייב אותו לעשות זאת, שטר המטען מאפשר לו לפרוק את הסחורה בנמל של מדינה אחרת", אומר איתי רון, יו"ר איגוד יבואני התבואות ומנכ"ל חברת צנציפר.
לדבריו, בתרחיש כזה, כל הפעילות של שלושת הנמלים בחיפה (חיפה, המפרץ ומספנות ישראל) תועבר לאשדוד, נמל שמתקשה גם בעתות שגרה להתמודד עם העומס, ולנמל הדרום הסמוך (שמטפל רק במכולות). "עבור מכולות אין בעיה כי יש את נמל הדרום שנותן שירות למכולות ונמל אשדוד. על מכולות יש מלחמה של הנמלים, ויש שירות טוב, מקסימום יחכו עוד יום יומיים, אבל אם הזמנת מעלי אקספרס זה יגיע. בהקשר של מזון זה שונה, נמל אשדוד מחזיק מתקנים טובים אבל אין לו עובדים והוא לא יודע לפתור את הבעיה הזו", מספר רון. כך למשל, לדבריו, "אוניה של תירס שהגיעה ב־13 בספטמבר סיימה לפרוק רק לפני שבוע, בחיפה זה אורך שלושה ימים. אוניה אחרת פרקה 40 ימים ובחיפה זה 10 ימים. נמל אשדוד יודע לתת צוות אחד (יד) ליום וצריך 5–6. התור נובע מזה שהרציף לא מתפנה".
כשבוחנים את המספרים היבשים, רואים כי כמעט בכל סוג של סחורה נמל אשדוד יידרש לפחות להכפיל את ההספק ובחלק מהסחורות מדובר בהיקפים שיגיעו לפי 3–4. האתר marin traffic מציג את מיקום האוניות בכל רגע נתון, ונכון לאתמול רואים כי מחוץ לאשדוד ממתינות כ־12 אוניות בעוד שמחוץ לחיפה ממתינות רק 6 אוניות. יורם זבה נשיא לשכת הספנות הישראלית אומר כי למרות המאמצים של אנשי נמל אשדוד, הוא לא בנוי לקלוט את הסחורות של עוד נמלים. "אם תהיה השפעה שלילית בגלל המטחים ומעבר של אוניות מחיפה לאשדוד נראה מצב בלתי נסבל של עשרות אוניות שיגיעו לאשדוד ויעמדו בחוץ, או שיפרקו בנמלים קרובים מחוץ לישראל בהתאם לשטר המטען המאפשר להן זאת". בנמל אשדוד מודים כי בתרחיש כזה יהיה צורך בתעדוף של סחורות. "גיוס העובדים אמור לתת מענה למצוקת כוח האדם, אבל נמל אשדוד לא יכול להיות בנוי על 'פיקים', ולכן אנחנו חייבים לעבוד לפי קדימות תפעולית. כל הסחורות שיהיו חייבות להגיע לישראל יקבלו עדיפות ולא יהיה מחסור", אומר יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר.
מי שאחראי על היערכות כלל הנמלים ועל התמונה הרחבה יותר הוא רספ"ן במשרד התחבורה שבראשו עומד צדוק רדקר. לדבריו, "נמל אחד לא יכול לגדול ב־100%, יש תוכנית והסכמים של העברת עובדים מחיפה לאשדוד, ואפילו התקיים תרגיל כזה. זה אמור לתת את המענה להגדלת התפוקות בנמלים וסגירת פערים לאנשים שיוצאים למילואים". מבחינת התיעדופים, מסביר רדקר, רח"ל הם אלה שאחראים על כל המטענים החיוניים למדינה והם אלה שיתנו תיעדוף למטענים במקרה הצורך. "נשתדל להכניס כל מה שאפשר, אבל יהיו סחורות שלא יכנסו. רכבים למשל אפשר להכניס מסואץ לנמל אילת, וגם אם יהיו מכולות דחופות גם אותן אפשר להפנות לאילת בהיקפים מוגבלים".

"יש תוכנית לשיקום הצי הישראלי"

רספ"ן הנחתה בסוף ספטמבר להגביל את אחסון הרכבים בכל נמל כדי לפנות מקום לאחסון סחורות חיוניות יותר במקרה חירום, ולנמלים ניתנו כשבועיים כדי להגיע ליעד. לפי ההנחיה, מספר כלי הרכב המותרים באחסנה בשטח הנמל יעמוד על 15 אלף בנמל אשדוד, 15 אלף בנמל חיפה ו־4,000 בנמל המפרץ שמופעל על ידי חברת SIPG הסינית.
ברספ"ן נערכים גם לתרחישים קיצוניים יותר. "אם 70% מהחברות הזרות מודיעות שהן מפסיקות לבוא לארץ תופעל תוכנית החירום שעיקרה לפרוק בנמלים קרובים ולהביא את הסחורות עם מעט הימאים שנותרו בארץ", אומר רדקר. בטווח הארוך, הוא מסביר, יש תוכנית לשיקום צי הסוחר הישראלי. "היום יש מעט מאוד קצינים ישראלים, בנינו תוכנית שלדעתנו יכולה לשקם את המצב ולהחזיר לישראל צי סוחר עצמאי כמו שהיה כאן בעבר".